.JPG)
הקודיפיקציה נחשבת למהלך לאומי חשוב מאחר והיא מקדמת את הלאום והופכת אותו למודרני יותר, נאור יותר והופכת את המדינה הריבונית לעצמאית יותר (קידר, 186). הדחף לחוקק את הקודקס נובע מהגישה שהוא מבטא עצמאות של עם, וכן לאפשר שינוי גם בחיים הציבוריים היהודיים הציוניים.
הקודקס החדש כולל שינויים ורפורמה בהסדרים ספציפיים למשל בדיני ממונות, חוזה קבלן, דיני מתנה, חובת תום הלב וכיו"ב. הוא מאפיין את כל ההסדרים התוכניים במשפט הפרטי ללא תחום דיני המשפחה. מתכונת המסמך מבוססת על עקרונות המשפט הקונטיננטלי וכוללת הצגת התכליות והעקרונות של המשפט הפרטי, הוראות משפטיות, חיובים (דיני עשיית עושר וחייבים וכיו"ב) והוראות כלליות. כמו כן, ההסדר מתפצל למקרקעין ומיטלטלין.
מהן מטרות החקיקה?
המטרות של הצורך בחקיקה קודיפקטיבית בראשית הקמת המדינה היהודית נבע מלחץ מצד הגורמים הערבים וכן מיציאת המנדט הבריטי אשר העניק חופש פעולה לישראל וכן מנאומיו של הוגים שונים וכותבים שונים. מאחר ורק הוקמה המדינה לא היתה זמן לנסח חקיקה אזרחית ולכן שוב העניין נדחה.
המניעים הראשוניים בשנים המאוחרות יותר של המנסחים היתה ליצור תרבותיות ועצמאות משפטית למדינת ישראל החדשה, אולם היה קיים פער בדברים אלה מאחר שקיימים היו עדיין הסדרי חקיקה של המשפט המקובל האנגלי, כמו סימן 46 לדבר המלך ומועצתו אשר מפנה לדין האנגלי במקרה של לקונה.
בסופו של דבר כוננו חוקי היסוד בשלבים איטיים כחלק מחוקה שטרם לא הושלמה, וכן עדיין קיימים הסדרים אשר נובעים או מאומצים מהמשפט המקובל. הקודיפיקציה החדשה מטרתה היתה להביא הסדרים עצמאיים הנובעים מפרשנות עצמאית ולא אנגלית לסוגיות ולקונות.
מהי תכלית הקודיפיקציה?
תכליתה של הקודיפיקציה האזרחית, הינה תכלית משפטית בראש ובראשונה וכן מטרותיה הסמויות הן גרימה למהפך בתחום התרבותי על כל היבטיו. תהליך הקודיפיקציה כשלעצמו מסמל מהפך תרבותי המאפשר למדינה ריבונית לשלוט באופן ריכוזי במדינתה.
יש הסבורים כי תפקידה של הקודיפיקציה הוא לחזק את הוודאות המשפטית בתחום חקיקתה. הסיבה השנייה והסמויה, היא כי הקודקס האזרחי והאימוץ שלו מביא לתפיסה מודרנית בתחום המשפט ולעצמאות משפטית.
הצעת החוק הסבירה את תכלית הקודיפיקציה הרשמית כצורך לפישוט המשפט האזרחי וגיבושו למסמך אחד, והפיכתו לגוף משפטי עקבי וקוהרנטי. סיבה רטורית נוספת היתה הצורך ברפורמה בכינון המשפט האזרחי.
התכלית מאחורי הדברים היא סדר ויעילות מאחורי משפט שברובו בישראל מבוסס על פסיקה מטריאליסטית ובלתי רציפה, ומתוך הצורך לגבש מסמכים פשוטים ונגישים לציבור הרחב. כל אלה יתרמו לביטחון, ליציבות ולוודאות המשפטיים, כחלק ממערכת נורמטיבית אשר עליה להיות ברורה ומשמעית.
הביקורת שהובאו לתכלית זו כי החקיקה הקודיפיקטיבית לא יכולה לסלק את חוסר הוודאות הטבוע במשפט ובחיים החברתיים וכי עדיין יהיו קיימים פערים וסתירות בפרשנויות השונות. לכן הקודיפיקציה מציעה פתרון של איזונים אשר אמנם יותירו פערים ואולם יקלו על המהלך הפרשני. המטרה היא לא להידמות למשפט הקונטיננטלי אלא ליצור מערכת מוסדרת ומסודרת יותר אשר תקל ותאזן מקרים מסוימים.
בסופו של יום קיים פער בין מטרות הקודקס למה שקורה בפועל והוא כי רוב החקיקה הישראלית מבוססת באופן מטריאליסטי על פסיקות בית המשפט בדומה למשפט המקובל וכן אימוץ עקרונותיו. לכן, לדעת קידר הקודיפיקציה מהווה מהלך תרבותי חדש ומהפכני, ללא קשר לתוכנה, מאחר והיא מעידה על עצמאות ורשמיות שאיננה מאומצת מהמשפט המקובל אלא מסמך מקומי ובכך היא למעשה טקסט מכונן המקדם את החברה והלאום (קידר, 199).
כתוצאה מכך נראה כי הקודיפיקציה בהתאם לביקורת המובאת, לא בהכרח תשנה את תוכן המשפט הישראלי אך הסיכוי לשינוי חברתי ותרבותי מבחינת עצמאות הוא שינוי בטוח לדעת קידר.
השאלה שצריכה להישאל לדעת פרופ' נילי כהן, היא לעניין תוקפן של ההסדרים מן המשפט המקובל כמו, פרשנות אקטיביסטית ותקדים של בתי המשפט וכיצד אלה ישתלבו עם הקודיפיקציה מבלי לשנותה. נראה לדעתה כי הקודיפיקציה איננה משנה בדבר מה את הנוהג הקיים הדומה למשפט המקובל כי אם באה לחדד בהירות מסמך כתוב אשר נותר באותה שיטה. כהן מעלה את השאלה הנותרת לפיה, עדיין קיימת דילמה בין האפקטיביות של השיטה המטריאליסטית לבין זו הקודיפיקטיבית וכי נראה כי הקודקס האזרחי דווקא צפויה לו הצלחה.
