קבלת אזרחות רומנית

המאמר עוסק באספקט היסטורי של יהודי רומניה וקורותיהם העתיקים. היישוב היהודי במדינה עד לערב מלחמת העולם השנייה היה משמעותי והכיל כ- 4.5% מכלל תושבי רומניה. סך גבוה של כמעט שמונה מאות אלף נפשות יהודיות מתוך שמונה עשר מיליון רומנים.

לאחר מלחמת העולם השנייה והשלכותיה ההרסניות, נותרו בה קצת יותר מ-350 אלף יהודים. כרבע מתוכם החליטו לעלות לישראל ואילו יתרם בחרו להגר בעיקר לארצות הברית, אך גם לבריטניה, קנדה, אוסטרליה, דרום אמריקה ועוד. צאצאיהם כיום זכאים לקבלת אזרחות רומנית על כל יתרונותיה.

ראשית הישוב היהודי ברומניה

תחילת ההתיישבות היהודית בשטחי רומניה החלה ככל הנראה בסוף המאה ה-2 לספירה. זאת אנו יודעים מממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו באתרים שונים במדינה, ושבהם התגלו כתובות עתיקות של שמות כדוגמת "אבא", "יַעקוּבּוּס", "בר-סימְסוּס מקיסריה", אליס (אליה) וכד'. אלו יחד עם מטבעות ממרד בר-כוכבא וסמלים מסורתיים מובהקים אחרים.

על-פי מקורות רומניים היסטוריים, אזכור ראשון בנוגע ליהודים בשטח המדינה הנוכחית מופיע בסביבות שנת אלף לספירה. בזמן זה על פי המסופר בכרוניקות הרומניות - הגיעו מאזור הים השחור שבטים כוזרים יהודיים להשתקע במדינה. אלו התיישבו ליד נהר הטִיסָה ועסקו בחקלאות ומסחר בעיקר.

יחד עם זאת, קיים תיעוד מהמאה ה-13, בנוגע ליהדות קראית יחסית גדולה שהתיישבה בצד המזרחי של המדינה. הללו באותה עת היו מעורבים באופן בולט במסחר ונעו ברחבי מזרח אירופה כחלק מניהול עסקאותיהם - בייחוד בנמלי הים השחור כדוגמת האי קרים. מחלוקת חריפה ישנה במחקר בין והקראים הם צאצאיהם של הכוזרים שהשתקעו ברומניה כ-200 שנים לפני-כן ובין שלא.

ציונים בולטים אודות הקהילה

אזכורים בולטים ששופכים אור ויותר מידע על הישוב ומקורותיו נכתבו במאה ה-14. זה כתוצאה מגלי הגירה מסיביים של פליטים הונגריים שנרדפו בארצם ומצאו מחסה ברומניה. הפליטים הביאו איתם תרבות גבוהה יותר, כמו גם את שפת היידיש. בנוסף, קיימים סיפורים על מספר לא קטן של נוצרים פולניים שהחליטו להתגייר ולברוח לרומניה מאימת הכנסייה הפולנית ועונשיה.

באופן כללי הקהילה שמרה על אורחות חיים דתיים ונטתה להסתגר בתוכה עוד משלב מוקדם זה. בתקופה המדוברת טרם עמדו לקהילה רבנים מפורסמים ששמם נודע בין יהודי אירופה או הגולה. ישיבות קטנות צצו פה ושם על-מנת לשמר את המסורת התורנית שהביאו עמם האשכנזים יוצאי הונגריה.

התהוות הקהילה במאה ה-16 ופרסומה

על-אף שתיעודים אודות הישוב לאורך השנים היו דלים, החל מהמאה ה-16 ניתן לראות כי חל גידול ניכר באוכלוסייה. זאת עקב הגירה די גדולה של יהודים מפולין, כמו גם הגעתם של יהודים ספרדיים שגורשו מהאי האיברי לקראת סוף המאה ה-15. האחרונים הגיעו לרומניה דרך האימפריה העות'מאנית באמצע המאה ה-16. שתי קבוצות אלה ייסדו למעשה באופן רשמי את יהדות רומניה, או במילים אחרות שמו אותה על המפה.

רשמים מפורטים בקשר לקהילה והלך חייה החלו להעלות על כתב גם בידי נוסעים נוצריים, וכן מתעודות ממלכתיות, חילופי מכתבים בין רבנים, שו"ת וכתבי מצבות. מפרק הזמן המדובר אפשר להבחין בעלייה במספר היהודים כנאמר, בעזרת תפרוסת מרובה שלהם במספר ניכר של ערים בהן התיישבו.

בד בבד נוצר מבנה השטעטל הקוֹמוּני – ה"עיירה" המפורסמת, שהשתרעה לרוחב של אלפי קילומטרים בחלוף הדורות. בין הערים המרכזיות בהן השתקעו היו בוקרשט, קְלוּז'-נַפּוֹקָה, יַאשִי, בּוֹטוֹסַנִי, סִירֵט ועוד.

השתלבותם של היהודים בכלכלה המקומית

לקראת סוף המאה ה-16 שימשה רומניה גשר כלכלי משמעותי בין שתי אימפריות אדירות דאז – העות'מאנית מצד אחד והאיחוד הפולני-ליטאי מצד שני. יהודי המדינה שהיו על אזור התפר ניצלו את כישרונותיהם ופיתחו מגוון רחב של תחומים שונים בהם הצטיינו. תחומים כדוגמת מסחר, רפואה, רוקחות, הלוואת-כספים ודיפלומטיה. זאת יחד עם מלאכות כגון נפחות, צבעות, זגגות, תעשיינות כלי-נשק וכד'.

