ישראלים רבים אינם מדמיינים לעצמם את החיים ללא מיזוג אוויר. אך עד היום, אני בטוחה שרובכם לא ידעתם שמזגן מרכזי לא רק שומר על נוחיותכם (או אף על חייכם בגלי חום), אלא גם מאפשר לכם לקבל אזרחות ישראלית. ומעבר לכך – מי שחי בישראל ללא מזגן, כנראה שלא באמת ישראלי - לפחות לפי גרסת משרד הפנים.

 

רקע

 

על פי חוק האזרחות, תושבי קבע במדינת ישראל זכאים לפנות לקבל אזרחות ישראלית. על המתאזרח להוכיח כי יודע עברית "ידיעת-מה", לוותר על כל אזרחות נוספת, להישבע נאמנות למדינה ישראל, ולהוכיח כי הוא חי בישראל במשך שלוש שנים לפחות מבין החמש האחרונות.

 

במהלך העשור האחרון, תושבי קבע בני מיעוטים רבים, במיוחד מאזור מזרח ירושלים, ביקשו להתאזרח. למשרד הפנים אין כמובן מדיניות רשמית של הערמת קשיים חסרי טעם ועיכובים בדרכם של המתאזרחים, ואולם למשרד שלנו מאות פניות ועשרות לקוחות מרוצים שהרגישו שלא יכלו לזכות באזרחות המיוחלת ללא עזרתו של עורך דין.

 

סיפורו של אחמד שאה

 

כשאחמד (שם בדוי), צעיר ממזרח ירושלים, פנה לקבל אזרחות ישראלית, הוא יכול היה להניח שכל הדלתות פתוחות בפניו. הוא דיבר עברית אפילו די טובה, היה חסר כל אזרחות שאינה ישראלית, ולא יצא מגבולות ישראל מימיו. מיום לידתו, הוא התגורר בבית של משפחתו בשועפט, וזוהי הכתובת אשר הופיע בתעודות הבגרות, הזהות, קופת החולים, חשבון הבנק, ואישור התושב.

 

הבעיה שלא ציפה לה הייתה שלבית משפחתו לא הגיעו חשבונות ארנונה או מים, שמו לא הופיע על חשבון החשמל, והכי חשוב, חשבון החשמל היה צנוע מדי לטעם משרד הפנים.

 

שיחת טלפון אחת תקבע שאתה לא ישראלי

 

נציג רשות האוכלוסין וההגירה התקשר אל אחמד ושאל אותו בנוגע לחשבון החשמל (ולא תעודת הזהות, התושב, הבגרות וכדומה). אם באמת כל משפחתו של אחמד חיה באותו הבית, למה החשבון החודשי אינו גדול בהרבה?

 

אחמד, שחי בבית זה כל חייו בלי לדאוג לחשבון מעבר להעברתו מתיבת הדואר לידי הוריו, לא הצליח לפתור את התעלומה. על בסיס חשבון החשמלי המסתורי, וללא כל בירור מעבר לשיחה זו, החליטו פקידי משרד הפנים לדחות את פניית ההתאזרחות של אחמד, שכן הוא לא הצליח להוכיח כי מקום משכנו הוא בישראל.

 

היכן הוא חי אם לא בבית הוריו? במשרד הפנים לא טרחו להעלות או להוכיח גרסאות אחרות – בעזה, בירדן, באוסטרליה או במעמקי החלל החיצון. בכל מקרה, ההיגיון הצרוף שבקישור בין תשלום מועט על חשמל בבית במחנה פליטים לבין ההנחה שמי שטוען שהוא גר בבית זה לא באמת גר שם, אפשר למשרד הפנים לדחות בקשת התאזרחות נוספת.

