למעלה מחצי מיליון אזרחים יהודים חיו בגרמניה בשנת 1933 - זמן עליית המפלגה הנאצית לשלטון. מאות אלפים נוספים לא נספרו במרשם האוכלוסין המקומי ונותרו תחת מעמד של חסרי נתינות. עם החלת חוקי הגזע ויישום מדיניות אנטישמית שקידמה הממשלה הנאצית בכדי להבריח את יהודייהּ, החלו הנרדפים לצאת במספרים גבוהים לעבר מערב אירופה, ארצות הברית דרום אמריקה ואפילו ארץ ישראל.


מספר עצום מיהודים אלו היו משכילים שתרמו תרומה משמעותית בתחומים רבים. חלק מהתחומים בהם הובילו לאורך עשרות שנים היו כימיה, פיזיקה, ספרות, כלכלה, פסיכולוגיה, ספורט, תעשייה ורפואה. לא פלא אם כך שכרבע מחתני פרס נובל ממוצא גרמני הם יהודים. במאמר זה רצינו להביא בפניכם מספר אישים יוצאי דופן שהתפרסמו בגרמניה תודות לגילויים מדעיים או אחרים, אך אולצו לעזוב אותה לאחר עליית הרייך השלישי.


יהדות גרמניה של המאה ה-20 הייתה תופעה חברתית נדירה בסדר גודל שכנראה לא נראה כמוהו בין מיעוט אחר. מתוך אוכלוסייה גרמנית שמנתה כ-65 מיליון נפש בשנת 1930, היוו היהודים אחוז בודד מסך הדמוגרפיה המקומית כולה. שיעור זה של הצלחה כלכלית או אקדמית המתבטא בקריירה מצליחה, לא אחת שימש כלי אנטישמי נגדם על ידי משטרים שונים באירופה, וכך היה גם בגרמניה של ראשית המאה ה-20.


האיבה החברתית הורגשה במיוחד לאחר התבוסה הקשה במלחמת העולם הראשונה, והסנקציות הפיננסיות הכבדות שהטילו מדינות ההסכמה על גרמניה בעקבותיו. מאידך, האשם היחיד שמצא הדרג העליון הגרמני היו היהודים. "בגלל קשריהם הדיפלומטיים הנרחבים עם יתר הפזורה היהודית האירופית, שימשו כמשתפי פעולה וכך בגדו באומה הגרמנית ותקעו לה סכין בגב", הודיע הפיקוד הצבאי בתום המלחמה.


אחד האנשים שידע לנצל בצורה היעילה ביותר את המרמור הלאומי ולתעל אותו לצורת שנאה יוקדת והאשמה בלעדית על גורם אחד היה היטלר. זה האשים תכופות את מעורבות היהודים בפוליטיקה ובכלכלה הגרמנית, ובכך שמנתבים אותו לקריסה בקונספירציה משותפת עם הבריטים. הכריזמה והדמגוגיה שהציג כחבר פרלמנט נראו בפני הסמכויות הגרמניות משמעותיות, על מנת להוביל את העם הגרמני לעתיד חדש ומבטיח לאחר התבוסה הצורמת.


בחודש ינואר של שנת 1933, החליט נשיא רפובליקת ויימאר הגרמנית פּוֹל פוֹן הִינְדֶנְבּוּרְג, למנות את היטלר לקנצלר החדש. ב-1 באפריל, כחודשיים לאחר מינויו, נערך יום חרם לאומי כנגד בתי עסק יהודיים. ביום זה גייסה התעמולה הנאצית צעירים ונדליסטים שפשטו על בתי עסק רבים, השחיתו ציוד והכו יהודים. היה זה המפנה שגרם ליהודים רבים להבין כי אין המולדת הגרמנית שלחמו למענה במלחמת העולם הראשונה יותר ביתם.


באותו חודש חוקק הרייכסטאג את ה"חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי", שפקד על נושאי משרות ממשלתיות לא ארים להתפטר מתפקידם. בעקבות כך, המוני מורים, רופאים, שופטים, שחקנים ועיתונאים יהודים נאלצו לוותר על משרותיהם ולעזוב את המדינה. כאן היינו מעוניינים לציין מספר יהודים אקדמאים או מצליחנים שבלטו בתחומם באותה עת ונאלצו לצאת מגרמניה כחלק מהרעת התנאים שהמיטה עליהם הממשלה הפשיסטית. הנה הם לפניכם:


1. ישעיהו ליבוביץ' – איש אשכולות, פרופסור לכימיה והוגה הדעות הישראלי הבכיר שהיה מאז קום המדינה. רעיונותיו מעוררי המחלוקת אך העמוקים בנושאי דת, אמונה, פוליטיקה, מדינה ואדם, מהדהדים ונלמדים גם היום בחוגים אקדמיים מובילים בישראל.


