ידוע וברור לכל ישראלי מצוי כי כבר בראשית ימיה, במסגרת מגילת העצמאות, הוגדרה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הגדרתה של מדינת ישראל ככזו למעשה שילבה את הדת היהודית כחלק בלתי נפרד מהמדינה, והדבר בא לידי ביטוי גם בהיבט של טקסי הנישואין בישראל.


כיום הליכי נישואין וגירושין בישראל נתונים לסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים, אשר קובעים תנאים מחמירים לזכאים להינשא. כללי ההלכה לא מאפשרים לזוגות מעורבים כגון יהודי וגויה או גוי ויהודיה להינשא, ואף מחמירים בין נישואי יהודים בכל הקשור להתקיימותן של דרישות הלכתיות ובלעדיות לבתי דין אלה.


עם זאת, בשנים האחרונות חלה התקדמות פסיקתית המאפשרת לזוגות שאינם יכולים להינשא באמצעות הרבנות בישראל, או לזוגות שאינם מעוניינים בנישואי הרבנות לרבות זוגות חד מיניים, לפנות לפרוצדורה חלופית של נישואים אזרחיים ובלתי דתיים בחוץ לארץ.


אמנם לצורכי ההכרה במעמד "נשוי" נישואים אלה אינם מקובלים על בתי הדין הדתיים, אולם הפסיקה הישראלית הלכה צעד קדימה כאשר הרחיבה את הפרשנות של נישואים אזרחיים שנערכו בחוץ לארץ באופן שמחייב את מרשם האוכלוסין, כלומר משרד הפנים, לרשום זוג שנישא כדין בטקס אזרחי מחוץ לישראל בסטטוס "נשוי".


על זוג חד מיני שהתחתן בנישואים אזרחיים ונרשם במרשם האוכלוסין כנשוי, יחולו הלכות השיתוף של ידועים בציבור


כתוצאה מכך, יוצא למעשה כי זוג אשר נישא בנישואים אזרחיים יכול להירשם במרשם האוכלוסין כנשוי ואף יחולו עליו לרוב פסיקות בתי המשפט בכל הקשור להלכות השיתוף של ידועים בציבור. תחולות אלה קובעות כי באופן עקיף, בתי המשפט נתנו תוקף ישראלי לנישואים שנערכו שלא באמצעות בתי הדין הרבניים, למרות החוק המייחד את ענייני הנישואין בישראל למוסד הרבני.


תופתעו לגלות כי בשנים האחרונות מדינות רבות, בעיקר ברחבי אירופה, פותחות את דלתותיהן ומאפשרות הליך אזרחי של נישואים גאים. כך יוצא שמדינות מסוימות לא רק מאפשרות נישואים גאים עבור אזרחי אותה מדינה, אלא מתירות גם לזוגות שאינם אזרחי המדינה להינשא בטקס נישואים תקף לכל דבר ועניין, בין שהם תושבי המדינה ובין שלאו.


גם נישואים אזרחיים שנערכו בין זוגות חד מיניים בחוץ לארץ, בדומה לנישואים אזרחיים שנערכו בין גבר לאישה, יכולים להירשם בסטטוס "נשוי" במשרד הפנים הישראלי. זאת כתוצאה מפסיקה שנתן לאחרונה בית המשפט העליון בעניין חמישה זוגות חד מיניים שנישאו בחוץ לארץ. בית המשפט העליון קבע כי פקיד הרישום במרשם האוכלוסין חייב לרשום את מה שעולה מהמסמכים הרשמיים שמגישים לו אותם זוגות.


ברור כי טרם הגיעה השעה שבה ניתן שוויון זכויות מלא ועדיין קיימים היבטים שבהם החוק מפלה את הזוגות החד מיניים. ובכל זאת, לזוגות חד מיניים יהיו גושפנקא וחותמת על היותם נשואים "מבחינה רישומית", והם גם ייהנו מזכויות ומחובות של ידועים בציבור אשר נהוגים בישראל. למעשה חלה התקדמות משמעותית שהגיעה מהפסיקה, באופן שמחייב גם זוגות מהקהילה ההומו-לסבית לחשוב פעמיים לפני הצעד המיוחל עקב הרצינות והרשמיות שבדבר.


מה שבטוח, להתגרש לא יהיה קל.