לעיתים בית המשפט נדרש לחשוב מחוץ לקופסה, על מנת ליצור צדק מעשי שלא תמיד "הולך לפי הספר". כך פסק בית משפט העליון, בפסק דין אנושי ומעורר השראה, בספטמבר האחרון.


ביטול מעמד חוקי בישראל עקב נישואיי ביגמיה של הבעל


האישה, תושבת השטחים, נישאה עוד בהיותה קטינה לבן זוגה הישראלי לפני 25 שנים, היא התגוררה יחד עמו בישראל והקימה משפחה בארץ. כתוצאה מכך קיבלה מעמד חוקי, אולם גילתה לצערה כי בעלה התחתן לפני מספר שנים לאישה אחרת. מדובר כמובן בנישואים כפולים המנוגדים לחוק הישראלי. לאחר שמשרד הפנים גילה את נושא הביגמיה הוחלט כי היא אינה זכאית עוד למעמד בישראל.


האישה הגישה בקשה לוועדה ההומניטארית אשר דחתה את בקשתה משום הנישואים הכפולים. האישה סירבה לקבל זאת ועתרה לבית משפט המחוזי. בית המשפט קיבל את עתירתה באופן חלקי, והותיר לה להישאר בארץ עד הגעת ילדה לגיל 18.


פסיקת בית המשפט העליון – משרד הפנים נדרש לבחון את מכלול נסיבות המקרה


בערעור לבית המשפט העליון טענה האישה כי הנישואים השניים של בעלה נעשו ללא ידיעתה ובניגוד להסכמה, ובשלב מסוים אף הגישה כנגד בעלה תביעה לגירושין, שהתבטלה עקב לחץ שהופעל עליה. כך יצא, שהקורבן נענש ואילו העבריין יצא נשכר. לכך נדרש בית המשפט העליון.


"הערעור שבפנינו התמקד בכך שעל פי הנטען ההחלטה שהתקבלה בעניינה של המערערת לא התייחסה למכלול השיקולים הרלוונטיים. בעיקר שהנישואין הביגמיים שלקיומם ניתן משקל מכריע בדחיית הבקשה – נכפו על המערערת. קיים קושי בכך שמי שהיא הקורבן של הנישואים הביגמיים יוצאת נפגעת מן ההחלטה, וזאת כאשר העבריין העיקרי יוצא נשכר מכך שאשתו תורחק מן המדינה" נכתב בבקשת הערעור.


בית המשפט קבע כי הדיון בעניינה יחזור לוועדה ההומניטארית שתבדוק בשנית את המקרה "בלב פתוח ונפש חפצה": "תוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות אלה שלא היו נגד עיניה של הוועדה בשלב הקודם: היותה האישה הראשונה, והתנגדותה לנישואין הביגמיים, היותה קורבן לנישואין ביגמיים בעת שהייתה קטינה והעובדה שכל חייה הבגירים עברו עליה בישראל וכלל ילדיה ונכדי המתגוררים בה".


בית המשפט פועל להגן על נשים וכנגד נישואי ביגמיה


בכך התייחס בית המשפט למאבק המוצדק בתופעה של נישואין ביגמיים הפוגעים בנשים קודם כל ואסורים על פי חוק, אך הפעיל שיקול דעת פרטני על מנת לכלול, בסופו של דבר, צדק במציאות מורכבת.


צדק אינו נעשה תמיד "לפי הספר" ועל אף שהמחוקק התייחס לאיסור הנישואין וההשלכות על המעמד בארץ, על בית המשפט מוטל לקחת בחשבון את כלל השיקולים, להפעיל שיקול דעת עצמאי, ולמנוע מצב שבו הליכה דווקנית על פי לשון החוק תוביל לחוסר צדק משווע וניצול החוק לטובת העבריין תוך פגיעה נוספת בקורבן.


טוב עשה בית המשפט העליון שנכנס לעובי הקורה, הפעיל שיקול דעת, פתח את הלב ומנע פגיעה נוספת. פסק דין זה ישמש כאבן בוחן לבתי המשפט בערכאות הרלבנטיות, בבואם לבחון מקרים דומים מעין אלה בעתיד.


הסדרת מעמד בישראל עבור פלסטינית הנשואה לישראלי


מי ששואלים את עצמם איך יכול להיות שאישה תושבת השטחים אשר נשואה לישראלי במשך 25 שנים, מועמדת לגירוש מישראל ולא קיבלה מעמד קבוע בארץ, צריכים להכיר את החוק בכל הנוגע להסדרת מעמד עבור פלסטינים הנשואים לישראלים. למעשה מדובר בהגבלה על זכותם של ישראלים אשר מתחתנים עם תושבי השטחים, אשר אינם רשאים להסדיר מעמד עבור בני הזוג הפלסטינים.


חוק האזרחות, סעיף 7, מעניק זכות בסיסית לישראלים אשר מתחתנים עם אזרחים זרים להקים תא משפחתי בארץ, לכן רשאים הישראלים להעניק לבני זוגם הזרים אזרחות ישראלית, לאחר השלמת הליך מדורג של בין 5 ל-7 שנים, אבל לא כך לגבי פלסטינים.


קבלת מעמד חוקי בישראל על בסיס נישואים בין אזרח ישראלי לבין פלסטינית נעשה תחת סמכות הוראת השעה. חוק זה אשר נחקק כהוראת שעה זמנית בשנת 2003, בגלל נימוקים ביטחוניים, הוארך עד היום, משך כמעט 20 שנה, ומטיל מגבלות על הליך הסדרת מעמד עבור הפלסטינים, אשר אינם יכולים לשדרג מעמד בישראל לתושב או אזרח. פלסטינית הנשואה לישראלי, גם אם ילדיה יהיו ישראלים, תישאר בישראל על בסיס היתר שהייה זמני אשר מונפק על ידי מנהלת התיאום והקישור של צה"ל. לפיכך, כאשר הנישואים פוקעים, או בן הזוג נפטר, או משרד הפנים מטיל ספק לגבי כנות הקשר, בת הזוג הפלסטינית עומדת בפני גירוש מישראל, כפי שהיה במקרה לעיל.

 

מחבר הכתבה: עו"ד יהושע פקס.