.jpg)
עבריינות נוער נכללת בתחום המשפט הפלילי, אולם, קיימים לגבי כללים שונים, אשר מותאמים לתפישה שגיל הנעורים הוא גיל המהווה תקופת מעבר מהילדות לבגרות, ושיקול הדעת שבו עדיין מוגבל. הכללים המיוחדים לעבריינות נוער מאוגדים בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול).
אחד מכללים אלה, ואולי מהחשובים בהם, הוא בנושא התיישנות העבירה.
התיישנות העבירה לגבי קטינים
בניגוד לבגירים אשר ביצעו עבירה ולגביהם קבועות תקופות התיישנות ארוכות, הנעות על פי רוב בין חמש שנים (עבירות מסוג עוון) לעשר שנים (עבירות מסוג פשע), לגבי קטינים נקבעה תקופת התיישנות אחת ויחידה של שנה בלבד.
מטרתה של תקופת ההתיישנות הקצרה
סעיף 14 לחוק הנוער קובע באופן מנדטורי כי "אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין, אם עברה שנה מיום ביצועה".
מטרתו של כלל זה היא לתחום את כוחה של התביעה לתקופת זמן קצרה יחסית, על מנת למנוע מצבים בהם יגרור אדם צעיר על גבו חטוטרת מעיקה בשל מעשים אשר ביצע בגיל בו עדיין לא הפעיל שיקול דעת מלא של אדם בוגר, וכמובן, על מנת למנוע פגיעה מיותרת בגיוס לצבא, בלימודים גבוהים ובאפשרויות תעסוקה. מטרה נוספת היא קיום ההליך המשפטי בעניינו של הקטין סמוך ככל האפשר לזמן בו הוא סטה מהדרך הטובה, על מנת שניתן יהיה לתקן את אורחותיו ולשקמו כל עוד הוא נמצא תחת חסות הוריו, מערכת החינוך והקהילה התומכת.
אישור מטעם היועץ המשפטי לממשלה להארכת התקופה
החריג היחיד לכלל זה, כלומר, היכולת להעמיד קטין לדין בחלוף מעל שנה מיום ביצוע העבירה, הוא אם ניתן אישור לכך מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
נושא זה עמד לדיון לאחרונה במספר ערכאות ואף בבית המשפט העליון, בתיקים בהם הוגשו כתבי אישום נגד קטינים בחלוף תקופת השנה, באישורו של היועץ המשפי לממשלה. טענת ההגנה בתיקים אלה, וגם בנייר עמדה של הסניגוריה הציבורית הארצית, אשר השתתפה בהליכים כידיד בית המשפט מפאת חשיבותם, היתה כי יש לחשוף בפני ההגנה את נימוקי של היועץ המשפטי לממשלה, על מנת שניתן יהיה לתקוף את ההיגיון וההגינות שבהארכת תקופת ההתיישנות (בש"פ 7955/13 בבית המשפט העליון).
ההגנה טענה כי הסמכות להעמדת קטין לדין בחלוף מעל שנה מיום ביצוע העבירה צריכה להישמר רק למקרים חריגים במיוחד, ואין לאפשר לתביעה לעשות שימוש בסמכות זו בשל נימוקים יום יומיים כעומס תיקים, טעויות אנוש וכיוצא באלה. העניין עדין לא הוכרע סופית.
במספר החלטות של בתי המשפט לנוער בתקופה האחרונה התקבלו טענות הגנה אלה, ובתי המשפט קבעו קביעה חשובה שבמסגרת ההליך הפלילי, בית המשפט מוסמך להעביר ביקורת מנהלית על אופן פעולתה של התביעה. (בלשון משפטית סמכות זו נקראת "תקיפה עקיפה" של החלטה מנהלית). כפועל יוצא מכך בוטלו כתבי האישום שהוגשו לאחר שנה מיום ביצוע העבירה.
