משך שנים שמענו כי משרד הפנים מעודד עליה ארצה. לא משנה מי היה שר הפנים, או איזו ממשלה, סיוע לעולים תמיד היה חלק מרכזי של מדיניות ההגירה הישראלית. בעוד שבשאר העולם רשויות ההגירה הן בעיקר מכשול שיש להתגבר עליו בהליך ההגירה, עולים לישראל מקבלים סיוע בהליך ההגירה ממשרד הפנים, משרד הקליטה וארגונים המשתפים פעולה עם ממשלת ישראל, כגון הסוכנות היהודית, או ארגון נפש בנפש עבור עולים מצפון אמריקה. מבחינה ספציפית זו, ישראל אמורה להיות המדינה הכי מסבירת פנים למהגרים (ממוצא יהודי) בעולם, שכן היא לא שמה מכשולים בפניהם ואף מעודדת את הגעתם.


ועם זאת, דווקא בשנת 2024, בצל מלחמת חרבות ברזל, בעת שיהודים רבים מחפשים מקלט מהאנטישמיות העולמית, אנחנו עדים לשינוי לרעה במדיניות ההגירה לישראל עבור עולים מכוח חוק השבות. בשקט, בלי הצהרות ובלי הצעות חוק, הנוהל עודכן, על מנת לשים מכשולים חדשים גם בפני עולים לישראל. כפי שנראה בהמשך בעיקר נפגעת הזכאות לעליה מפוצלת והתווספה דרישה חדשה להוכחת השתקעות על ידי עולים חדשים.


מה הם השינויים החדשים ומה הן הסיבות האפשריות בגללן משרד הפנים החליט להקשות על עולים חדשים ובני משפחתם? הסבר מלא להלן.


מה מיוחד ושונה במדיניות העליה של ישראל?


מטרת המפעל הציוני ומדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי היא קיבוץ הגלויות - איסוף פזורת יהדות העולם בארץ ישראל. לא רק שכל יהודי העולם (ולאחר עדכון חוק השבות ב1970, ילדי ונכדי יהודי העולם ובני זוגם) בעלי זכאות עליה לישראל, אלא ממשלת ישראל ושליחיה מחזרים אחרי זכאי שבות ומזמינים אותם לבקר בישראל בביקורים ממומנים (טיולי תגלית עבור צעירים יהודים) לשהות בה עם הזכות לעבוד ולחיות עם אשרת א1 לזכאי שבות, ולעבור אליה לצמיתות כעולים.


מי שנמצא זכאי עליה צריך להוכיח את מוצאו היהודי כדי לקבל את הזכות לעלות לישראל ולזכות בכל ההטבות המגיעות לעולה, חלקן מההטבות מוענקות עוד לפני ההגעה לישראל (כרטיסי טיסה וכבודה חינם). ברגע שרגלו של עולה דרכה בשדה התעופה, הוא מקבל לרשותו תעודת זהות, סל קליטה, הטבות בלימודים, סיוע במציאת הכנסה ותעסוקה. כל זאת עוד לפני שבילה יום אחד בישראל.


מאידך, משרד הפנים תמיד התייחס בחשד מסוים ושם את עצמו כמכשול בפני מהגרים אחרים, כגון: מבקשי מקלט, בני זוג זרים של ישראלים ובפני תושבי קבע אשר רוצים להתאזרח בישראל. כמו כן, קשיים לא מעטים עומדים בפני זוגות מעורבים, בני דתות שונות – הם אינם יכולים להתחתן בתוך ישראל, פקידי משרד הפנים נוטים לחשוד שנישואין הם פיקטיביים, רק למטרת קבלת מעמד בישראל. גם במקרה הטוב ביותר, של הזמנת בן זוג ל"הליך מדורג" בישראל מבלי להיתקל בסירוב, לוקח שנים של חיים משותפים לפני שבן הזוג הזר מקבל מעמד כתושב אזרח ישראלי.


גם כלפי תושבי קבע המבקשים להתאזרח בישראל ישנן דרישות חמורות של הוכחת מרכז חיים וויתור על כל אזרחות נוספת. במקרים כאלה, גם לזכאים לכאורה על פי חוק, קשה לקבל אזרחות ישראלית וההליך ארוך ומתיש. כמה מאות תושבים מתאזרחים מדי שנה, אחוז מזערי מתוך כלל המבקשים. אף לאחר פניה לבג"צ של משרדנו והוראה על זירוז הטיפול בבקשות התאזרחות, כל בקשה מטופלת במשך שנים ארוכות, כשמשרד הפנים נתלה בכל תירוץ לדחיית הבקשה.


מה השתנה הנוהל הזה – כיצד צומצמו זכויות עולים בתחילת 2024?


