מותגים, מותגים ושוב מותגים. אני קונה חולצת נייק בגלל סמל הסוויש. אתה רוכש נעלי אדידס בגלל שלושת הפסים. היא רוכשת מחשב בגלל סמל התפוח הבוהק. הם רוכשים רכב בגלל פסלון ממשפחת החתולים על מכסה המנוע.


אלו ודומיהם הינם סימני מסחר – trade marks. הם מרכיב מהותי וחיוני בחיי המסחר. הם אלו שעוזרים לצרכן להבדיל בין סחורה א' לסחורה ב'. האם אלו שעוזרים לנו להבין שמוצר א' שייך ליצרן ב'. בלעדיהם חייו של הצרכן היו קשים מאוד ובהתאם גם חייו של היצרן או הסוחר.

 

חשבו על אדם שנכנס לחנות ואין כל סימון למוצרים שלפניו. הוא לא יודע אם המוצרים שהוא מחפש שייכים לחברה א' או שמא לחברה ב'. הוא לא יודע גם אם אלה שהוא מחזיק בידו ומבקש לשלם עליהם אכן שווים את הסכום שהוא מתכוון לשלם.


עזרה זו בחיי המסחר המודרניים שווה כסף רב. היצרנים והסוחרים משקיעים הון רב ביצירת בידול בין המוצרים שלהם למתחריהם. הן בכדי לבדל וכמובן בשביל לגבות "פרמיה". הרי עבור הסמל המסוים בפינה של חולצה אנו מוכנים לשלם סכום גדול מאשר חולצה ללא סמלון זה. כדי לשמור על אינטרסים אלו ועל ההון המושקע רושמים הסוחרים סימני מסחר.

 

עלות רישום נמוכה - רווח עסקי גדול  


רישום סימן מסחר הינו הליך קל ופשוט שעלותו לא גבוהה. הרישום נעשה ברשם הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים. הרישום הינו לכל החיים (כפוף לתשלום אגרות). והרישום מאפשר לבעל הסימן הגנה מפני שימוש בסימן הרשום או בסימנים הדומים עד כדי הטעיה בסימן.

 

ללא רישום הסימן הרי יצטרך העוסק או היצרן להוכיח מוניטין, דבר שקשה להוכחה או שההוצאות הנדרשות להוכחתו מרובות (סקר שוק, חוות דעת כלכליות, עדויות של מומחים). כלומר פעולה פשוטה יחסית יכולה לחסוך כספים רבים. לאור ההשקעות הגדולות במיתוג נדמה כי הוצאות הרישום בטלות בשישים.


השלב הבא הוא המכעיס. הסוחר משקיע כסף רב במיתוג ופיתוח המוצר ולפתע נתקל הוא בפרסום שעושה שימוש דומה לסימן הרשום. כועס הוא וצועק חמס, אבל החומס מתעלם. לצערנו בימינו אנו, את הכעס יש לנתב להליכם משפטיים. אבל למזלו הסוחר הוא נזכר שרשם סימן מסחר ופונה הוא לעורך דין, כיום יש הרבה שמתעסקים בתחום ולכן לא כדאי לבחור בכל עורך דין העוסק בנזיקין. במידה ומכתב ההתראה שנשלח לא עושה את העבודה, פונים להגשת תביעה.


התביעה, ואם נדרש גם סעד של צו מניעה, מנוהלת בבית המשפט המחוזי המתאים. "הבונוס" על רישום סימן מסחר פרט להיעדר הצורך להוכיח מוניטין הוא כי ניתן לדרוש פיצויים כספיים מבלי להוכיח כי נגרם נזק. כי גם להוכיח את הנזק זה קשה - להיות כעוס וכועס לא מספק את השופט.


ראוי לציין כי בתי המשפט בישראל נוהגים לפסוק פיצויים, אולם לא תמיד את הסכום המקסימילי המותר בחוק העומד על סך 100,000 שקלים. קיימים מספר פרמטרים בהם בוחן בית המשפט את גובה הפיצויים וביניהם: ההפרה, משך זמן הפרה, האלמנט המועתק, זהות המעתיק ועוד.

 

כותב המאמר: עו"ד איתי הפלר