מסורב אזרחות אחר היה אולי מוותר במקום, או נאבק בעצמו מול משרד הפנים ללא הבנה סדורה של כיצד יש לפעול ומה בעצם צריך להוכיח. זה בעצם היה הצעד הראשון של אחמד עצמו, אשר הגיש חשבונות חשמלים סדורים יותר, עם הסבר בנוגע לכך שחברת החשמל בד"כ לא קוראת את המונה באזורים מסוימים של מזרח ירושלים, ומחשבת את צריכת החשמל רטרואקטיבית בצורה שרירותית אחת לכמה זמן. גם עם ההתחשבות בתוספת התשלום, חשבונות אלו לא הרשימו את נציגי משרד הפנים או גרמו לשינוי ההחלטה.

 

קרובי משפחה של אחמד נעזרו במשרדנו בנושא איחוד משפחות, והמליצו לו לפנות לעורכי הדין שלנו. אלו, בהיותם מומחים בעלי ניסיון רב בעבודה מול משרד הפנים והשגת אזרחות, איתרו והתמקדו בנקודות החולשה בטענות משרד הפנים, ברמה המעשית והמשפטית, ששימשו כבסיס לערר על ההחלטה.

 

החובה לשימוע פנים מול פנים וזכות ייצוג

 

בנהלי משרד הפנים קבוע במפורש שלא חורצים את גורלם של הפונים באמצעות שיחת טלפון – יש להזמין את העותר ללשכת רשות האוכלוסין הקרובה לשיחה אישית. הדבר בא למנוע בדיוק את התרחיש שלפנינו, בו אדם צעיר נופל במלכודת שאלות בנושא שהוא אינו מכיר, בשפה שהוא אינו שולט בה עד הסוף, וללא אפשרות להבין מה מחפש במקרה זה השואל וזכות לענות לטענות שכנגדו.

 

מדובר באחד העקרונות הבסיסיים במשפט בישראל, והניסיון להפוך את שיחת הטלפון הקצרה לבסיס לדחיית הבקשה הוא לא חוקי ולא מוסרי.

 

חברת החשמל ו"דילוג יזום"

 

הרגלה של חברת החשמל לאורך שנים רבות שלא לקרוא את מוני החשמל באזורים מסוימים, מאפשר לה לגבות בדיעבד תשלום גבוה כולל קנסות. לכן, חברת החשמל שולחת לצרכנים אלו חשבונות חשמל נמוכים במיוחד לתקופות ארוכות, ואז גובה תוספות רטרואקטיביות גבוהות. הדבר הוכח כבר בבית המשפט המחוזי, שם זכה לשם "דילוג יזום", והחברה נאלצה לשלם מיליוני שקלים בפיצויים (ראו ת"צ 32053-07-14 לפרטים נוספים).

 

תוך התחשבות בעובדה זו, ובכך שבית משפחתו של אחמד חסר מיזוג ואיננו מחובר לתשתיות רבות הדורשות חשמל להפעלתן, חשבון החשמל החודשי הוא רגיל ביותר.

 

ערער והצלח

 

משרדנו הגיש ערר על החלטת משרד הפנים לבית המשפט, עם הטיעונים המפורטים מעלה ובדגש על מספר המסמכים המוכיחים את מקום מושבו של אחמד, וחוסר התייחסות משרד הפנים להוכחות אלו - וחובת משרד הפנים להוכיח את הטענה שהוא מתגורר במקום אחר.

 

כמו כן, ניתן דגש לעובדה ש"השימוע הטלפוני" שנערך לאחמד אינו חוקי ומפר את זכויותיו הבסיסיות- כמו הזכות לייצוג.

 

השופט קבע שעל משרד הפנים לערוך ראיון נוסף ובו תינתן לאחמד האפשרות לטעון את טענותיו בהרחבה, בליווי עו"ד. לאחר שימוע שנערך במשך מספר שעות, החליט משרד הפנים לאשר את האזרחות לאחמד ללא צורך בפניה נוספת לבית המשפט.

 

כיום, אחמד מחזיק בדרכון הישראלי הנכסף, אשר מאפשר לו לצאת לחו"ל ללימודים ועבודה בלי לדאוג שיאבד את זכותו לחזור לישראל אם יבלה זמן רב מידי מחוץ לארץ. הוא חב אפשרות זו להבנה נכונה של המצב המשפטי ופעולה מהירה ונחרצת בנושא.


עודכן ב: 18/07/2022