במסגרת העדכון האחרון של נהלי ההגירה, בחודש מרץ 2024 עודכן נוהל "שינוי מעמד מתייר לעולה". חשוב לציין כי זהו הנוהל אשר משמש את פקידי הפנים ברשות ההגירה בלשכות המקומיות בעת טיפול בתייר זכאי שבות הנמצא בארץ ומגיש בקשה לעליה על פי חוק השבות. הנוהל אשר עודכן לראשונה לאחר 10 שנים מכיל מספר שינויים לרעה, אשר מקשים על מימוש הזכות לעלות ארצה.


מה השינויים העיקריים בנוהל שינוי מעמד ובנהלים נלווים?


• זכאות לעלייה מפוצלת אך ורק של "זכאי מלידה".


עליה מפוצלת היא מצב בו בן זוג אחד ואו ילדים קטינים של זוג הזכאי לעליה מגיעים לישראל כעולים, בעוד בן הזוג האחר נשאר בארץ המוצא. לאחרונה, הרבו להשתמש באפשרות זו אוקראינים – הבעל, זכאי שבות, נשאר באוקראינה כדי להילחם בפלישה הרוסית, בעוד שהאשה והילדים הקטינים מגיעים לישראל. התיקון מונע אפשרות של עליה מפוצלת לבני זוג של זכאי עליה (כזכור, הזכאים הם יהודים, ילדים ונכדים של יהודים). נוסף לכך, ואולי שלא במתכוון, לשון התיקון מונעת אפשרות עליה מפוצלת של גרים, בין אם הגר עצמו או בן הזוג.


• דרישת חתימה על "הצהרה למתאזרח–לפי חוק האזרחות"


נוסף על הצהרה כי אינו מהווה סכנה למדינת ישראל או הציבור הישראלי, על זכאי העליה להראות אינדיקציה להתיישבות - הוכחת "מרכז חיים" בישראל. הכוונה לסיום עבודה בחו"ל, סיום לימודי ילדים בחו"ל, רישום ילדים ללימודים בישראל, פתיחת חשבון בנק בארץ והוכחות נוספות לקיום מרכז חיים בישראל.


כמו ששמו לב חדי העין מבין הקוראים, לא מדובר על הצהרה למתאזרח לפי חוק השבות, החוק עליו אמור לכאורה להיות מבוסס כל נוהל קבלת מעמד בישראל לעולים, בניגוד למתאזרחים. על פניו, נראה מוזר לעדכן נוהל עליה עם התייחסות לחוק האזרחות, ולהשוות את מצבם של מתאזרחים לזה של עולים.


מה בעצם מהות השינויים האלו?


לאורך השנים האחרונות, התקבלו מספר הצעות חוק אשר מגבילות את הזכאות לעליה ודורשות שעולים חדשים ישתקעו בישראל. ביטול "סעיף הנכד" נמצא בחדשות לעתים קרובות, לפני פרוץ המלחמה, אולם לאחריה נגנז. חוק הדרכונים עודכן מספר פעמים, במטרה למזער את מספר העולים אשר מגיעים לישראל, מקבלים דרכון ישראלי וסל קליטה, ותופסים טיסה לחו"ל באותו היום. על המאבק העיקש של רשויות ההגירה בנישואין מעורבים של ישראלים בני דת אחת עם אזרחים זרים בני דת אחרת כבר דובר - חלק גדול מקהל הלקוחות שלנו הם ישראלים בעלי בני זוג זרים, אשר נאבקים להסדרת מעמד הזרים מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה.


שינויים דרסטיים של חוק השבות או חוק האזרחות (או אפילו חוק יחסית פחות מוכר כגון חוק הדרכונים) יהדהדו בתקשורת, יזכו לסיקור ויגיעו לידיעת הציבור. לעומת זאת, עדכון התקנות על מנת להגיע לאותה התוצאה עבר בשקט, כשרק מומחי הגירה בשטח מתחילים להבין למה יגרמו שינויים אלו. יודגש כי חלק מהדרישות אינן מיושמות הלכה למעשה בשטח על ידי פקידי משרד הפנים. בין אם מאחר והפקידים של רשות האוכלוסין וההגירה לא מכירים את הנהלים החדשים לעומק, או עקב הקלות למי שהתחיל בהליך ההגירה או העלייה טרם עדכון הנהלים.


סביר להניח שהתקשורת תשים לב לשינויים רק אם וכאשר העררים הראשונים על בנושא שינוי נוהל יישום חוק השבות יגיעו לפתחו של בג"צ. עד לקבלת פסק דין בנושא, או עידכון הנוהל, זכאותם לעליה וקבלת האזרחות של רבים תיפגע אנושות.