מזונות אזרחיים לבני זוג יהודים הנשואים בנישואין דתיים

במספר פסיקות נקבע בבתי המשפט כי יש לבחון חיים זוגיים משותפים ללא נישואין, או במילים אחרות נישואין אזרחיים, כפי שבוחנים הסכם חוזי. זאת מכיוון שבני הזוג מקיימים ביניהם מערכת התחייבויות הדומה באופייה להתחייבות חוזית.

כך, בית המשפט מגדיר קשר זוגי כמערכת יחסים מחייבת שבה לא ניתן בהכרח להפסיק את ההתחייבות בין בני הזוג במועד הפרידה. וזאת גם כשבני הזוג לא חתמו על דבר או סיכמו בכתב על שום סוגיה באשר לחייהם המשותפים. התנהגותם במהלך חייהם המשותפים "מדברת" בעד עצמה.

שיקול מרכזי במערכת חוזית זו שבין בני הזוג הוא עקרון תום הלב: עקרון על פיו נבחן כל אדם אשר נמצא בקשר כלשהו - יהא זה זוגי, תעסוקתי, משפחתי, מסחרי וכדומה. לכן, גם כאשר לא נכתב וסוכם דבר בצורה מפורשת, יש כוח ומשמעות להתנהגותם וכוונותיהם של שני הצדדים, להנחות החברתיות אשר נוגעות לעניינים אלו ועוד.

מה הם מזונות "אזרחיים"?

במקרה של בני זוג יהודים, בין אם נישאו בנישואין אזרחיים או חיו כידועים בציבור- האישה לא תהא זכאית למזונות עפ"י הדין היהודי, אלא באמצעות פסיקת בית המשפט לענייני משפחה. מזונות אלו נקראים מזונות "אזרחיים" או "משקמים" או "דמי הסתגלות".

המבחן לקיום זכאות לקבלת מזונות אזרחיים יתבצע בהתאם לעקרון ההסתמכות הכלכלית ועקרון תום הלב. אלו שני עקרונות מהותיים בדיני החוזים, אשר מתקיימים ממילא מניהול החיים המשותפים בין בני זוג.

על כן, הפסיקה מחילה את אותם עקרונות על שני בני הזוג באופן שווה, על פי שיקולי הגינות והגנה על הצד החלש יותר מבחינה כלכלית. גובה המזונות ומשך התקופה שבה ישולמו נקבעים על פי נסיבות כל מקרה ומקרה.

החידוש - קביעת מזונות אזרחיים לבני זוג יהודים הנשואים בנישואין דתיים

בשנת 2015 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון במדינת ישראל אשר שינה את כללי המשחק של מזונות בין בני זוג יהודים הנשואים בנישואין דתיים.

נשים הנשואות בנישואין דתיים, יכולות לקבל מזונות מכוח הדין האישי ועל פי הכללים שלו. אחד הכללים הברורים הוא הפסקת מזונות האישה לכל המאוחר במועד הגט.

לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון- לא עוד כך. כיום גם נשים הנשואות בנישואין דתיים יכולות לעתור למזונות אזרחיים לתקופה שאחרי מתן הגט מכוח עיקרון תום הלב, הגינות, הסתמכות, פערי כוחות בינן לבין הבעל וכדומה.

הואיל ומדובר במזונות אזרחיים, אותם העקרונות יחולו במקרים המתאימים גם לגבי גבר יהודי הנשוי בנישואין דתיים.

חשוב להבהיר כי בית המשפט האזרחי אינו מחליף או מצר את סמכויות בית הדין הרבני. המזונות האזרחיים אינם נקבעים מתוקף הדין הדתי, אלא מתוקף עקרונות כלליים של הדין האזרחי, ועל כן הם חלים על הגבר ועל האישה במידה שווה.

הקריטריונים לפיהם יפסקו מזונות אזרחיים - לנשים וגברים

שאלת הזכות לקבלת מזונות אזרחיים/משקמים, גובהם ומשך התקופה בה יינתנו תלויה בכמה וכמה פרמטרים. כך יילקחו בחשבון אפשרויות הפרנסה של בן הזוג הנזקק למזונות אלה, הכשרתו המקצועית ככל שישנה, ניסיונו התעסוקתי והמקצועי, גילו (עד כמה היא/הוא קרובים לגיל הפרישה), פערי השתכרות, שווי הרכוש של בני הזוג, והאם הרכוש כבר חולק.

קריטריונים אלה אינם מהווים "רשימה סגורה", ובית המשפט יכול להתחשב גם בקריטריונים נוספים המתאימים לכל מקרה ומקרה.
הואיל ומדובר בשיקול דעת שיפוטי, אין וודאות האם וכיצד יישם כל שופט/ת ושופט/ת את הקריטריונים ואיזה משקל ייתן לכל אחד מהם.

יישום הפסיקה החדשה

בהתאם לפסיקה החדשה, קבע לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כי בעל ישלם לאשתו מזונות אזרחיים למשך שנתיים ימים, ללא קשר למועד בו תחויב בגט, וזאת לאחר שהוכח בפני בית המשפט כי הצדדים ניהלו רמת חיים גבוהה ביותר על חשבון הבעל. במקרה זה המזונות האזרחיים נועדו לאזן פערי השתכרות ונכסי קריירה. משך הזמן נקבע לאור העובדה שלאישה יש נכסים משל עצמה, ולכן לא תיוותר "רעבה ללחם" לאחר הפסקת תשלומי המזונות.

במקרה אחר שנידון בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב, תבע בעל מזונות זמניים מאשתו, לאחר 5 שנות נישואין בהן הוא היה "עקר הבית". תביעתו נדחתה, ובית המשפט קבע כי לא הוכחה "תלות כלכלית" כפי שטען הבעל, במיוחד נוכח תקופת הנישואים הקצרה, וכן העלה בית המשפט ספקות לגבי תום ליבו של הבעל.

אין ספק כי פסיקת בית המשפט העליון בעניין המזונות האזרחיים נתנה בידי בית המשפט לענייני משפחה כלי נוסף שטרם ברורים גבולותיו והיקפו.

יש לצפות כי עם הזמן, יהיו יותר ויותר תביעות מצד נשים ומצד גברים נשואים בנישואין דתיים על יסוד האפשרות החדשה שנפתחה בפניהם למזונות אזרחיים.