הוצאת אזרחות אוסטרית: זיגמונד פרויד ומפעלו

חוק האזרחות האוסטרי החדש

חוק היסוד האוסטרי משתנה בשנים האחרונות באופן מהפכני בכל הנוגע לקורבנות הרדיפה הנאצית שסבלו באוסטריה במהלך שנות ה-30. בעקבות עדכונים מתמשכים ותקנות שמתווספות שנה אחר שנה יוכלו המוני ישראלים להוציא דרכון אירופאי מבלי צורך לחיות באוסטריה, לעבור מבחן שפה או ראיון מקיף בשפה הגרמנית.

החוק מתייחס גם לצאצאים של אדם שלא היה אזרח אוסטרי אך שהה באוסטריה בין השנים 1933-1955. יחד עם זאת, ככל הנראה ההרחבה המהותית ביותר שנוספה לחוק היא ההכרה בצאצאי נשים כזכאים לקבלת האזרחות ללא סייגים משפטיים. פירוש הדבר שפריווילגיה עצומה זאת מקנה את אחד הדרכונים החזקים בעולם למאות אלפי צאצאים ברחבי העולם.

מי היה זיגמונד פרויד?

זִיגִיסְמוּנְד שלמה פרויד נולד בעיירה פְרַיבּוּרְג שבמזרח צ'כיה, להורים ממוצא יהודי גליציאני. המשפחה חיתה בתחומי האימפריה האוסטרית כאשר נולד זיגמונד במאי 1856. בשנת 1859 היגרה המשפחה לעיר לייפציג שבגרמניה ולאחר שנה החליטה להתיישב סופית בעיר וינה שבאוסטריה. חלק מבני המשפחה הקרובה נותרו בגרמניה או עזבו לבריטניה וארצות הברית.

למד רפואה בווינה וכשסיים את לימודיו החליט להקים מרפאה משלו עבור אנשים שסבלו מבעיות מלל של התבטאות ודיבור שוטף – מה שנקרא בשפה המקצועית אַפָזְיָה. מנקודה זאת התחילה למעשה תורתו להתפשט בעולם ונודעה כפסיכואנליזה. עם זאת, תהליך ההעלאה על כתב של תובנותיו החדשניות בנוגע לנפש האדם נפסקה בשנת 1938 -שנת הסיפוח האוסטרי על ידי גרמניה.

בשנה זו פשטה המשטרה החשאית של גרמניה – הגֶסְטַפּוֹ על ביתו של פרויד. פרויד שהרגיש מאוים מהיחס העוין של השלטונות כלפיו (הגרמנים הפיצו תעמולה שהפסיכולוגיה היא "מדע יהודי" שנועד לשטוף את מוחות הנוצרים כחלק מקונספירציה יהודית ברחבי העולם) החליט לעזוב עם משפחתו בתחילת חודש יוני את אוסטריה ולהגר ללונדון. קצת יותר משנה לאחר מכן ביקש מרופאו לשים קץ לחייו בעזרת מנה מוגברת של מורפיום. הדבר לקח חלק לאחר שסבל ממחלת הסרטן שוב ושוב. לפרויד היו ששה ילדים, מרבית הצאצאים של ילדיו חיים באנגליה ועושים חיל בתחומים רבים גם היום.

בסיבת יציאת משפחת פרויד מאוסטריה בשנת 1938, בני המשפחה כמו אלפי משפחות יהודיות אחרות זכאים על פי החוק האוסטרי החדש. האמור חל גם על כלל הצאצאים של בני המשפחה שזכאים לדרכון אירופאי איכותי.

מה בעצם חידש פרויד?

העולם המדעי של המאה ה-19 גיבש דוגמות רפואיות חדשות אשר שללו את הרפואה העתיקה כדוגמת היוונית, הערבית ואפילו התלמודית שהתבססו במקרים לא מעטים על אמונות טפלות וידע נרכש אך לא מעודכן. מאידך, עדיין היה קשה בחוגי הרפואה המתקדמים באירופה להסביר מחלות נפש כדוגמת היסטריה, סכיזופרניה, פרנויה או פסיכוזה ואף דיכאון והזיות. ברוב המקרים נאמר כי אנשים אשר סובלים ממחלות אלה לא יצליחו להירפא מהן ושגורלם נחרץ בגין חוליָים.

בשונה מהם ובאופן חסר תקדים, פרויד הראה כי טיפול נכון וקשוב יכול להפחית בהדרגה את רמת החרדה אצל מטופלים, וכך לאחר תקופה מסוימת של פגישות קבועות יראו סימני בריאות ומה שנקרא בשפה המקצועית "בוחן מציאות ברור". הטיפול התבסס על יחס אישי ותשאול מתמשך לאורך חודשים את המטופלים. הרופא המהפכן שהזדרז להוריד על כתב את תובנותיו הרפואיות, התפרסם עד מהרה ברחבי העולם בזכות עומק מחשבתו ומסקנותיו מהטיפולים שערך.

הנפש טען הרופא מתבססת ואוגרת את תבנית האישיות בשלבים מוקדמים של חיי האדם. היה והאינדיבידואל סבל במהלך שנות חייו המוקדמות מאבא אלים או אמא חולת נפש וכד', יפתח תסמינים נוירוטיים בדומה לשל הוריו. אולם, תחת טיפול נכון ומסור בו יעניק המטפל למטופל הרגשה של נראוּת ואוזן קשבת לשמוע ולהבין את קשייו, יוכל המטופל להיות מודע לבעיות שחוזרות בחייו ומפריעות לו לנהל אורח חיים תקין.

