ראשית, מהו חוק תכנון ובניה? בהתאם לחוק זה, כל המבקש להקים מבנה בדמות של סככה או מרפסת או צימר או רפת וכיוצא באלה, בכל גודל, יהא אשר יהא, עליו לקבל היתר בניה, שימו לב, כי גם הנחת מחסן על גג הבית בהנחה ויש מקום המאפשר לעשות כן, כדוגמת פנטהאוז בקומה עליונה בו בנמצא מקום רב - מחייב אישור בניה מתאים.

 

מי נותן אישור ואילו תוכניות יש?


אישור זה ניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. לרוב, הוועדה בוחנת היטב לשם אילו מטרות ומה המרחב התכנוני של הקרקע תוך מענה לשתי שאלות עיקריות:


1. איזה מבנה מותר שיימצא על הקרקע, שטחו, גובהו וכדומה.


2.מהם השימושים למבנה - מגורים, מסחר, חקלאות, תעשייה וכדומה.


ככלל, עשויות להיות מספר תוכניות במקביל על כל קרקע. אולם, ככל שהתוכנית גבוהה יותר היא תקבע וממנה יהיה ניתן לקבל היתר. שלושה סוגי תוכנית יש - מתאר ארצית, מתאר מחוזית ותוכנית מתאר מקומית. (תוכנית לתשתית לאומית, תוכנית לשימור אתרים, תוכנית דרך ועוד עליהם לא אדון במאמר זה).

 

כתב אישום מכוח חוק תכנון ובניה


כאמור לעיל, בהנחה ולא קיבלת היתר עבור אותו מבנה, קמה מצד המדינה הזכות להגיש כנגדך כתב אישום, תוך שעליה לקחת בחשבון את המרחב התכנוני של המשק החקלאי ובנוסף עליה לקחת בחשבון את האזור בו אתה גר ביחס אל אחרים, שכן יכול להיות מצב בו המדינה תבטל כתב אישום זה, וזאת בשל אכיפה בררנית או שבשל פגיעה אחרת בזכויות יסוד שהמשפט לא יכול לאשר את הגשת כתב אישום העומד כנגד כל צדק מוסרי אחר לדוגמא אי חקירת הבעלים.

 

הדוגמא הבאה תמחיש את האמור - נניח ששלמה בנו של יוסף, שלמה ויוסף גרים באותו מושב חקלאי ואף באותו משק חקלאי, כאשר יוסף הינו כמי שמבעלי הקרקע והוא כחתום על החוזה המשולש. רוצה לומר, כי יוסף מחליט אם לתת אישורי בניה על הקרקע הנמצאת בבעלותו אם לאו.


לימים, בין שלמה לבין יוסף, פרץ ויכוח שניים נתקו קשר אחד עם השני, ושלמה המשיך להתגורר באותו משק חקלאי, שלמה החליט לבנות במשק זה צימר, ללא קבלת היתר מיוסף וללא קבלת היתר מהוועדה המחוזית.


בתגובה יוסף נחקר במשרדי הועדה, ולא שלמה, וכן, יוסף ביקש מבית המשפט לקבל סעד הצהרתי של צו מניעה כנגד אותו מבנה - צימר, ששלמה לא ימשיך בבנייתו, לבסוף החליט התובע להגיש כתב אישום כנגד יוסף בלבד ולא כנגד שלמה. כאשר, שלמה לא נחקר על בנית המבנה - צימר ויוסף נחקר ולא נשאל על בנית הצימר.

 

מה עושים כדי לבטל כתב אישום מכוח חוק התכנון ובניה?

 

ראשית, גם ליוסף מוטלת אחריות פלילית, על בניית המבנה, שכן יוסף הוא בעל המקרקעין ורק לשם הזהירות אציין את סעיף 208 לחוק התכנון, אשר קובע כי אפשר להאשים את בעל ההיתר, את מי שצריך להשיג היתר בשל חובה מטעם החוק, את בעל המקרקעין (באמרת אגב אציין כי לא רק כלפי יוסף ישנה אחריות אלא אחריות זו היא אחריות "תופסת", הווה אומר, כל מי שנגע במקרקעין אחראי גם האדריכל, בעלי המקרקעין ועוד ואף המהנדס, עלולים כולם להיות מואשמים בכתב אישום אחד או בכתבי אישום שונים בנפרד).

 

שנית, עו"ד מנוסה ומיומן מיד יבחין כי מחומר הראיות עולה שבמקרה הנ"ל יוסף לא נחקר על אודות המבנה בלתי חוקי, (גם אם נחקר בעניין זה לא בחקירה מעמיקה) ולכן, ליוסף קמה טענת הגנה של "הגנה מן הצדק" שכן אי אפשר להרשיע מי שלא מסר גרסה במשטרה, ולכן קבלת טענה זו תגרור ביטול של כתב האישום כנגד יוסף.

 

שלישית, גם אם נניח לטובת המאשימה (המדינה) הרי שטענת הגנה זו, קמה גם בגלל ששלמה לא נחקר אודות המבנה והוגש כתב אישום כנגד יוסף, שכן על פי חוק ליוסף יש הגנה נוספת בסעיף 208 לחוק תכנון ובניה שכן, עשה כל מה שביכולתו לעצור את הבניה.


נזכור כי יוסף פנה לקבל סעד הצהרתי (צו מניעה שיעצור שלמה את הבניה) לעיקרי החוק סעיף 208 לחוק התכנון קובע כי נטען לטעון כהגנה כי העבירה בוצעה ללא ידיעת הנאשם או כי הוא נקט את כל האמצעים לקיום הוראות החוק.


רביעית, כדי להביא לביטול האישום בכול מקרה שבו יש כתב אישון שכזה מכוח חוק תכנון ובניה על עו"ד לטעון לטענת אכיפה בררנית שכן אם יוכיח כי יש מי שבונה ולו העירייה או המועצה שותקת שתיקה גורפת יכול להביא גם בטענה זו לביטול האישום כנגדו.


לציין כי מדובר בדוגמא לעיל במקרה בו נעשה שימוש בבניית צימר. אולם, הדוגמא יכולה להוות כל בניה- מחסן, פרגולה, סככה או סגירת מרפסת, הוספה של חדר בקומה עליונה, הנחת מחסן בקומה עליונה כל מה שמצריך אישור בניה.

 

 

הכתבה מאת חיים אליה משרד עורכי דין, עו"ד לתכנון ובניה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide


*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריות.