חוק השבות, מעצם קיומו, נועד לעודד יהודים באשר הם, בין אם נולדו יהודים ובין אם הצטרפו לעם היהודי באמצעות גיור, לעלות למדינת ישראל, להתאזרח ולחיות בה. מכיוון שכך, השאלה "מיהו יהודי" אינה סוגייה דתית בלבד, אלא גם פוליטית ואזרחית.


הליך משפטי, המתנהל במשרדנו על ידי עורכת הדין לענייני הגירה עדי ברגר, מעיד על דרך רצופה מכשולים המצפה לכל מי שמבקש להתגייר ולהתאזרח בישראל. מדובר בערר פנימי שהוגש למשרד הפנים אשר דן במקרה של א' (בעילום שם) בן ה-21, שהתגייר בארץ בגיור אורתודוקסי, אך בקשתו לאזרחות ישראלית על פי חוק השבות, סורבה.


א', המגיע ממדינה ערבית, נולד למשפחה מוסלמית עשירה ואדוקה, אך החליט לצאת למסע ולחקור את הדתות האחרות וכך הגיע ליהדות. הוא יצר קשר עם רב יהודי, שהציע לו לעבור הליך גיור בטורקיה, אך הקהילה היהודית לא אישרה את ההליך.


לאחר הסירוב, א' נכנס לישראל, ובשל נסיבותיו המיוחדות והאישיות, בחר להגיש בקשה למקלט וקיבל ויזה זמנית של מבקשי מקלט. בישראל עבר א' הליך גיור אורתודוקסי בישיבת גוש עציון בירושלים, אך למרות זאת, לא אושרה זכאותו לעלייה במסגרת חוק השבות.


פסיקה מהפכנית של בג"ץ


אם גיור אורתודוקסי שנערך בישראל אינו מהווה ערובה להכרה על פי חוק השבות, קל וחומר לגבי גיור במסגרת זרמים אחרים ביהדות. זה היה המצב, לפחות, עד פסיקת בג"ץ המהפכנית שהתקבלה בחודש מרץ 2021, על פיה גם מי שעבר הליך גיור רפורמי או קונסרבטיבי בישראל, יוכל להיות מוכר כיהודי במסגרת חוק השבות.


בהכרעתו, לא עסק בית המשפט בפרשנות של ההלכה היהודית, אלא בשאלה האזרחית והציבורית, לגבי זכותו של אדם להתאזרח בישראל מכוח חוק השבות.


כ-300 איש עוברים מדי שנה גיור רפורמי או קונסרבטיבי בעולם. עד כה, הוכרו גיורים כאלה לצורכי חוק השבות רק אם לא התבצעו בישראל.


במהלך 15 השנים האחרונות, הוגשו אינספור עתירות בנוגע לגיור המתבצע במסגרת קהילות רפורמיות או קונסרבטיביות בישראל. המדיניות בנושא הרגיש, הייתה "להחליט שלא להחליט".


בית המשפט סבר שזהו תפקידה של הכנסת לקבל החלטה ולמצוא פתרון לעותרים. הכנסת מצידה נמנעה מהכרעה. כתוצאה נוצרה סחבת ביורוקרטית, שנועדה לשמור על הסטטוס קוו ואינה רואה לנגד עיניה את זכויות האדם העומדות על כף המאזניים.


קהילה יהודית מוכרת


חוק השבות, אשר נחקק בשנת 1950 והעניק זכאות לאזרחות ישראלית לכל אדם שהוא יהודי על פי ההלכה. בשנת 1970 התווסף סעיף הקובע, ש"לעניין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר והוא אינו בן דת אחרת". את ההצעה שהועלתה בזמנו, להוסיף את המילים "לפי ההלכה" או "לפי הרבנות הראשית", דחתה הכנסת.


מאז עסק בית המשפט העליון לא פעם בפרשנות המושג "שנתגייר" וקרא לבית המחוקקים להכריע בנושא ולנקוט עמדה מפורשת. אך כאמור, גם הכנסת נמנעה מלהכריע דבר בסוגייה רגישה זו.


בשנת 2005 החל משרד הפנים להכיר בגיורים שהתבצעו בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות בחו"ל. מגישי העתירה הנוכחית עברו גיור רפורמי או קונסרבטיבי בישראל וביקשו גם הם לזכות באזרחות ישראלית, על פי חוק השבות. לאחר שבקשותיהם נדחו על ידי שר הפנים, הם פנו לבג"ץ.


