עיכוב הליכים הוא פניה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה מנומקת, המגובה אסמכתאות רלוונטיות, כשעיקרה עיכוב כל הליכים המשפטיים, הנובעים מכתב האישום.

 

ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות טבוע בסעיף 231 (א) לחוק סדר הדין הפלילי וככל שיורה היועץ המשפטי לממשלה על קבלת הבקשה, בית המשפט מחויב להפסיק את ההליכים, וכפועל יוצא מכך אין תיק בלי לקיים כל משפט.

 

באילו עבירות מוגשת בקשה לעיכוב הליכים?

 

בכל עבירה (פשע ועוון), תהא אשר תהא, ניתן להגיש בקשה לעיכוב הליכים, רק עו"ד מנוסה ומיומן יכול לקבל את התוצאה של עיכוב הליכים, כפועל יוצא מכך את "ביטול התיק" הנדון בו הוגש כתב אישום. שיקול נוסף בו מתמקד לא מעט, במניין השיקולים העומדים ליועמ"ש, אם לקבל את הבקשה אם לאו, הוא סביב נסיבותיו האישיות המיוחדות של המבקש.

 

מהם השיקולים העומדים כנגד היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב הליכים?

 

יש רשימת שיקולים אשר מתעדכנת מידי מספר חודשים, הרשימה מהווה רשימה סגורה אביא את עיקרי הרשימה –


1. חומרת העבירה הפלילית ואופיה.


2. המניע לביצועה, עבירה מושלמת או שמא "רק" ניסיון, דרגת האשם, טענות עובדתיות בעניין הגדרת האירוע, טענות משפטיות.


3. משך העבירה, תדירותה- הווה אומר עבירת שרשרת או רבת פריטים או אולי עבירה מתחדשת מידי יום. כלומר, נניח עבירה צבאית, נפקדות משירות צבאי או עריקות- שאין התקופה מתיישנת במהלך הזמן, כל יום "קמה" למבצע העבירה עריקות או נפקדות שלא כדין ובכך אין התיישנות עבירה.


4. שיקולי הרתעה שונים, כיצד העבירה מתקרבת לסייג לאחריות פלילית? (הגנה עצמית, כורך וכדומה).


5. האם בהתארגנות ביצעו את העבירה נשוא הבקשה לעיכוב? דהיינו, בצוותא חדא או שמא כנאשם בודד?

 

שיקולי נסיבותיו האישיות המיוחדות של המבקש לעכב את ההליכים בעניינו:


1. מצב בריאותי, מצוקה כלכלית או אחרת ( אין רשימה סגורה בעניין זה והכול עפ"י שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה).


2. כיצד המבקש ניזוק כתוצאה מהעבירה, האם שילם את עונשו (לדוגמא אלמ"ב - עבירות אלימות במשפחה, והוגש כנגד הבעל המכה כתב אישום, כאשר גם האישה תרמה לביצוע העבירה. אולם, כנגדה לא הוגש כתב אישום. אך, הבעל כתוצאה מהדחיפה נפל ארצה ושבר את ידיו.


3. כפי שנבחן בדוגמא לעיל, היועץ המשפטי לממשלה בוחן גם את הפרמטרים הבאים- נזקים שנגרמו, נזק מיוחד, הליכים שונים, שיתוף הפעולה של הנאשם עם הגורמים הטיפוליים שיקום וניסיונות שיקום בעניינו.


4. הבעת חרטה, פיצוי המתלונן, הטבת הנזק שנגרם, בראש וראשונה עברו הנקי (ככל ויש למבקש), משך הזמן שחלף, התנהגות אכיפת החוק כדוגמת המשטרה או רווחה וכדומה מעשי או מחדלי הרשות.

 

מהם שיקולים הנוגעים למתלונן או קורבן העבירה?

 

פגיעת הנאשם בקורבן, הנזק שנגרם לו, מחילה מצד הקורבן, התנהגות פלילית מצדו.

 

עד מתי ניתן להגיש בקשה לעיכוב הליכים?


1. ככל בקשה שכזו מוגשת עד לשלב הכרעת הדין, נעצור לרגע קט, ונשאל מדוע חוק סדר הדין הפלילי סעיף 231 (א), מאפשר לנו עד לשלב הכרעת הדין לבקש עיכוב הליכים פלילים ולא עד גזר הדין או לאחר גזר הדין להגיש בקשה לעיכוב הליכים פלילים?

 

הרציונל הטמון בכך כאשר בית משפט הרשיע את הנאשם, ועתה הנאשם ממתין לגזר הדין, המשמעות האופרטיבית היא שבית המשפט ישב על המדוכה, עשה ימים כלילות, שמע עדים, הצדדים אף הגישו את סיכומיהם בית המשפט גיבש תמונת אשם כוללת, ועוד, ועתה הנאשם מבקש לעכב הליכים פליליים כנגדו. מבחינת חיסכון במשאבים והן מבחינת סדרי הדין הנוהגים בארצנו, כאשר החוק וסיבותיו עמו, בצדק לא מאפשרים לעשות כן לוודאי לא לאחר הרשעה עת שממתין לגזר דין.

 

2. יודגש כי אין מדובר במי שלא ביצע את העבירה, ומבקש את רחמי המאשימה בעניינו. היועץ המשפטי כלל לא בוחן את טיב הראיות לעומק אלא בוחן את נסיבותיו האישיות של המבקש. ובשנית, נניח כי לחובת המבקש- ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. אלא שהיועץ במסגרת השיקולים לא מייחס משקל לראיות בתיק, שכן רק בית משפט יכול לבחון ראיות ולהם ליתן משקל מתאים, אלא היועץ מייחס משקל רק לנסיבות אשר לטעמו יש לבטל את כתב האישום. משרד עורכי דין חיים אליה למשפט פלילי ולדיני תעבורה הצליח להשיג מספר החלטות לא מבוטל של עיכוב הליכים, ובכך חסך ללקוח גם זמן וכסף יקר עבור הוצאות דיוני משפט בעתיד.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או תחליף לו, כל מקרה לגופו המחייב פגישה, באופן מלא ודיסקרטי חיים אליה משרד עורכי דין - עורך דין לתעבורה ומשפט פלילי.