במה מתבטאת עזרתו של המטפל?

היחיד לימד פרויד אינו יכול לשים לב לבעיותיו לבדו, הוא חייב שמישהו חיצוני ישקף לו דרך הקשבה את עולמו וכך להבהיר לו את הלך חייו וטעויותיו הנשנות. על מנת להתגבר על המצוקה יידרש המטפל לחפור ולחדור לנפשו של המטופל וכך להוציא את הדחפים הקמאיים והמבוכות שהחביא לאורך ילדותו - את דחפי המין שלא העז לספר, את הזיכרונות החבויים ואת הרגעים המבישים ביותר בחייו בפני המטפל תודות לאמון שנותן בו.

אלמנטים חבויים אלה בנפשו של האדם הם הם הסיבה לנוירוזות שפוקדות אותו ומפריעות לו לנהל אורח חיים נורמלי. האדם מחליט להדחיק את הזיכרונות הלא נעימים יחד עם דחפים שמוכרים על ידי החברה כטאבו, וכך אוגר בנפשו עומס רגשי כאשר אינו יכול לספר אותם. דרך הכרה קרובה והתחברות למטפל יוכל הפציינט לסמוך ולפרוק את שמסתתר ברובד הפנימי שלו. לרובד זה שמסתיר במשך השנים את סודותינו הצפונים ביותר קרא פרויד ה"לא מודע".

הצלחת הטיפול קבע הפסיכוטרפיסט הנודע, היא בכך שניתן להעלות מאותו רובד נרחב את מבוכותיו של האדם בצורה המקסימלית על ידי המטפל. תוצאות הטיפול לא היו חד משמעיות אך העלו סברות מדהימות. פרויד הראה כי האדם בנפשו חושב ומתנהל באופן אינסטינקטיבי לחלוטין בדומה ליונקים בטבע. מנגנון זה של נפש האדם פועל על פי עיקרון אבולוציוני שנועד להגן על האדם מלהיות מותקף או להרגיש נתקף.

הנימוסים הגבוהים הבאים לצד התרבות וייסוריהם

בהיותנו ילדים אנו מעדיפים לשתוק בלא מעט מקרים על מנת שלא להביך את עצמנו ולפתוח בפני הציבור את מחשבותינו הכמוסות שברוב הפעמים נחשבות חריגות. סיטואציה זו יוצרת מצב של כדור שלג שמתעבה ככל שחולפות השנים, בו אנו צוברים המון זיכרונות ומחביאים אותם עמוק ברובד הפנימי. כך למעשה הצביע כי רובנו סובלים מנוירוזות כל עוד אנו חיים בצילה של תרבות או אורח חיים מפותח הנושא בצילו נימוסים מוקפדים.

הערכים הגבוהים התרבותיים שמרחיקים עצמם כמה שיותר מהאינסטינקט הטבעי הבסיסי כמו למשל להודות ברגשות בגלוי, להתלבש באופן חשוף, לאכול בפה פתוח, להתעלס, לגעת באחר או אפילו להיות מלוכלכים, הרחיקו עצמם מהדחף האנושי הבסיסי והחשוב ביותר. דחף שפועל על רגש ספונטני ולא על מוסכמות חברתיות חמורות.

כדי לפצות על קלקול זה שגרמה הקידמה, נדרש המטופל לספר את המצוקות שחווה ויחד איתן את הפנטזיות עליהן פינטז. אחת הדוגמאות של פרויד הייתה הכמיהה הבסיסית של בני אדם לעריות. לכולנו יש משיכה לקרובים אלינו ביותר לימד הפסיכואנליטיקאי, ויותר מכך לאמא שלנו. אולם, לאחר שהבנו בגיל צעיר כי החברה לא תתן לנו להגשים את הדחף להתאחד עם אמא או אפילו עם האחות, נותר רק לפנטז על כך ולהדחיק עם השנים את הכמיהה לתת מודע.

בתת מודע הכמיהה יחד עם הפנטזיות קופאות, אך בשונה ממה שחשבנו אינן מתות אלא מקננות וחיות בעוצמה. במילים אחרות, הדחף חי בתוכנו כמו יתר ההדחקות שאנו מאחסנים בתת מודע לאורך שנים ארוכות. לכן, בחיי היום יום מפאת זה שאינן מתגשמות במציאות, גורמות פעם אחר פעם לאכזבה, ייאוש, דיכאון ויתר סימפטומים נוירוטיים.

יתרונות דרכון אוסטרי אירופאי

עם הדרכון ניתן להיכנס באופן חופשי למדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה, קטאר ועוד. באפשרותכם לחיות ולעבוד בכל מדינות האיחוד האירופי כל חייכם. אחת ההטבות הנחשקות עבור צעירים היא הזכות לעבוד במשך שנה במדינות אקזוטיות כמו ניו זילנד, דרום קוריאה, קנדה ועוד. הזכאות עוברת גם לדור הצעיר שיוכל ליהנות מלימודים מוזלים באקדמיות אירופאיות נבחרות.

תודה למר יהונתן גבריאלוב שסייע בכתיבת המאמר.