בית המשפט בהרצליה דן בסוגיה זו לאחרונה והכריע באמצע פברואר 2017 כי לסמלים הגראפיים (צלמיות) במסרונים יש משמעות והם יכולים להעיד, בנסיבות מסוימות, כי נחתם הסכם מחייב בין הצדדים, או שמא הצדדים נהגו בחוסר הגינות אחד כלפי השני.


בסכסוך שהגיע לכותלי בית המשפט, המשכיר פרסם מבעוד מועד מודעה באתר האינטרנט "יד 2" בדבר השכרת ביתו. זמן קצר לאחר פרסום המודעה, פנו אליו השוכרים הפוטנציאליים, ביקרו פעמיים בדירה ולאחר מכן שלחו למשכיר מסרון שכלל סמלים גראפיים רבים (שיתוארו להלן בסוגריים מרובעים):


"בוקר טוב [סמיילי] רוצים את הבית [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה] רק צריך לשבת על הפרטים... מתי מתאים לכם?"


המשכיר, בתגובה, הסיר את המודעה מאתר "יד 2" ואף דחה מספר פונים נוספים שהתעניינו בשכירת דירתו. השוכרים הפוטנציאליים ביקרו בדירה פעמיים נוספות וגיבשו רשימה של תיקונים הנדרשים בדירה. אחרי ששלח המשכיר הסכם שכירות לחתימה, לפתע נעלמו אותם שוכרים ולא נענו לשיחותיו של המשכיר. על כך, הגיש המשכיר תביעה לבית המשפט בדרישה כי יפצו אותו על דמי שכירות לחודשיים, שהם לשיטתו פרק הזמן הסביר לאתר שוכרים חלופיים לביתו.


במקרים מסוג זה, על בית המשפט לבחון שני נושאים:


(א) האם ניתן להראות במגעים בין הצדדים ככאלו, אשר הבשילו לכדי הסכם מחייב, על אף העובדה כי לא נחתם הסכם כתוב. יש לזכור כי על-פי חוק המקרקעין, שכירות לתקופה הפחותה מחמש שנים אינה חייבת להיעשות בהסכם בכתב דווקא.


(ב) אם לא נכרת הסכם מחייב והצדדים לא צלחו את שלב המשא ומתן, האם נהגו אחד כלפי השני בתום-לב ובהגינות בהתאם לחוק החוזים.
ראשית, לעניין האם נכרת חוזה מחייב - אם בעבר המשכיר והשוכר לחצו ידיים והשיקו כוסיות לחיים, הרי שהיום ניתן לומר שאת השקת הכוסיות החליפו המסרונים שאליהם מלווים הסמלים הידועים כ-"אמוג'י".


"נתחלפו העתים ונשתנו המנהגות", כתב פעם השופט המנוח מישאל חשין, והיום הרמת הכוסית הוחלפה בשליחת סמל גראפי של בקבוק שמפניה. בנסיבות המקרה, קבע בית המשפט כי לא נכרת הסכם מחייב, וכי הצדדים לא ראו בקביעת פגישה לחתימה כאל אקט פורמאלי בלבד, אולם נקבע כי ייתכנו מקרים שבהם ייראו הצדדים כקשורים בחוזה אחד לשני על בסיס מסרונים הכוללים סמלים גראפיים מסוג זה.


אמנם בית המשפט לא קבע כי נכרת חוזה בין המשכיר לשוכרים הפוטנציאליים, אולם הכריע כי השוכרים לא נהגו בתום-לב ובהגינות כלפי המשכיר. לדברי השופט אמיר ויצנבליט, לסמלי האמוג'י שנשלחים במסרונים עשויים להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן. השוכרים שלחו מסרון שכלל סמלים לא מעטים, ביניהם "סמיילי", בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד.


סמלים אלו משדרים אופטימיות רבה. אמנם לא היה במסרון בכדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, אולם המסרון הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של המשכיר על רצון רב של השוכרים לשכור את דירתו. בעקבות המסרון, אף הסיר המשכיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו. גם לקראת סופו של המשא ומתן, שלחו השוכרים מסרונים נוספים ובהם השתמשו בסמלי "סמיילי" נוספים.


בסופו של עניין, נקבע כי בגין חוסר תום הלב של השוכרים הפוטנציאליים, עליהם לשלם סך של 7,250 ש"ח למשכיר שהם דמי שכירות של חודש אחד וכן ארנונה, בתוספת 750 ש"ח הוצאות משפט.


מאת: עו"ד לביא נעים ועו"ד אוהד שפק