2. אֱרִיך פְרוֹם – סופר נודע, פסיכולוג חברתי, סוציולוג ופילוסוף בעל מוניטין בינלאומי. תובנותיו בתחום הפסיכולוגיה תרמו תרומה חשובה להבנת מניעיו הנפשיים הכמוסים של האדם ודרך התנהגותו בחברה. מחבר הספר הנודע אמנות האהבה.


3. הנרי קִיסִינְגֵ'ר – דיפלומט, פוליטיקאי מהולל, יועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארצות הברית. חתן פרס נובל לשלום בשל תיווכו בהחלטה של הפסקת האש בווייטנאם.


4. חנה אַרֶנְדְט – עיתונאית, מחברת ספרים פורה ומבקרת תרבות. טרם ברחה לארה"ב לאחר עליית הנאצים, הייתה תלמידתו של הפילוסוף הנאצי מרטין היידגר באוניברסיטת מַרְבּוּרְג. אותו ואת שותפיו הנאצים נהגה לבקר במשך הקריירה המקצועית שלה ככתבת.


5. אדמונד הוּסֶרְל – מניח היסודות של פילוסופיית הפֵנוֹמנֵוֹלוֹגִיָה. זרם מחשבה זה פיתח את המימד הסובייקטיבי הקיים בנפשו של האדם, וטען כי העולם האובייקטיבי לכשעצמו אינו עונה על החוויה הסובייקטיבית אותה חווה האדם כאשר מתבונן בעולם.


6. אֵריק אֵריקסון – אחד הפסיכולוגים הידועים של המאה ה-20. התפרסם בין היתר אודות לתזת ההתפתחות הפסיכולוגית שהגה, הידועה בתור "תיאוריית השלבים הפסיכו-חברתית". תיאוריה זו מתארת את שלביו הנפשיים ההדרגתיים של האדם בחייו - מהיותו ילד ועד קשיש.


7. לאו סִילַארְד – פיזיקאי בעל שם עולמי וממציא. ידוע הרבה בשל "מכתב איינשטיין-סילארד" המפורסם - יוזמה שיזם ששימשה כאות אזהרה עבור הממשל האמריקאי לגבי פרויקט פיתוח פצצת האטום הגרמנית. השתתף בפרויקט מנהטן שהייתה תכנית נגד להקמת פצצה גרעינית אמריקאית.


8. משפחת וַרְבּוּרְג – שושלת מפוארת בת כחמש מאות שנים, אשר חברי המשפחה ידועים לאורך שנים רבות בהישגיהם הגבוהים במגוון תחומים. המדובר הוא החל מבנקאות, בוטניקה, כימיה, מוזיקה ופוליטיקה, וכלה בפיזיקה, משפטים וכלכלה. המשפחה במקורה ספרדית והגיעה במאה ה-16 מצפון איטליה.


9. פְרִיץ הַבֵּר – זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1918 על המצאת הייצור התעשייתי של גז אמוניה, שעד היום עומד ככימיקל תעשייתי וחומר גלם נפוץ ביותר. נחשב ל"אבי לוחמת הגזים", בזכות עבודתו החלוצית בפיתוח גזים רעילים, שהיו בשימוש במהלך מלחמת העולם הראשונה.


10. מקס בּוֹרְן – פיזיקאי, מתמטיקאי וגורם מרכזי בפיתוח מכניקת הקוונטים. תודות לתרומה שלו בחקר האחרון קיבל פרס נובל לפיזיקה בשנת 1954. פרש מאוניברסיטת גֵטִינְגֵן יחד עם היהודי ג'יימס פרנק, לאחר שסווגו כיהודים על פי חוקי הגזע. נאמר שב-12 שנות כהונתם כפרופסורים, הפכו את המוסד האקדמי לאחד ממרכזי הפיזיקה החשובים בעולם.


11. מרטין בּוּבֵּר – פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית לפילוסופיה של הסוציולוגיה ומחנך דגול. כתביו הקיפו מגוון נושאים שביניהם חסידות, מקרא, פוליטיקה, הגות, אקזיסטנציאליזם, מוסר ועוד. נצר לשושלת ספרדית שמוצאה מסלוניקי.


