מאת: עו"ד יהודה אלחרר

 

משטרת ישראל אמונה על שמירה על ביטחון הפנים במדינה, שמירה על הסדר הציבורי ואכיפת החוק. שוטרי ושוטרות ישראל, וכן מתנדבים ומתנדבות במשטרה מסתכנים לעיתים קרובות בגופם ובנפשם לצורך ביצוע משימותיהם באופן שוטף. משימות אלה חושפות אותם לא פעם לנזקים העלולים להיגרם להם במהלך עבודתם.


חשוב כי שוטרים ושוטרות יהיו מודעים לכך שכפי שהם נועדו לשמור על ביטחון התושבים במדינה, קיימות מגוון דרכי פעולה עבורם לצורך תביעת פיצויים ככל שביטחונם האישי נפגע, עקב נזקים פיזיים או נפשיים שנגרמו להם. להלן נפרט על נזקים נפוצים אליהם חשופים שוטרים ונסביר על הדרכים לתבוע פיצויים בגין נזקים אלה.


אילו סיכונים פיזיים נפוצים עלולים להיגרם לשוטרי משטרת ישראל במהלך עבודתם?


עבודת השיטור עשויה להיות לא פעם מסכנת חיים, ולהציב שוטרים בפני לא מעט סכנות פיזיות. בעת ביצוע משימות אכיפה שוטפות, לא פעם מתרחשים מקרים של פגיעת שוטרים בעת עימות עם מעוכבים או עצורים.


כמו כן, שוטרים חשופים במקרים רבים לפגיעה פיזית בעת ביצוע משימות של שמירה על הסדר, למשל בעת עימותים והפגנות. אירועים המוניים אלה עלולים לכלול אלימות המופנית כלפי השוטרים עצמם. גם כאשר ברשות השוטרים אמצעי הגנה ואמצעים לפיזור הפגנות, הם עדיין עלולים להיפגע באירועים אלה, ואכן נפגעים לא פעם – לעיתים, באופן קשה.


מעבר לכך, שוטרים בישראל, ובעיקר שוטרי משמר הגבול (מג״ב) מהווים לא פעם מטרה בפני מחבלים וגורמי פעילות חבלנית עוינת (פח״ע). בשנים האחרונות, מאות שוטרים נפגעו בפיגועים במהלך ביצוע משימותיהם השוטפות. פיגועים אלה כוללים פיגועי ירי, פיגועי דריסה ופיגועי דקירה, ועלולים להותיר את השוטרים עם פציעות קשות ביותר.


לצד פגיעות אלה, לא פעם שוטרים נפגעים בתאונות דרכים במהלך נסיעה ברכב המשטרתי, או ביצוע פעולות אכיפה של משטרת התנועה. כך גם שוטרי יחידת הפרשים חשופים לסיכונים כגון נפילה מסוס, למשל בעת מרדף. סיכונים אלה ואחרים עלולים לגרום – וגורמים בפועל – לנזקים פיזיים קשים כגון חבלות גוף, חבלות ראש ושברים בגפיים.


נזקים נפשיים נפוצים מהם סובלים שוטרים בעקבות עבודתם


אין ספק כי נדרשת מידה רבה של חוסן נפשי על מנת לעבוד בארגון כמו משטרת ישראל, הפועל באופן שוטף לשמירה על הסדר ומבצע בתוך כך משימות לא פשוטות. חשיפה למראות קשים, כגון זירות רצח, זירות פיגוע וזירות תאונות דרכים, עלולה להיות מטלטלת ולהותיר גם את מי שהם בעלי חוסן נפשי רב עם התמודדות לא פשוטה.


לא מעט שוטרים סובלים מהפרעות פוסט טראומה, התקפי חרדה, דיכאון ומצוקות נפשיות נוספות עקב עבודתם. חשוב לדעת כי במקרים רבים קיימת אפשרות לתבוע פיצויים בגין נזקים אלה.


מה הדרכים האפשריות לתביעת פיצויים במקרים אלה?


קיימות דרכים שונות לתביעת פיצויים במקרים בהם לשוטרים ושוטרות נגרמו נזקים פיזיים או נפשיים בעקבות עבודתם וביצוע משימותיהם. מסלול התביעה הרלוונטי תלוי במידה רבה בנסיבות המקרה הספציפי.


שוטרים ומתנדבים שנפגעו בגופם בעקבות תקיפה של אדם או קבוצת בני אדם במהלך ביצוע עבודתם, עשויים להיות זכאים לתבוע פיצויים באמצעות הגשת תביעת נזיקין ישירה בבית המשפט.


שוטרים ומתנדבים שנגרמו להם נזקים אחרים במהלך עבודתם (בין אם נזקים נפשיים ובין אם נזקים פיזיים) עשויים להיות זכאים להכרה כנפגעי תאונות עבודה, ולקבל פיצויים ותגמולים בהתאם. הדרך המרכזית לתבוע הכרה כנפגעי תאונת עבודה היא באמצעות הגשת תביעה להכרה בפגיעה במוסד לביטוח לאומי. חשוב לומר כי כאשר האירוע יוכר כ"תאונת עבודה" יהיה זכאי המתנדב (או השוטר – אם הוא עובד בעבודה נוספת בהיתר), לגמלת "דמי פגיעה" גם עבור הפסד ימי עבודה נוספת, שאיננה קשורה לפעילות המשטרתית. לאחר הכרה בתאונה כ"תאונת עבודה" זכאי השוטר או המתנדב להגיש בקשה לקביעת דרגת נכות, וכך לקבל מענקים וקצבאות בגין נכות זמנית או צמיתה. מדובר בתביעות העשויות להתנהל במשך זמן רב, ואשר לא פעם נדחות. ככל שהתביעה נדחתה, ניתן לערער על ההחלטה במוסד לביטוח לאומי, בוועדת עררים, ועדת תביעות אזורית, או בפני בית הדין לעבודה.


ייתכן כי ניתן יהיה לתבוע את משטרת ישראל (מדינת ישראל) כמעסיק בגין תאונת העבודה, בנפרד או בנוסף להגשת התביעה במוסד לביטוח לאומי. עם זאת, יהיה צורך להוכיח אחריות של משטרת ישראל כמעסיק לתאונה שנגרמה, ומדובר במשימה שאינה תמיד פשוטה.


לצד דרכים אלה, ייתכנו דרכים נוספות לתבוע פיצויים במקרים מעין אלה. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין, על מנת לקבל הערכה מפורטת של דרכי הפעולה האפשריות ולקבל החלטה מושכלת בהתאם.