לאור כמות התאונות שהתרחשו לאחרונה בין רכבים להולכי רגל במעברי חציה, החליט המחוקק ליצור החמרה שמטרתה למזער את כמות הנפגעים במפגש המסוכן בין כלי רכב להולכי רגל במעבר חציה.
מעבר החציה הוא נקודת חיכוך המצריכה אינטגרציה בין נהגי הרכב להולכי הרגל, וזאת כדי שתהליך חציית הכביש יסתיים בשלום.
המצב החוקי ששרר עד לאחרונה
עד לאחרונה בתי המשפט נתנו פרשנות שלפיה חצייה של מעבר חציה היא משלב הורדת רגל לכביש. דהיינו, כאשר הולך רגל הוריד את רגלו לכביש, קמה חובה לנהג הרכב מנגד לאפשר לו לחצות את מעבר החציה בבטחה.
המצב החוקי כיום
כיום החוק השתנה, ונקבעה בתקנות פרשנות מרחיקת לכת שלפיה עצם ההימצאות סמוך למעבר חציה מחייבת את נהג הרכב להאט ולתת זכות קדימה, אם יש הולך רגל סמוך למעבר החציה. המחוקק יצא מנקודת הנחה שלפיה עצם מתן זכות הקדימה והעצירה עוד בטרם החצייה תוביל להפחתת הפגיעה בהולכי רגל במעברי חציה.
פסילה מנהלית
במסגרת הרצון להילחם בנגע תאונות הדרכים וכדי "לצנן" את נהג הרכב הפוגע, נתן המחוקק כלי עזר בידי גורמי אכיפת החוק בדמות סמכות לפסילת רישיון באופן מנהלי. לקצין המשטרה יש סמכות מוקנית בחוק לפסול את רישיונו של הנהג הפוגע ל-60 ימים, כפוף להליך שימוע שבו תינתן לנהג אפשרות לנסות ולשכנע את קצין המשטרה לשנות את רוע הגזירה.
כמובן, במסגרת הליך השימוע קצין המשטרה שוקל מגוון שיקולים ובין השאר ותק הנהיגה של הנהג הפוגע, עברו התעבורתי, מידת אשמתו המסתמנת מתיק החקירה ועוד מגוון רחב של שיקולים.
נטל ההוכחה
דיני התעבורה הם הליך פלילי לכל דבר ועניין, ומשכך נטל ההוכחה במשפט פלילי הוא על המאשימה (המדינה). עצם הפגיעה בהולך רגל במעבר חציה אינה מהווה כשלעצמה חזקה סטטוטורית לאשמתו של הנהג. במקרים שכאלה על המדינה להוכיח כי מדובר ברשלנות מצד הנהג הפוגע, שכן אלמלא כך הנהג יהיה זכאי בדין.
בתיקים רבים עולות טענות כי הולך הרגל התפרץ לכביש או לא חצה במעבר החציה, או לחלופין נטען כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת ולפיכך אין לנהג כל אשמה. כשלים כגון אי הגעת בוחן תאונות דרכים לזירה סמוך לאירוע בטרם נגעו בממצאי הזירה הם כשלים משמעותיים, אשר יש בהם לעתים אף לזכות נאשם, שכן בוחן תאונות הדרכים הוא הגורם המקצועי המוסמך לקבוע את מה שהתרחש בעת קרות התאונה.
משלא מגיע בוחן לזירה או כאשר הגיע בוחן לאחר "שזיהמו" את הזירה ולא ניתן לומר בוודאות היכן מצויה נקודת הפגיעה, לא ניתן לקבוע אם הנהג אשם בתאונה או לא.
גישה עונשית מחמירה
בתי המשפט נוטים לראות בחומרה פגיעות של רכבים בהולכי רגל במעבר חציה. בתי המשפט רואים במעבר החציה שטח אוטונומי נפרד שבו זכאי הולך הרגל ללכת בשלווה ובביטחון מלא. לפיכך, ענישה בגין פגיעה בהולכי רגל במעבר חציה זוכה לענישה מחמירה ומשמעותית כלפי הנהג הפוגע אם יורשע בדין.
השפעת תיקון החקיקה על נהגים: נזק יותר מתועלת
התיקון החדש לחוק לא ישפיע רבות על המצב ואף יסב נזק יותר מתועלת, שכן ממילא כאשר נהג מבחין בהולך רגל מנסה לחצות עליו לאפשר לו לחצות בבטחה ובביטחון. שינוי החקיקה עתיד ליצור כאוס ואנדרלמוסיה, מעצם העובדה שגם אם הולך הרגל ממתין לחבר או סתם מדבר בטלפון סמוך למעבר חציה, המצב החוקי הנוכחי מחייב את נהגי הרכב להאט ולתת לו זכות קדימה, דהיינו לעצור ולהמתין עד שהולך הרגל יסיים לחצות את הכביש, מה שעלול לגרום לפקקים ואי סדר ברצף התנועה.
כמו כן, סביר להניח כי נהג שלא הבחין בהולך רגל חוצה במעבר חציה ודאי לא יבחין בו כשהוא עומד במדרכה בטרם חצייה. התיקון לחוק עתיד ליצור דבר אחד בלבד, והוא אפשרות נוספת לרשום דו"חות תנועה שעתידים להעשיר עוד את קופת המדינה על חשבונם של הנהגים. ספק רב בעיניי אם התיקון לחוק ימנע או ימזער את תאונות הדרכים שמתרחשות בין נהגי רכב להולכי רגל במעברי חציה.
כתב אישום בגין תאונת דרכים במעבר חציה הוא הליך פלילי המלווה בהליכים שונים וסנקציות משמעותיות וקשות. כאשר נאשם מתמודד עם כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בכלל, ובמצב של תאונת דרכים במעבר חציה בפרט, הוא עומד בצומת שבה קיים איום ממשי לשלול את רישיונו לפרק זמן לא מבוטל.
ניהול נכון של התיק המשפטי יכול להוביל לזיכוי הנאשם או לכל הפחות לצמצום נזקים עבורו, דבר אשר יש בו להשפיע באופן ישיר על הסנקציות שיוטלו עליו בסופו של דבר אם יורשע בדין. ניהול תיק תאונת דרכים הוא עניין רציני וסבוך, ומשכך יש להיוועץ בעורך דין תעבורה כבר משלביו הראשונים של ההליך, עוד בטרם החקירה בפני גורמי המשטרה וכן בטרם ההגעה לדיון בבית המשפט לתעבורה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