12. מקס ורטהיימר – על אף והיה פסיכולוג, התפרסם יותר כמייסד תורת הגֶשְטַלְט. שיטה ייחודית זו נחקרה ונלמדה ביסודיות בקרב משכילי הדור הגרמני של ראשית המאה ה-20. טענתה העיקרית הייתה שהמוח אינו מסוגל לפרש את שהעיניים רואות באופן חלקי אלא בצורה הוליסטית, כאילו הדבר הוא הוא עצם יחיד ולא אוסף פרטים שונים.


13. אוּיְגֵן סַלוֹמוֹן – היה יזם ואיש עסקים. הקים את קבוצת הכדורגל הגרמנית מיינץ ועמד כיושב ראש הראשון של המועדון. בשנת 1933 החליטו הרשויות לסלק את חברי ההנהלה היהודים מהקבוצה וכך גם אותו.


14. ליזה מייטנר – פיזיקאית מן המעלה הראשונה שבין הישגיה יוצאי הדופן היה גילוי הביקוע הגרעיני שהוביל לפיתוח פצצת האטום. שובחה על ידי אלברט איינשטיין כ"מארי קירי הגרמניה".


15. שַרְלוֹט בִּיהּלֵר – פרופסור לפסיכולוגיה התפתחותית והומניסטית. בזכות מחקריה בתחום הפסיכולוגיה וחיבוריה המדעיים זכתה ליוקרה בינלאומית, שלאחריהם פתחה את "בית הספר הווינאי לפסיכולוגיית הילד". לווינה הגיעה עם בעלה לאחר סיום לימודיה בגרמניה והרעת התנאים במדינה.


16. בֵּנוֹ אֱלְקַן – פסל רב מוניטין. יצירות הפְּרוֹטוֹמָה שיצר פזורות בגרמניה ואנגליה. מנורת הכנסת הגדולה בירושלים היא גם מעשה ידיו. כמו כן, היה מהאבות המייסדים של "מועדון הכדורגל היהודי" באיירן מינכן יחד עם יוזף פולאק ואחרים. במרוצת השנים כיהנו במועדון מאמנים ונשיאים יהודיים אגדיים כדוגמת רַיכַרְד קוֹהְּן וקוּרְט לַנְדָאוּאֵר. הקבוצה גדלה להיות מועדון הכדורגל הבכיר בגרמניה ואחד משלושת המועדונים המעוטרים בעולם.


כיצד מוציאים דרכון גרמני?


לפי חוק האזרחות הגרמני ששונה בשנתיים האחרונות באשר לצאצאי ניצולי שואה, אזרחות מועברת על בסיס דין הדם. כלומר, מי שהוא צאצא לאזרח גרמני לשעבר זכאי להתאזרח ללא קשר למקום לידתו. בנוגע לצאצאי נרדפי המשטר הנאצי - האמור חל על כל צאצא של קורבן הנאציזם שהתגורר בגרמניה בין חודש ינואר של שנת 1933 לחודש מאי 1945. הזכאות מועברת באופן חוקי לכל צאצא ישיר ללא התניה או הגבלה במספר דורות.


אחד מהחידושים שהותקנו לא מכבר מגדיל את מעגל הזכאים על ידי כך שקובע כי גם אדם ששהה שהיית קבע בגרמניה ללא אזרחות זכאי יחד עם צאצאיו. זאת בשל מספר היהודים הרב מרחבי מזרח אירופה שהיו מנועים מלקבל אזרחות גרמנית בשנות ה-20 וה-30 בגין סיבות אנטישמיות. תקנה נוספת קובעת כי נשים וצאצאיהן זכאים להגיש בקשה בדומה לצאצאי גברים.


הדרכון הגרמני נחשב יוקרתי בזכות היקף היתרונות אותם מקבלים בעליו. בדירוג העולמי עומד במקום השני עם היתר כניסה ל-192 מדינות ברחבי הגלובוס. ברגע שהונפק לכם הדרכון אין צורך להוציא ויזה למדינות כמו ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה, וניתן לטייל במדינות האיחוד האירופי באופן חופשי עקב היותכם אזרחי האיחוד. זאת יחד עם היתרון העצום ללמוד, לעבוד ולחיות ביבשת אירופה המתקדמת ללא הגבלת זמן.


תודה למר יהונתן גבריאלוב שסייע בהכנת הכתבה.