עם השנים השתנה התא המשפחתי הקונבנציונאלי; מבנה המשפחה המסורתי – אבא, אמא, ילדים, כלב או חתול, הוחלף במגוון מבנים שהמשותף להם הינו לרוב ילדים. כחלק מתהליך זה, כיום, יותר ויותר משפחות מביאות לעולם ילדים כאשר האב והאם אינם מנהלים משק בית משותף.
מדובר בשותפות שאינה על בסיס התאהבות. אומרים שהאהבה מעוורת. במקרה זה אנחנו נכנסים להורות בעיניים פקוחות עם חזון לעתיד, כאשר טובת הילד הינה מעל לכל.
פורמט ההורות המשותפת מתפתח יותר ויותר עם השנים ומציע חלופה לכל גבר ואשה באשר הם מעוניינים להיות הורים, ללא קשר לנטיותיהם המיניות.
סימן לכך ניתן לראות בהתפתחות של חברות ופורומים המציעים מאגרי נשים וגברים המוכנים לילד ורוצים להיות הורים במסגרת שבה יש אב ואם לילוד (בשונה מאפשרות של תרומת זרע או ביצית). כך שני ההורים הביולוגיים הינם אפוטרופוסים האחראים יחדיו לכל צרכיו של הילד מחד, אך נשמרת הפרדה כלכלית ורכושית מוחלטת בין האב והאם מאידך.
עם קבלת ההחלטה להביא לעולם ילד משותף רצוי לנסח ולחתום על הסכם הורות. מומלץ לבצע זאת בליווי עורך דין ועוד בטרם ההתעברות, על מנת למנוע חילוקי דעות בעתיד. זהו הסכם צופה פני העתיד הכולל חובותיהם, זכויותיהם והסכמות ההורים החל משלב ההתעברות, דרך הלידה וגידול הילד המשותף.
ההסכם לרוב מכיל נקודות בסיסיות המגדירות את אופן ההתעברות, הלידה, הסכמי משמורת וממון. אך הסכם יהיה יעיל ככל שיכיל סוגיות אפשריות, ובעיקר מצבים שאינם קונבנציונליים. המטרה הינה לנסות ולתאם ציפיות מראש בנוגע גם למה שאינו צפוי.
בעת ניסוח הסכם ההורות המשותפת ישנן כמה נקודות חשובות שכדאי להביאם בחשבון:
ההיריון והלידה: איך מתעברים ומה חשוב לבדוק?
טרם ההתעברות נדרש לבצע בדיקות גנטיות (לרבות HIV) ולהחליט כיצד להתנהל בהתאם לתוצאות אפשריות. צריך לשקול את אופן ההתעברות: האם ע"י קיום יחסי אישות או ע"י הזרעה או הפריה? כמו כן, כדאי לקבוע מי נושא בהוצאות הטיפולים, וכמה ניסיונות יבוצעו.
במהלך ההיריון, צריך להחליט כיצד ואלו בדיקות רפואיות יבוצעו, האם באופן פרטי? וכן, מי יישא בהוצאות הכספיות. ניתן ורצוי לקבל החלטות לגבי תוצאות בדיקות הצופות מומים בילוד, וכן לדון באפשרות של הריון מרובה ילדים. כמו כן, חשוב לברר מהו חלקו של האב בתמיכה באם במהלך ההיריון בכלל, ובמצבים בעייתיים כגון שמירת הריון בפרט. ולבסוף, מי ייקח חופשת לידה, ולכמה זמן?
משמורת משותפת או הסדרי ראיה?
גם אם הגעתם להחלטה שברצונכם להחזיק במשמורת משותפת, יש לשקול כי בתקופה הראשונית (לרוב עד גיל שנתיים) לא ניתן לקיים משמורת משותפת, לטובתו של התינוק, ולרוב הוא נמצא אצל האם. לכן, חשוב לבדל תקופה זו בהסכם ולהגדיר לגביה את נושא המימון, חלוקת הנטל והסדרי הביקור של האב ומקורביו.
כמו בכל הסכם משמורת רצוי להגדיר נושאים כגון מרחק מגורים בין ההורים, ימי משמורת, חופשות וחגים וכדומה.
מכיוון שמדובר בזוג הורים שלעיתים מגיע עם השקפות עולם שונות ותרבויות שונות, מומלץ להחליט מראש על אופן חינוך הילד, על טיפולים רפואיים, פסיכולוגיים ואלטרנטיביים במידת הצורך.
עלויות ופתרון סכסוכים
מלבד העלויות הכרוכות ישירות בהליך ההיריון והלידה, ובמשמורת המשותפת, רצוי להתייחס גם למצבים קיצוניים. על כן, מומלץ מאוד שכל אחד מההורים יכין צוואה כמסמך נפרד מהסכם ההורות.
במידה וקיים רכוש משותף, אם בתחילה ואם בהמשך הדרך, מומלץ להכין גם הסכם ממון.
גם עם ההכנה המוקדמת וההסכם הכתוב, אין זה נדיר שמתגלעים סכסוכים בין הורים לילד משותף. על מנת להקל בהתמודדות ולחסוך כעסים מיותרים כדאי להגדיר כיצד ייפתרו סכסוכים במידה ויהיו. האם על ידי גישור, בוררות או בית משפט?
הסכם מובנה היטב, והגדרת ותיאום ציפיות מראש, יחסוך סכסוכים מיותרים בעתיד ויהווה תשתית אופטימלית עבורכם לספק את הסביבה הנעימה, התומכת והטובה ביותר לילדכם המשותף.