כידוע השימוש בסמים בצבא, גם בסמים קלים, נאכף ביד קשה וגורר, לא אחת, עונשי מאסר ארוכים ורישום פלילי המכביד על החיילים.
למרות המדיניות הקשה, הצבא והפרקליטות הצבאית לא פעם נתקלים בקושי אכיפתי ומשפטי לעניין השימוש בקבוצת הקנאבינואידים הסינטטיים, אשר מכונים "נייס גאי".
השינויים המהירים בהרכב הכימי של החומרים הופכים את הסם לחוקי
מדובר בחומרים אשר השפעתם, פעמים רבות, לא קלה מהשפעתם של הסמים הקלים, אך המדינה מתקשה להתמודד עם השינויים המהירים בהרכב החומרים, שינויים אשר למעשה הופכים את החומרים חוקיים לגמרי לשימוש, ומנסה למצוא כלים אשר יוכלו לאסור את השימוש בחומרים אלו, וכי יוכלו לעשות כן מיד עם צאת חומר חדש לשוק ולהקדים את השינוי של החומר להרכב אחר.
לדוגמה, באמצעות חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים-תשע"ג-2013, אשר הוספת החומרים המוזכרים בו פשוטה הרבה יותר מהוספת חומרים לתוספת של פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1973.
נדמה כי מערכות האכיפה, הן האזרחית והן הצבאית, במקרים רבים, לא מצליחות להדביק את הקצב של שינוי ההרכב הכימי של חומרים אלה. כאמור בעוד שבערכאות אזרחיות הדגש הוא על אכיפת ההפצה והמכירה של החומרים, הכלים המסופקים עוד איכשהו מספקים פיתרון אכיפתי למדינה (עדיין, עם קשיים משפטיים רבים).
לעיתים יוצא כי המדינה מצליחה לאסור בזמן הפצה של חומר כזה, כשעוד עדיין יש כמויות במלאי של המפיצים, אך כשמדובר במשתמש אשר קונה את החומר החדש והחדיש אשר נעשה בו שינוי כדי שיהיה חוקי לשימוש – האכיפה קשה פי כמה.
הבעיה של הרשויות, אם כן, מתחדדת בערכאות המשפטיות הצבאיות, אשר שם ישנו דגש על האכיפה גם כנגד המשתמשים, גם במקרה של שימוש חד פעמי.
הצבא עשה ניסיונות להילחם בתופעה, לעיתים באמצעות קונסטרוקציות משפטיות מסובכות – אך כעת עושה כן באמצעות הפקודה החדשה, שתוקפה ממש לפני כמה ימים, פקודת מטכ"ל 33.0220 משטר המחנה – חומרים משכרים.
כפי שהובהר לעיל, חומרים רבים הקיימים בשוק הינם חומרים חוקיים המותרים לשימוש, אחד המכשולים באכיפה כנגד המשתמשים.
עד כה ניסו רשויות הצבא להילחם בתופעה על ידי העמדה לדין בעבירה של ניסיון לשימוש בסם מסוכן, אם חיילים מסרו בחקירתם כי חשבו שהחומר אינו חוקי, ידיעה, אשר גם אם אינה מדויקת, הוטמעה באמצעות הצבא עצמו בקרב החיילים, ובאמצעות ניסיון להוציא הודאות כאלו בפני חוקרי מצ"ח.
בגין עבירות כאלו של ניסיונות לשימוש נעשה אף ניסיון, אשר לעיתים אף צלח, לבקש מבית הדין מעצר של חיילים עד תום ההליכים – עד שבית הדין הצבאי לערעורים הבהיר כי בגין מספר ניסיונות שימוש, גם בבסיס, בחומרים שהינם חוקיים לחלוטין, שהשפעתם קצרה ומתוחמת ללא נסיבות חומרה מיוחדות, או שלא במהלך פעילות צבאית, או תוך כדי יצירת סיכון ממשי, אין זה ראוי לעצור במעצר ממשי עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח בהחלטתו בע"מ/47/14 ר' נגד התצ"ר.
באם היה מדובר בשימוש בחומר שהוא חוקי, בידיעה שהחומר הוא חוקי, הועמדו חיילים לדין בגין עבירה צבאית של "פגיעה במשמעת", עבירה שבגינה אף נשלחו חיילים מסויימים לרצות עונשי מאסר. למרות כל הניסיונות, אשר הצליחו בחלקם, הרי שהמצב המשפטי והכלים המשפטיים, והפיקודיים, אשר בידי המפקדים היו מוגבלים מאוד.
הפקודה החדשה כוללת את הסם "נייס גאי" בין החומרים המשכרים
הפקודה החדשה בעניין חומרים משכרים מגדירה מהו חומר משכר לפי הפקודה, הגדרה אשר נראה כי על פי טיבה, מלבד אלכוהול, מנסה היא לכלול פנימה גם את סוגי ה"נייס גאי", להגדיר מתי שימוש בחומר שכזה הינו אסור גם אם הוא חוקי. (לדוגמה: במחנות צה"ל, בהיות החייל בתפקיד, כשהחייל נושא נשק ועוד).
הגדרה אשר תוכל לסייע גם בהעמדה לדין של חיילים באשמת "אי קיום פקודה", ולא בגין "פגיעה במשמעת", מכיוון שההגדרה של העבירה של פגיעה במשמעת יותר בעייתית מבחינה משפטית, והפקודה אף מקנה כלים משמעתיים ופיקודיים למפקדים לצורך המלחמה בתופעה.
כעת יוכלו המפקדים, בהתאם לתנאים המנויים בפקודה, לערוך חיפוש אצל פקודיהם, לנקוט בהליכי השעיה והדחה, לפעול לשלילת הרישיון הצבאי ועוד.
כעת ארגז הכלים של הצבא רחב וכבד יותר, ככל שהדבר נוגע למלחמתו בשימוש בכל החומרים המכונים "נייס גאי", אך השאלה הנשאלת היא האם ייעשה שימוש בפקודה כדי להעביר אתה טיפול בחומרים הללו למסגרת משמעתית, כפי שצריך להיות, או שייעשה בה שימוש כדי להרחיב את האכיפה הפלילית כנגד החיילים. הזמן יגיד והשופטים יחליטו.