מספרם שוב החל לעלות באופן אקספוננציאלי במאה ה-17, כתוצאה מפרעות שהתחוללו בצפון המדינה. הפרעות ידועות בשם מאורעות חמלניצקי (גם גזרות ת"ח ות"ט) ולקחו חלק ברובן על אדמת אוקראינה השכנה. המאורעות נגרמו בשל נקמות פוליטיות בין המעצמות האזוריות והובילו למרחצי דמים של מאות אלפי יהודים קרוב לוודאי (המספרים נעים בין 80-400 אלף נרצחים). ביניהם אלפים נמלטו לאדמות הרומניות והקימו בהן בית חדש.

חיי הקהילה לאורך הדורות

את חיי הקהילה ודפוס חייה בחלוף השנים די קל להגדיר. זאת משום וברובה המכריע חייתה בבידוד כמעט מוחלט מהעולם החיצוני בו חייתה. הסיבה לכך הייתה לא פעם עקב אנטישמיות מובְנת, אשר אותה החדיר להמון המשטר המקומי יחד עם הכנסייה האורתודוקסית שפעלה ברומניה במרוצת הזמן.

לא אחת היו יהודים קורבנות לעלילות דם שקריות ופרעות המוניות ונדליסטיות. הפרעות לקחו חלק תחת המון נוצרי בור שהובל כמרעה אחר כמרים אנטישמיים מקומיים. בגלל מאורעות חוזרות ונשנות אלה, התרגלו לחיות בדוחק ופחד מאימת האספסוף הדתי.

מצב זה גרר אותם לא פעם לחיות חיי עוני ומחסור מחפירים אשר אותם ראו כקדושים ונעלים. זאת בגלל הדימוי הרוחני לתפיסה החז"לית, אשר דרכה ניתן לקיים את התורה במלואה רק באמצעות חיי דלות ודוחק. בהתאם למשפט המפורסם מפרקי אבות – "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במְשֹוּרָה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמֵל". משפט זה היווה לא פעם מוטו לחיים בקרב יהודי רומניה.

התפתחות הקבלה בשטעטל

אחד הגורמים שאיחדו גם בעתות משבר את הקהילה היה הקבלה. תורת הקבלה הייתה תשובה תמידית לייסורים אותם חוו בגלות. זאת הסיבה ששגשגה כל-כך ברומניה, בייחוד לאחר הקמתה של תנועת החסידות על-ידי הבעל שם טוב. התנועה קמה לאחר טבח חמלניצקי (שכזכור, אלפי יהודים כתוצאה ממנו הגיעו לחיות ברומניה( הנורא והשפיע עמוקות על תפיסת העולם התורנית של הקהילה.

הקבלה ואותותיה החלו לצבור מעמד רם בקרב רבני הישוב, שבתורם אימצו את תוכנה והעלו אותה לדרגת קדושה וסמל של גאולה וחירות משיעבוד המלכויות הנוצריות. תלמידי ישיבות עמלו וחיברו אלפי ספרים המסבירים את מבנה העולם בפן קבלי, צורתו הרוחנית ועתידו השלם שיבָּנה בעתיד, בזכות הבנת החכמה האלוהית השוררת בדממה בתוכו.

הקהילה במאתיים השנים האחרונות

בסוף המאה ה-18 עמד מספר היהודים ברומניה על בערך כ-40 אלף נפש. תודות לרפואה שהתפתחה באירופה, מנקודה זו חל תהליך גידול עצום במספרם, אשר בסופו – כלומר ערב מלחמת העולם השנייה, יעמוד על כמעט 800 אלף איש ויהווה כ-4.5% מסך האוכלוסייה הרומנית כולה. הגידול הניכר קרה באופן חלקי גם מפני הריבוי הטבעי, אך גם אודות להגירה מתמשכת ומרובה מרוסיה וגליציה.

מה היה מצבם הסוציו-אקונומי של היהודים? על אף ולאורך המאות ה-19 וה- 20האנטישמיות ברומניה הייתה חוקית, הדבר לא מנע מהיהודים להשתלב באופן מוצלח בשוק העבודה המקומי. למעשה השתלבותם הכלכלית הייתה מעבר לציפיות. הנה הנתונים לפניכם:
בתחילת המאה ה-20, כחמישית מכלל הסוחרים ברומניה היו יהודים. בערים כדוגמת בוֹטוֹסַנִי, דוֹרוֹחוֹי ויַאשִי היוו את רוב הסוחרים. אחוז הרופאים היהודים במדינה כולה הכיל כ-38%. גם בענף הבנקאות בנו לעצמם מוניטין מוביל עם עשרות בנקים של משפחות כדוגמת אליאס, מַרְמוֹרוֹש, חלפון, מַנוֹח, בַּאלִי ועוד. כמו כן, היו גורם מכריע גם בתחומי התעשייה, יזמות, משפטים והנדסה.

מאידך, עקב אנטישמיות שגברה בעקבות התחרותיות הכלכלית והעוינות הדתית המצטברת במשך השנים, עשרות אלפים העדיפו להגר לארצות הברית ולמערב אירופה, היכן שבאותה עת התקיימה אמנציפציה ושוויון זכויות לכל אזרחי המדינה.

בשנת 1940 כרתה רומניה ברית שטן עם גרמניה הנאצית. כתוצאה מכך, מונתה על ידי בעלת בריתה להוציא לפועל את תכנית ההשמדה או בשמה המדויק "הפתרון הסופי" – בה נקבע להשמיד את יהדות רומניה עד היסוד. התכנית יושמה באזורי הסְפַר שבצפון מזרח המדינה. עם זאת, בשנת 1944 החליפה רומניה צדדים והצטרפה לבעלות הברית. בין 380-400 אלף יהודים נרצחו, השאר התפזרו ביבשות השונות והקימו מחדש את חייהם.

המאמר נכתב בסיוע מר יהונתן גבריאלוב.