בתקופה האחרונה יותר ויותר זוגות צעירים, בראשית חייהם המשותפים, צופים פני עתיד ובוחרים להסדיר את מערכת היחסים ביניהם בכל התחומים ובכל סוגיות הליבה שבקיום, ניהול, תפעול שוטף ואף בנוגע לפירוק של התא המשפחתי, על כל הכרוך בכך, לרבות חלוקת רכוש וקביעת המשמורת על הילדים המשותפים, באמצעות הסכם ממון אשר לעתים מזומנות מכונה גם הסכם גירושין.


ישנם גם מקרים אחרים שבהם בני הזוג מחליטים לכרות בינם לבין עצמם, או באמצעות עורך דין, הסכם גירושין: מצבים אשר בהם מערכת חיי הנישואין בין בני הזוג עולה על שרטון או קרסה ונדמה כי הצדדים מצויים "בקצה הקרחון", לאחר שאיתם נמוגו כל אותם עקרונות ויסודות מהותיים שמערכת נישואים בין בני זוג מושתתת עליהם, כמו אהבה, אמון, נאמנות ומחויבות אישית של כל צד.


הסדרת פירוק התא המשפחתי תוך הסכמה הדדית לטובת הילדים


בני המזל אשר מבינים ומפנימים את הסטאטוס והסיטואציה המורכבת שאליה הגיעו, שמחליטים לקחת את גורלם בידם, או אז הם מחליטים להסדיר את פירוקו של התא המשפחתי באופן מסודר ומאורגן, תוך הסכמה הדדית, משיקולי יעילות וטובת שני הצדדים ובמיוחד טובתם של הילדים המשותפים ניצב לנגד עיניהם.


במקרים כאלה, מהסוג המתואר לעיל, מטרת יישומו ומימושו של הסכם הגירושין היא האחת והיחידה: לפרק את התא המשפחתי ולהביא לסיומה של מערכת היחסים בין בני הזוג באמצעות גירושין או התרת נישואין.


מרביתם של בני הזוג הפועלים בדרך זו אינם מסתפקים בחתימה גרידא על הסכם הגירושין, אלא מבקשים לתת לו גושפנקא חוקית חזקה יותר מטעמו של בית המשפט לענייני משפחה. על כן הם פונים לבית המשפט לענייני משפחה ומבקשים לתת להסכם הגירושין שביניהם תוקף של פסק דין.


האם ניתן לבטל את הסכם הגירושין לאחר שניתן לו תוקף של פסק דין מטעמו של בית המשפט לענייני משפחה, וכיצד ובאילו נסיבות ניתן לעשות כן?


נקדים ונומר כבר עתה כי הדבר אכן אפשרי באמצעות הגשת תביעה מטעמו של אחד מבני הזוג החפץ בביטול הסכם הגירושין מהסוג הנזכר, קרי הסכם גירושין אשר ניתן לו תוקף של פסק דין של בית המשפט.


השאלה הניצבת במרכזו של דבר מתעוררת כאשר כעבור זמן לאחר מתן פסק הדין על ידי בית המשפט, הנותן תוקף של פסק דין וגושפנקא חוקית להסכם הגירושין, אחד מהצדדים משנה את עמדתו ומחליט כי אינו חפץ להיפרד מהצד שכנגד.


כאשר מתרחש הדבר, פעמים רבות בני הזוג המסוכסכים מצליחים להשלים, לפתור את הסכסוכים אשר היו ביניהם ואף לחזור להתגורר יחדיו, בביתם המשותף, ומשום כך פעמים רבות הם מגישים לבית הדין הרבני או לערכאה שיפוטית מוסמכת אחרת הסכם לשלום בית שמאושר ומקבל תוקף של פסק דין של הערכאה השיפוטית הרלוונטית.


חשוב להדגיש ולהבהיר כי כל אותה העת הסכם הגירושין כאמור נשאר בתוקף ומחייב את שני בני הזוג כאחד.


האם יכול אחד מבני הזוג להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לערכאה שיפוטית מוסמכת אחרת כגון בית דין דתי, בבקשה לבטל את הסכם הגירושין, כאשר לאחר שחלוף העתים עשה את שלו ויחסי בני הזוג שוב עלו על שרטון? התשובה לשאלה זו חיובית.


באילו מצבים אפשר שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יענה לדרישה בתביעה כאמור?


א. הדרישה לביטול הסכם גירושין מתעוררת עת צד להסכם חש כי בידיו מוחזק הסכם מקפח באופן ניכר, בולט, קיצוני ובלתי ניתן למימוש משום העוול שזועק לשמיים, ושניתן להוכיח כי נעשה שלא בנפש חפצה, כי אם תחת איום, הפחדה וכפייה.


במצבים מעין אלה בתי המשפט קרוב לוודאי יעמדו לצדו של הצד המקופח וסביר להניח כי ייענו לסעד הנדרש. נכון, מהלך שכזה הוא קיצוני ונדיר, אך אם מתגבשת המסקנה שאינה משתמעת לשתי פנים כי אכן עסקינן בהסכם מקפח, הסעד יינתן.


ב. כאשר מזדקרת לה בעליל הכוונה ההדדית בין הצדדים לשנות את הסכם הגירושין, בהתאם לנסיבות החדשות שנוצרו, כבר בתחילת המסע אל שלום הבית בין הצדדים.


ג. כאשר בולטת לעיני כל התמונה אשר אינה משתמעת לשתי פנים, כי בני הזוג הצליחו להגיע לכדי שלום בית אמיתי, כן ומרצון חופשי.


ד. כאשר בהתנהגות הצדדים, לאחר אישור הסכם הגירושין ובשלב מאוחר יותר, לאחר אישור הסכם שלום הבית, דבר אשר החזיק מעמד במשך פרק זמן משמעותי של מספר שנים, יש בה כדי ללמד כי העובדות שנתגלו ממוטטות את בסיס ההסכמה בין הצדדים להסכם, מכללא על דרך ההתנהגות ובהסכמה הדדית.


ה. כאשר מובן כי הסכם הגירושין כמו גם פסק הדין של בית המשפט הנכבד, לעולם לא קוימו, אף לא מקצתם ולעולם אף אחד מהצדדים לו, לא עמד על קיום הוראה כלשהי מהוראותיו. מבחינתם של בני הזוג, הסכם הגירושין ופסק הדין הפכו להיות לא רלוונטיים לנוכח ההשלמה, שלום הבית והשיבה לחיי משפחה.


לבסוף נציין רק כי אמנם הסכמים יש לקיים, אך לא כאשר שני הצדדים להסכם פועלים באופן מודע, עיקש, החלטי ומדויק בניגוד חזיתי ומובהק להוראותיו, לאורך זמן ממושך ותוך שינוי המצב העובדתי בעולם המציאות, ובכך ממוטטים את התשתית האיתנה שעליה ניצבו וממנה צמחו הוראותיו של הסכם הגירושין.