בעקבות הרפורמות החדשות של חוק הלאום הגרמני, אשר מקלות משמעותית על קבלת האזרחות לנרדפי המשטר הנאצי וצאצאיהם, יוכלו מעתה מאות אלפים להוציא דרכון אירופי איכותי. אולם, קודם-לכן היינו מעוניינים לספר מעט על ההיסטוריה היהודית המרשימה בגרמניה והשלכותיה על יושביה מדינת ישראל כיום.


המאמר מתרכז בהיסטוריה היהודית בגרמניה של תקופת הנאורות. זרם הנאורות בראשיתו פרח באיטליה בשלהי המאה ה-15 והביא איתו רעיונות חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית. רעיונות כמו חופש הביטוי, רציונליזציה של עקרונות דתיים, חילוניות ושוויון חברתי. אלו טפטפו אט אט ליתר מדינות אירופה עד שהקיפו את היבשת כולה במאה ה-18.


עם חלחול רעיונות הליברליזם גם בקרב האליטה היהודית, החלו מעלים על כתב חידושים אינטלקטואלים בעברית, על מנת לעלות את קרנה של שפת התנ"ך וההיסטוריה העולמית עד אז. חבריה חיברו ספרות ענפה על טוהר העברית שכללה פרוזה, שירה, מחזות, עיתונות, סאטירות, ביקורות ספרותיות, מאמרים מדעיים ועוד.


תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה


תנועת ההשכלה הוא שם שניתן לתנועה אינטלקטואלית רחבת היקף שקמה בגרמניה בשנות ה-70 של המאה ה-18. אנשי התנועה היו בעלי מקצועות חופשיים בכירים בציבור הגרמני, אשר חיפשו להחיות את התרבות היהודית דרך הפצת רעיונות בעלי גוון מסורתי.


חברי התנועה היו הראשונים שהחלו לכתוב באופן רשמי ושיטתי בלשון התנ"ך. אישים כמו משה מנדלסון, יצחק אַייכְל, נפתלי ה‍ֶרְץ וַייזְל ויצחק הלוי סַטָנוֹב נחשבים כאבות התנועה שהחלה בבירה הגרמנית ברלין. מניעהּ הראשון היה החייאת השפה העברית והעלאת רוחם של יהודי אירופה, שסבלו מאנטישמיות במיוחד במזרח היבשת.


התנועה הפכה עד מהרה לגל תרבותי רחב שהתפשט בקרב יהודים מלומדים גם במזרח אירופה. בדומה למשכילים של ברלין, גם אלו היו בעלי תשוקה לאוטונומיה יהודית בגלות וייסוד ממסד עצמאי המבוסס על ערכים מבית. ערכים הבאים לידי ביטוי בהדגשת מאפיינים כגון היסטוריה, שפה, זהות אתנית ומוטיבים תרבותיים משותפים נוספים. זאת ברוח הנאורות והליברליזם המערבי.


מטרותיה של תנועת ההשכלה


אחד מהיעדים הרבים של האיגוד היה לשלב את העם היהודי (שברובו חי חיי דלות מחפירים) בתהליך המודרניזציה ששטף את אירופה. עם זאת, לא אחת נתקלו המשכילים בממסד הרבני העיקש, שחסם באופן מכוון כל ניסיון של חדירת רעיונות חיצוניים לריבוד המסורתי המקובּע.
אולם, כאן השתדלו האינטלקטואלים לא לפגוע בצורה ישירה בממסד או ברבניו, אלא להשפיע באופן עקיף על מאמיניו. הדבר לקח חלק דרך רעיונות חילוניים שהופצו בכתבי עת, ואשר בין היתר קידמו לימודי עברית על בוריה עבור הציבור האורתודוקסי. אנשי ההשכלה הבחינו כי קריאת העברית בין האוכלוסייה המסורתית קלוקלת עקב חוסר ידיעה ובורות שהייתה מצויה ביניהם.


בנוסף, חלה גם דרישה להנחיל עבור הציבור מעין תכנית לימודים מעודכנת, אשר תכלול ידיעת אלפבית לטיני ואף לימודי חול כגון ביולוגיה, פיזיקה, כימיה וכד'. המשכילים דרשו רפורמה חינוכית מקיפה שתעזור ליהודים להשתלב בחברה בה חיו, כמו גם בשוק העבודה. בנוסף, קראו להפיץ את התרבות הגרמנית הגבוהה ופתיחותה המחשבתית בתוך הממסד הרבני. זאת לאחר שראו כי הממסד מחרים באופן מיידי אנשים ורבנים בעלי דעות שונות משלו.


פעילויותיה של תנועת ההשכלה


התנועה עודדה לימודי מסורת יחד עם התעמקות וצלילה בנבכי כתבי הקודש. את אלו המירה ונתנה להם מעין "נשמה חילונית" כאשר הועלו על הכתב בחיבורים השונים. כתבי עת יצאו לאור מדי חודש לערים שונות בגרמניה, מזרח אירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. בין הידועים שבכתבי העת היו "המגיד", "קהלת מוּסַר", "המביט", "המליץ", "החלוץ" ועוד.


