עבירות מהירות הן העבירות הנאכפות ביותר על ידי משטרת ישראל משום הן קלות לאכיפה ומספקות את הצרכים הסטטיסטיים של משטרת ישראל. כמו כן, המשטרה מפעילה מכשירי אכיפה רבים כגון מצלמות נייחות, מצלמות ניידות, ממל"ז ודבורה, ובאמצעותם מכניסה כספים רבים לאוצר המדינה. השאלה כאן היא מה התכלית, מניעת תאונות דרכים? מחקרים שבוצעו בתחום זה בשנים האחרונות מראים כי עבירות מהירות אינן מהוות גורם משמעותי בהתרחשות תאונות דרכים, אם כי יש להן השפעה על חומרת התוצאה.


עבירות מהירות בדרך עירונית ובין עירונית, והשפעתן על הרישיון


השאלה היא כיצד עבירות אילו משפעות על רישיון הנהיגה שלכם. יש כאן מקום להבהיר כי קיים מדרג שונה של ענישה בין מהירות מופרזת בדרך עירונית לבין דרך בין עירונית. להלן אופן ההשפעה:


בדרך עירונית: מהירות עד 20 קמ"ש מעל המותר, קנס 250 שקלים ללא נקודות. מ-21 קמ"ש עד 30 קמ"ש מעל המותר, קנס 750 שקלים עם 8 נקודות. 31 קמ"ש מעל המהירות המותרת, פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה ל-30 ימים, הזמנה לדין עם 10 נקודות.


בדרך בין עירונית: מהירות עד 25 קמ"ש מעל המותר, קנס 250 שקלים ללא נקודות. מ-26 קמ"ש עד 40 קמ"ש מעל המותר, קנס 750 שקלים עם 8 נקודות. 41 קמ"ש מעל המהירות המותרת, פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה ל-30 ימים, הזמנה לדין עם 10 נקודות.


צבירת נקודות והשלכתן על הרישיון


סוגיה שחובה לשים לב עליה היא עניין הנקודות. צריך לשים לב כי העניין לא מסתיים בתשלום קנס או הודאה בבית המשפט עם כמה חודשי פסילה, אלא הנהג צובר נקודות כאשר לצבירתן יש השלכות קשות על רישיון הנהיגה בהמשך על ידי משרד הרישוי. לאור זאת חובה בכל תיק מהירות לפנות לעורכי דין מומחים בתחום כדי לנסות למזער או לבטל את מספר הנקודות במקרים שניתן. חשוב לציין שבמקרים רבים אנו מצליחים לצמצם נזקים בצורה משמעותית.


כמו כן, במסגרת ההחמרה בענישה משטרת ישראל קבעה במדיניות האכיפה שלה כי כל נהג שנעצר בדרך עירונית במהירות של מעל 55 קמ"ש מהמותר, או בדרך בינעירונית במהירות של 65 קמ"ש מעל המותר, המשטרה תביא את הנהג לשיפוט מהיר ותבקש בדיון הראשון פסילה עד תום ההליכים. בסיום הדיון בתיקים האלה המשטרה מבקשת תקופות פסילה ארוכות מאוד.


נוסף על כך, במהירויות של 195 ק"ש ומעלה המשטרה, בהתאם לפסיקה שאישרה זאת, מבקשת מאסר בפועל של ארבעה חודשים ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של מעל חמש שנים.


אנו סבורים כי בעבירות תעבורה אין מקום לקבוע עונש מאסר, משום שבעבירות אילו אין יסוד של כוונה פלילית וניתן להסתפק בענשי פסילה וקנס בלבד. עם זאת צריך להבין כי זהו המשפט הנהוג בישראל כיום, וחייבים להיות מודעים למצב המשפטי כדי להיערך היטב ולהתגונן במקרה הצורך.


כאן המקום לציין כי למכשירי האכיפה של משטרת ישראל יש מגבלות רבות וכללי הפעלה נוקשים, כאשר כל סטייה ממגבלות אלו עלולה לגרום לטעות בזיהוי הנהג או בקליטת המהירות שנמדדת על ידי המכשיר או השוטר. לכן פנייה לעורכי דין מומחים מומלצת, משום שהם יודעים ומכירים היטב את המגבלות הללו ויודעים לבחון אם השוטרים פעלו על פי הכללים הנדרשים.


מאת עורכי הדין גל מוטאי ובלהה מצגר ממשרד עורכי דין תעבורה, מוטאי, מצגר, גרבאוי