באופן הידוע על פי רוב, במדינת ישראל נכון להיום לא קיימת חוקה פורמלית. עם זאת, כנסת ישראל חוקקה מספר חוקי יסוד אשר מטרתם היא קביעת ערכים נורמטיביים עליונים והענקת מסגרת עליונה והיררכית למערכת החוקים. מטרה נוספת של חוקי היסוד היא בין היתר להיות מתווה דרך ראשוני לחקיקתו של מסמך חוקתי עליון.
חוקי היסוד הבולטים ביותר הם חוק יסוד חופש הביטוי וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר מתייחסים במהותם לזכויות אדם. כיום, עמלה הכנסת על חוק חדש שנועד להסדיר את כל תחום המשפט האזרחי בישראל והוא מובא בהצעת חוק דיני ממונות.
מדוע אין בישראל חוקה?
מדינת ישראל בנויה על מערכת משפט מטריאליסטי, בדומה למשפט האנגלי. פירוש הדבר הוא כי חוקי היסוד הם בעלי חשיבות עליונה וגם החוקים הרגילים ובית המשפט מחויב לפעול על פיהם ואולם מלבד חובתו של בית המשפט לפסוק על פי החוק, בית המשפט יכול גם לקבוע הלכות ותקדימים חדשים.
כך למעשה מערכת החקיקה הישראלית בנויה מחוקים ויחד עם זאת, מכילה תקדימים משפטיים אשר מהווים חידוש ופרשנות נרחבת יותר לחוק במקרים בהם החוק חסר. פרשנות זו מחייבת את כולם, אלא אם כן השתנתה ההלכה בבית המשפט, ולכן ההלכות המשפטיות הן למעשה חלק ממערכת חוקתית.
כיום, מלבד החוקים ותקנות, חוקי היסוד והלכות בית המשפט, לא קיים מסמך פורמלי המאגד את החקיקה הישראלית ולכן קיימים מקרים רבים בהם החוק חסר, ואיננו יכולים לצפות את התוצאה המשפטית של מקרה משפטי נתון. יש הטוענים כי חוסר ידיעה שכזה, מעלה את הצורך בגיבושה של חוקה.
בשנים האחרונות מתפתח ניסוח של הצעת חוק חדשה אשר נועדה להסדיר את הדין האזרחי בחקיקה אחת ומגובשת והוא חוק דיני ממונות או "הקודיפיקציה האזרחית".
חוק דיני ממונות נחשב למהלך לאומי חשוב מאחר שמטרותיו הן בין היתר לקדם את הלאום ולהפוך את מדינת ישראל למתקדמת יותר, נאורה יותר ולעצמאית יותר. הדחף לחוקק את הקודקס נבע מהגישה שהוא מבטא עצמאות של עם, וכן לאפשר שינוי גם בחיים הציבוריים היהודיים הציוניים.
מה כוללת הצעת החוק דיני ממונות?
החוק החדש כולל שינויים ורפורמה בהסדרים ספציפיים למשל בדיני ממונות, חוזה קבלן, דיני מתנה, חובת תום הלב וכיוצא בזה, ומאפיין את כל ההסדרים התוכניים במשפט הפרטי ללא תחום דיני המשפחה. מתכונת המסמך מבוססת על עקרונות המשפט הקונטיננטלי וכוללת הצגת התכליות והעקרונות של המשפט הפרטי, הוראות משפטיות, חיובים (דיני עשיית עושר, חייבים וכדומה) והוראות כלליות. כמו כן, ההסדר מתפצל למקרקעין ומיטלטלין.
הצורך בחקיקה חוקתית התחיל כבר בראשית הקמת המדינה היהודית ונבע מלחץ מצד הגורמים הערבים, מיציאת המנדט הבריטי אשר העניק חופש פעולה לישראל, וכן מנאומיהם של הוגים וכותבים שונים. מאחר ורק הוקמה המדינה לא היה זמן לנסח חקיקה אזרחית ולכן שוב העניין נדחה.
המניעים הראשוניים בשנים המאוחרות יותר של המנסחים הייתה ליצור תרבותיות ועצמאות משפטית למדינת ישראל החדשה, אולם היה קיים פער בין מניעים אלה מאחר שהיו קיימים עדיין הסדרי חקיקה של המשפט המקובל האנגלי.
התכלית מאחורי הדברים היא סדר ויעילות במשפט אשר בישראל מבוסס ברובו על פסיקה מטריאליסטית ובלתי רציפה, ומתוך הצורך לגבש מסמכים פשוטים ונגישים לציבור הרחב. כל אלה יתרמו לביטחון, ליציבות ולוודאות המשפטיים, כחלק ממערכת נורמטיבית אשר עליה להיות ברורה ומשמעית.
בסופו של דבר כוננו חוקי היסוד בשלבים איטיים כחלק מחוקה שטרם לא הושלמה, וכן עדיין קיימים הסדרים אשר נובעים או מאומצים מהמשפט המקובל.
הביקורת שהובאה לא אחת היא כי הצעת החוק לא מסלקת את חוסר הוודאות הטבוע במשפט ובחיים החברתיים וכי גם כאשר תתקבל הצעת החוק, עדיין יהיו קיימים פערים וסתירות בפרשנויות השונות ולכן הצעת החוק לא מגשימה את מטרות החוק.
.jpg)
.jpg)