תודות להקמת המפעל העברי המקיף הראשון, החלו אנשי הרוח לפתח תקוות וציפיות לעצמאות עברית שלא התבטאה רק בכתיבת תכנים רעיוניים רוחניים, אלא אף באספירציות פיזיות, כלומר – עצמאות מדינית. את שאיפותיהם הלאומיות כתבו בחיבוריהם וכך עזרו לקדם באופן גלובלי את התודעה הלאומית היהודית ואת הקשר ההדוק בין עם ישראל לארצו.


החיבורים עברו בין מדינות שונות באירופה וצפון אמריקה, והגיעו בין היתר לאוהבי ישראל שהושפעו מהם. הללו כתבו בשבח הקשר העתיק בין העם לארצו ופרסמו מאמרים, ספרים ורומנים על הדת הייחודית שהביאה לעולם את רעיון האמונה באל אחד, את ישעיהו הנביא וחזון השלום העולמי, ישוע מנצרת ואישים היסטוריים ייחודיים אחרים. סופרים כמו מרק טווין, ג'ורג' אליוט, ז'אן ז'אק רוּסוֹ ועוד, קראו לציונות ועצמאות של העם היהודי בארצו.


מבט לאחור – השלכותיה של התנועה על העולם היהודי


כיום הלשון בה אנו מדברים כמו גם התחביר בו משתמשים לכתיבה, הם תולדה שנוצרה בזכות הפרויקט העצום אותו ביקשו ליצור המשכילים בגרמניה. לאורך השנים התבססה והתקבּעה השפה יחד עם הדקדוק העברי, אשר אותם אנו חבים כיום לאותם משכילים נועזים שהגדירו מחדש את הלכי השפה וחוקיה הלשוניים.


במשך אלף וחמש מאות שנים הייתה העברית שפה רדומה ששימשה בטקסי פולחן דתיים ותפילות בלבד. אולם, מאז יסודה של התנועה עמדה השפה כבסיס עבור רעיונות לאומיים כנאמר, ונתנה לגיטימציה עבור ארגונים יהודיים שונים לקום ולדרוש את עצמאותו של העם היהודי. חלק מהארגונים היו התנועה הציונית, חובבי ציון, ביל"ו וויצו. התנועה עמדה ככוח מניע של עליות לארץ ישראל, התיישבות ופיתוח בה.


במבט לאחור ניתן לומר כי הפרויקט העצום אותו ביקשו ליצור המשכילים, היה בנייה של תרבות בעלת הגדרה משלה, אשר לא הושפעה מדתות או היסטוריה זרה - בכך כמובן הצליחו מאוד (למעשה יצרו את התרבות העברית – מעין גלגול חילוני של המסורת היהודית).


במשך דורות צברו היהודים מוניטין בין לאומי שעזר להם לייסד מדינה יהודית בארץ ישראל. מהרצל דרך הצהרת בלפור וכלה בבן גוריון – כולם הושפעו מאותו חוג מצומצם של אנשים אמיצים שהצליחו להגשים רעיונות נועזים.


לפניכם כמה יתרונות יוצאי דופן של הדרכון הגרמני אשר ראינו לנכון להציג בפניכם.


מדוע להוציא דווקא דרכון גרמני?


כמדינה בעלת הכלכלה המובילה באירופה וכחברה בארגון האיחוד האירופי, המדינה הגרמנית מציעה לאזרחיה מכלול רחב של יתרונות ייחודיים. בהנחה שכנראה משנה הבאה ידרשו ישראלים להצטייד בוויזה כדי לבקר באירופה, קחו בחשבון כי ברגע שתוציאו את הדרכון הגרמני, חובה זו לא תחול עליכם.


ברשימת דירוג הדרכונים העולמי לשנת 2021, עומד הדרכון במקום השלישי והמכובד עם אישור כניסה ל-191 מדינות. מאידך, ברשימה האירופית מדורג במקום הראשון. יתרונות הדרכון מגוונים ובין היתר מאפשרים לחיות ולעבוד בכל מדינות האיחוד ללא הגבלת זמן. זאת בנוסף לאפשרות ללמוד במוסדות אקדמיים בסבסוד חלקי או אף מלא.


יחד עם זאת, אין צורך להוציא ויזה בשביל לבקר במדינות כמו ארצות הברית ואוסטרליה. כל אזרח גרמני רשאי לקבל Working holiday visa - המאפשר אישור עבודה לשנה במדינות כמו קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, סינגפור, יפן ועוד. נוסף על כך, קיימות קצבאות סוציאליות מיוחדות כגון קצבת מחייה בסיסית, קצבת סטודנטים, כמו גם שירותי רפואה מתקדמים, רמת חיים גבוהה ועוד.


המאמר נכתב בסיוע מר יהונתן גבריאלוב.