מידה מיוחדת של אמון אישי, האמנם?

האם עצם העובדה שבחוזה ההעסקה רשום שמדובר בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי מאפשרת להימנע מתשלום שעות נוספות?

התשובה לכך שלילית!

בפסק דין שניתן ביום 12.8.2014 בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (סע (ת"א) 48171-05-11 עוזי ריעני נ' אליאסי שיווק בע"מ) ניתנה התייחסות ברורה לסוגייה זו.

בית הדין נדרש להתייחס בין היתר לשאלה שעולה הרבה פעמים ביחסי עבודה - האם חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקת התובע או שמא חל החריג הקבוע בסעיף 30 לחוק - תפקידי הנהלה או תפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי; ולחילופין, עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

כפי שציין בית הדין לעבודה, הסממנים לבחינתה של "המידה המיוחדת של האמון האישי, הם בין היתר, גובה שכרו של העובד, נגישותו למידע רגיש אצל המעביד, עצמאותו בעבודה ומעמדו אצל המעביד". בפסק הדין הנ"ל קבע בית הדין לעבודה, כי הגם שייתכן כי התפקיד בו הועסק התובע, דרש מידה מסוימת של אמון (הייתה לו גישה ישירה לחשבוניות של הלקוחות, עזר בסידור קווי החלוקה כשהנתבע לא היה בעבודה וכו' ), הרי שהוא עדיין לא השתכנע כי המדובר במידה מיוחדת של אמון אישי, שהיא מעבר לאמון הרגיל לו נדרש ממילא כל עובד (לא הוענקו לתובע כל סמכויות ניהול, הוא לא היה מוסמך לפטר עובדים, לקבוע תנאי שכר או מועדי חופשה, התובע אף לא קיבל מפתח לעסק).

לגבי טענת המעביד בדבר חוסר יכולתו לפקח על שעות עבודת התובע, קבע בית הדין לעבודה כי אף חריג זה אינו חל במקרה זה. כפי שציין בית הדין לעבודה, השאלה שעל בית הדין לבחון אינה האם למעביד היה למעשה פיקוח על שעות העבודה והמנוחה של התובע, אלא האם תנאי העבודה ונסיבותיה, אפשרו פיקוח כאמור. עוד נפסק, כי העבודה מחוץ לחצרי המפעל כשלעצמה איננה בהכרח עבודה השוללת ממעביד את אפשרות הפיקוח על שעות העבודה של העובד -עובד נדרש מפעם לפעם להגיע למשרדי המעביד, להחתים כרטיס עובד בשעון נוכחות. כמו כן, קיים שירות גלאי סלולארי המאפשר לעקוב אחר מקום הימצאם של עובדים הנדרשים לעבוד מחוץ לחצרי המעביד.

מכאן, שגם אם כתוב בחוזה ההעסקה שמדובר בעובד המשמש בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, עדיין יכול בהחלט להיות שלאור נסיבות ההעסקה מדובר בעובד "רגיל" הזכאי לתשלום מלא בגין שעות עבודה נוספות שבוצעו על ידו.