בעבר הוגשה לבג"ץ עתירה בעניינם של מי שהתגיירו בישראל, בגיור אורתודוקסי אמנם, אבל בחצרותיהם של רבנים בבני ברק ובירושלים ולא במסגרת מערך הגיור הממלכתי. בית המשפט קבע אז שהגיור תקף, מכיוון שהתבצע ב"קהילה יהודית מוכרת, בעלת זהות יהודית משותפת, מבוססת וקבועה".


במקרה הנוכחי הופעל אותו מבחן, כאשר שופטי ההרכב הסכימו פה אחד, שגם קהילה רפורמית וקונסרבטיבית, היא "קהילה יהודית מוכרת".


ציפייה של 15 שנה


בחודש מרץ האחרון, הכריעו שמונה שופטי בג"ץ ברוב קולות, לטובת התיקון לחוק הגיור, בנושא חוק השבות במסגרת הגיור הרפורמי. בין השופטים המכריעים היו יצחק עמית. עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז, ענת ברון, דוד מינץ , ג'ורג' קרא ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.


השופט נעם סולברג, אף שהסכים עם פסק הדין, פסק בדעת יחיד, שיש לתת למדינה ארכה, כדי לאפשר אסדרה חקיקתית לנושא גיור ממלכתי, כפי שהיה נהוג בעבר.


בהחלטתה ציינה הנשיאה חיות, שהקהילות הלא אורתודוקסיות במסגרתן התגיירו העותרים הן קהילות מבוססות בישראל, המשתייכות לזרמים מרכזיים של היהדות בעולם וכי לגיור במסגרת קהילות אלה, קודם תהליך הכנה ולמידה משמעותי. עוד הזכירה חיות, שמשרד הפנים עצמו, הכיר בגיורים כאלה שנעשו במדינות אחרות.


השופטים קבעו בהחלטתם שאין מנוס שהכרעה משפטית בסוגיה מכיוון שמדובר בזכויות ובמעמד של בני אדם במדינת ישראל. עם זאת, הבהירה הנשיאה חיות, כי ההחלטה אינה תמנע מהגוף המחוקק לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר, למושג הגיור בחוק השבות. כמו כן, השופט דוד מינץ הוסיף, שיש לקוות שהמיעוט שכוונותיו אינן טהורות, לא ינצל את המצב לרעה.


יותר מדרך אחת להיות יהודים


בממסד הדתי בישראל, פסיקת בג"ץ, עוררה כצפוי, זעם רב. בתצהיר תשובה לפסיקה, אמר שר הפנים אריה דרעי, שיש שוני בין גיור אורתודוקסי לא ממסדי בישראל, לבין גיור רפורמי וקונסרבטיבי בישראל.


חברי כנסת אחרים מש"ס טענו ש"העם היהודי" לא מכיר בזרמים הללו וב"גיורים המגוחכים", ושבית המשפט שומט את הקרקע מתחת למדינה היהודית ופותח פתח לגיור אלטרנטיבי של מסתננים.


הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף, טען שמשמעות ההחלטה היא, הכנסת אלפי גויים לעם ישראל וראשי מפלגת יהדות התורה, כינו את ההחלטה "הרת אסון למשמעות המונח מדינה יהודית" ודרשו את פסקת ההתגברות, כדי לעמוד בפני "האקטיביזם השיפוטי".


מהצד השני של המתרס, הגיב לפסיקה הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, באומרו שחבל שהפוליטיקה מנעה עשיית צדק לעותרים, במשך שנים כה רבות. "העולם היהודי פלורליסטי ורב גוונים", הוסיף, "רק העיוות של היהדות בישראל, הצמיח תופעה של כפייה דתית של קבוצה קיצונית יהודית על כלל הציבור היהודי, המואס בה ובפרשנותה את ההלכה והמסורת".


"בג"ץ עמד לצידם של נשים וגברים שבחרו להיות יהודים", הוסיפה הרבנית נועה סתת, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, "וקבע שיש יותר מדרך אחת, להיות יהודים".

 

יש לך שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית


לסיכום, אין ספק שמדובר בבשורה, אך נדמה שאנו מצויים רק בתחילת הדרך, נושא הגיור שעולה בקנה אחד עם חוק השבות למדינת ישראל, היה ועודנו נושא רגיש מאין כמותו, המעורר מחלוקת ציבורית עמוקה וארוכת שנים. לצד הפסיקה החשובה ורגע לפני החגיגות אודותיה, יש לשקוד על רגולציה וליישר קו עם אכיפת התיקון לחוק הגיור.