פסילת רישיון נהיגה נמצאת בסמכותו של בית המשפט לתעבורה, אם הרשיע אדם בעבירת תעבורה כגון : גרימת תאונת דרכים, נהיגה ללא רישיון, נהיגה בפסילה ועוד. אולם לא רק. ישנה גם פסילה מנהלית אשר נמצאת בסמכותה של רשות הרישוי, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אשר מוסמכת בהתאם לתקנות התעבורה לפסול אדם לנהיגה, ללא הגבלת זמן, בשל העדר כושר לנהיגה בטוחה או "אי התאמה אישיותית".
הפסילה עשויה להיות גורפת לכלל סוגי הרישיונות או מסווגת לרישיונות מסוגים על פי רוב – רישיונות לנהיגה ברכב כבד, מסחרי, משאית, רכב ציבורי. סיבה להפניית עניינו של נהג לרשות הרישוי על מנת שתבצע פסילה מנהלית, יכולה להיות נעוצה בריבוי הרשעות בעבירות תעבורה, המעידות על כך שמדובר בנהג בלתי זהיר, או במידע שהגיע באמצעות הליך משפטי או בדרך אחרת כי הנהג עושה שימוש בחומרים ממכרים או שקיימת שאלה לגבי כשירותו הנפשית או הבריאותית לנהיגה בטוחה.
חשוב לדעת שקיים מנגנון ערעור כפול על החלטתה המנהלית של רשות הרישוי - ערר וערעור.
הגשת ערעור
השלב הראשון במנגנון הערעור הוא הזכות המוקנית לנהג שרישיונו נפסל לערור לוועדת ערר בהתאם לתקנה 195 לתקנות התעבורה.
בוועדת ערר יחליטו שלושה מומחים רפואיים, בהסתמך על מבחנים פסיכולוגיים ודיאגנוסטיים שיערכו לנהג ובהסתמך על עברו התעבורתי, האם ניתן לבטל את החלטת הפסילה. הועדה תבדוק את מידת התובנה של הנהג והפנמתו את כללי הזהירות בדרכים, ועל סמך כלל המבחנים שתארוך תיקבע אם יש מקום להחזיר לנהג את רישינו אם לאו. קיימת אפשרות, המומלצת פעמים רבות, להצטייד בחוות דעת רפואית פרטית (מאת פסיכולוג/ פסיכיאטר) טרם הדיון בוועדה. כמוכן קיימת זכות לנהג לקבל לידיו את כל החומר אשר שימש בסיס לפסילת רישיונו לפני הדיון בוועדה.
הגשת ערר לועדה אפשרית באופן עצמאי או באמצעות עו"ד, אשר גם יופיע לדיון בוועדה במקום מושבה בתל השומר.
במידה וערר לוועדה נכשל, יכול הנהג לפנות לבית המשפט המחוזי בהגשת עתירה מנהלית, אשר תידון על ידי שופט מחוזי כדן יחיד, לפי חוק בתי המשפט לעניינים מנהלים, אשר נחקק בשנת 2000. לצורך הגשת עתירה זו יש לשלם אגרה. במידה והעתירה תתקבל על פי רוב יפסקו לזכותו של העותר הוצאות אשר הוציא לצורך הגשת העתירה לרבות שכר טרחת עו"ד.
בית המשפט המחוזי יבחן את חוקיותה וסבירותה של החלטת הפסילה, תוך שימת דגש על זכות היסוד של חופש התנועה וחופש העיסוק, שהרי בעידן המודרני להגבלת רישיון הנהיגה עלולה להיות השלכה מיידית על מידת הניידות של האזרח וכושר ההשתכרות שלו.
לעיתים בית המשפט יערוך אבחנה בין דרגות רישיון שונות (A,B,C וכו'), ויורה על צמצום הפסילה כאמור לעיל רק לרכב כבד, אשר לגביו יש לדרוש הקפדה יתירה בשל רמת הסיכון הגבוהה שכרוכה בנהיגה בו, או על קיצור משך הפסילה. כמו כן, בית המשפט יתייחס ביתר הקפדה למצבים בהם נפסל רישיון של נהג שכבר נהג וצבר ניסיון לעומת פסילת רישיון של נהג חדש.
התפיסה המקובלת, גם בפסיקה של בית המשפט העליון היא, שלנהג נוצרת מעין "זכות מוקנית", להמשיך ולנהוג על פי רישיון הנהיגה שבידו, ויש צורך להראות נימוקים כבדי משקל כדי להצדיק פסילת רישיון במקרה של נהג ותיק, לצורך הגנה על שלום הציבור והמשתמשים בדרך.
בכל מקרה בית המשפט יבחן את סבירות החלטת הפסילה ועמידתה בכללי מינהל תקינים.