ביקורת רבה הוטחה בחודשים האחרונים על הטבות המס הניתנות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים ומקורם בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה שנערך לפני כעשור. בתור עורך דין שמתמחה בתחום ומייצג עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים רבים אני מבקש בשורות הבאות להתייחס לחלק מן הביקורות ולהעמיד דברים על דיוקם.


הביקורת המרכזית על התיקון מדברת על הפטור הרחב לו זוכים אותם יחידים בגין נכסים והכנסות שהופקו מחוץ לישראל למשך עשר שנים ממועד העלייה או החזרה, לרבות זכאות לפטור מדיווח


הביקורת אף טוענת כי הפטור מעודד הלבנת הון. נזכיר בהקשר לכך, כי הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים לרבות פטור ממס הכנסה ומס ריווח הון ניתנו גם לפני חקיקת התיקון.


יתרה מזאת, בשורה של עמדות מקצועיות וחוזרי מס הכנסה כרסמה רשות המסים בשנים האחרונות בפטורים האמורים לגבי הכנסות מעסק והכנסת עבודה של אותם יחידים אשר מבוצעות מישראל באמצעות מושגים מקצועיים של "פעילות מעורבת" ו"מוסד קבע", כך שפטור מלא מדיווח ותשלום מס חל ככלל רק על הכנסות פאסיביות דוגמת דיבידנד, ריבית, רווחי הון ושכר דירה המשולמים לאותם יחידים מחוץ לישראל.


רק לאחרונה פסק הדין המחוזי בעניין תלמי (ע"מ 24557-02-15) קיבל עקרונית את עמדת הרשות בסוגיה ופסק כי תושב חוזר ותיק אשר עבד עבור מעסיק זר מישראל ישלם מס מלא בגין הכנסותיו.


הביקורת גם שוכחת להזכיר את חובות הדיווח אשר חלות על רבים מאותם עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים בארצות המוצא שלהם


כך למשל תושב חוזר ותיק שחזר מארצות הברית ומחזיק באזרחות אמריקאית ממילא יידרש לדווח ולשלם מס בארצות הברית על כלל הכנסותיו העולמיות לרבות אלו הפטורות בישראל ממס בישראל מכוח התיקון.


גם על הכנסות פאסיביות המשולמות לאותם יחידים מוטל פעמים רבות ניכוי מס במקור במדינה הזרה בה הן משולמות כך שממילא יחידים אלו אינם נהנים מפטור מלא מתשלום מס.


ראוי גם להזכיר כי ישראל אינה המדינה היחידה אשר מעניקה פטור מדיווח על הכנסות ונכסים שהופקו מחוצה לגבולותיה


למעשה מדובר בתופעה ההולכת וצוברת תאוצה במסגרתה מדינות כמו אנגליה, קפריסין, שווייץ, מלטה ופורטוגל מעניקות פטור כאמור ליחידים אשר משתקעים בהן והכל במטרה לעודד אוכלוסיות חזקות להגר אליהן ולתרום לכלכלה שלהן.


יתרה מזאת, הבנקים בישראל ובעולם עורכים בדיקות מדוקדקות לכספים שאותם יחידים מבקשים להעביר לישראל לרבות בדיקה של מקור הכספים ובחינה אם שולם עליהם מס כדין, בישראל ומחוצה לה ומקשים על כניסת כספים לישראל.


המעניין הוא כי בכירים ברשות המסים יצאו חוצץ כנגד התיקון מבלי להזכיר כי התיקון נעשה בעידודה של רשות המסים ובכיריה לפני כעשור ודי לשם לכך לעיין בהודעות שנמסרו לתקשורת באתר הרשות סביב חקיקת החוק.


ביקורת נוספת ודי מוזרה יש לומר מדברת על כך שהחוק מעודד דווקא ירידה מישראל. לפי הטיעון יחידים שעלו או הגיעו לישראל לפני עשר שנים שוקלים עתה ירידה מישראל על מנת לא לחשוף את נכסיהם מחוץ לישראל.


אלא מאי, שלפי היגיון זה אותם יחידים כלל לא היו מגיעים או חוזרים לישראל אלמלא התיקון כך שישראל הייתה מאבדת את צריכתם הכלכלית בעשור בו הם ומשפחותיהם התגוררו בישראל. עשור הוא תקופה ארוכה מאוד, ולכן סביר להניח שיחידים שעוזבים את ישראל לא תכננו לעשות זאת מלכתחילה, בטרם עלו לישראל, אלא בחרו לעזוב את ישראל מטעמים אחרים...


לאור האמור ונוכח הצהרותיהם של בכירי רשות המסים כי תועלתו של התיקון טרם נבחנה, ייטב אם משרדי הממשלה הרלוונטיים ייבחנו את השלכותיו של החוק בצורה מקצועית ורק לאחר מכן יגיעו למסקנות אם יש לשנותו, לבטלו או להשאירו על כנו. לעניות דעתי, נגד עיניהם צריך להמשיך ולעמוד בראש ובראשונה השיקול של עידוד עלייה וחזרה לישראל.

 

מאת: מאורי עמפלי, עו"ד ורו"ח


הכותב הוא מייסד ובעלים של עמפלי משרד עריכת דין מיסים