ראשית, יש לבחון מיהו נפגע תאונת דרכים, המונח "נפגע" הינו מונח רחב מאוד, לעניין זה, גם פגיעה ללא השארת סימן, מהווה פגיעה. לפיכך, גם אם נפגע תאונת דרכים אומר לך "הכל בסדר", עדיין חלה על הפוגע חובה לפעול כאמור בתקנות התעבורה.


כיצד עליי לפעול לאחר תאונת דרכים?


לאחר התרחשות תאונת דרכים, על הנהג הפוגע לפעול בצורה הבאה:


1. לעצור את הרכב במקומו, אלה אם כן הרכב נחוץ לפינוי מיידי של נפגע או לחלופין שוטר התיר להזיז את הרכב ממקומו.
2. להגיש עזרה לכל מי שנפגע וזקוק לעזרה.
3. להזעיק במקרה הצורך שירותי הצלה, קרי, משטרה, אמבולנס, כיבוי אש.
4. להמתין עם הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה.
5. למסור פרטים לנפגע או לשוטר המגיע למקום.
6. במידה ואין צורך בהזמנת משטרה כאמור בפסקה 3, על הנהג הפוגע להודיע טלפונית מהר ככל שאפשר למוקד המשטרה על קרות התאונה.


התנהלות על פי הכללים הללו חשובה הן מבחינת הגשת סיוע מיידי למצוקת הנפגע והן מבחינת המשמעות והתוצאה של ההליך המשפטי בעניינו של הנהג הפוגע אם וכאשר יתקיים הליך שכזה בפני בית המשפט לתעבורה.


השפעת חומרת הפגיעה על האישום והעונש


כתב אישום בגין גרימת תאונת דרכים, מושפע באופן ישיר ומשמעותי מחומרת הפגיעה של הנפגע. לפיכך, ככל שחומרת הפגיעה קשה יותר, צפוי הנהג הפוגע באם יורשע לעונש חמור יותר וזאת בהתחשב בנסיבות התאונה, רמת אשמו, עברו התעבורתי, נסיבות אישיות מיוחדות ועוד.


לרוב, כתבי אישום מסווגים פגיעות בשלושה דרכים:


פגיעה קלה: מדובר בפגיעה שלא גרמה לנזק ממשי ובנוסף, נגרמה כתוצאה מעבירה המצויה בתוספת השנייה לפקודת התעבורה כגון: נהיגה ברשלנות, נהיגה בקלות ראש, אי ציות לתמרור עצור, אי ציות לתמרור מתן זכות קדימה ועוד. במצב שכזה החוק מחייב את בית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג הפוגע לשלושה חודשים לפחות.


פגיעה הגורמת חבלה של ממש: מדובר בפגיעה שגרמה לנזק גוף משמעותי, אשר עולה כדי חבלה של ממש. במצב זה, בית המשפט יורה על פסילת רישיון הנהיגה של הנהג הפוגע באם יורשע לשלושה חודשים לפחות וזאת ללא קשר לעבירה בה הורשע.


פגיעה הגורמת לפציעה קשה: פגיעה שגרמה לפציעה קשה של הנפגע עלולה לגרור פסילה של שנים רבות ובמצבים מסוימים אף מאסר בפועל.


גרם מוות ברשלנות: פגיעה אשר גרמה למותו של אדם. בעבירה זו, משום התוצאה הקטלנית, מרחפת מעל ראשו של הנאשם, במידה ויורשע, סכנה ממשית של מאסר בפועל וכן פסילה לשנים רבות היכולות להגיע עד כדי פסילה לצמיתות.


מהם רכיבי הענישה?


בעקבות תאונות הדרכים והקטל בכבישים, בתי המשפט נוקטים יד קשה כלפי מי שנמצא אחראי לגרם תאונת דרכים, הדבר מקבל משנה תוקף כאשר רמת הפגיעה עולה בחומרתה.


לא כל תאונת דרכים עם נפגעים מובילה בהכרח למאסר בפועל או לעבודות שירות. עם זאת, עבר תעבורתי נקי וניהול אורח חיים נורמטיבי אינם מהווים כשלעצמם גלגל הצלה ממאסר בפועל או שלילת רישיון נהיגה לפרק זמן ממושך ומשמעותי.


בקביעת עונשו של נאשם, לבית המשפט שיקול דעת רחב וברשותו מגוון סנקציות שיכולות להיות מוטלות על הנאשם, החל בפסילה בפועל, פסילה על תנאי, הטלת פיצוי לנפגע, הטלת קנס כספי משמעותי וכלה במאסר בפועל, מאסר על תנאי, עבודות שירות או קביעת צו שירות לתועלת הציבור.


הליכים נוספים


במסגרת המלחמה בתאונות הדרכים, נתן המחוקק בידי גורמי אכיפת החוק כלי בדמות סמכות לפסילת רישיון באופן מנהלי. דהיינו, לקצין המשטרה ישנה סמכות מוקנית בחוק לפסול את רישיונו של הנהג הפוגע למשך שישים ימים, וזאת בכפוף להליך שימוע בו תינתן אפשרות לנהג לנסות לשכנע את קצין המשטרה לשנות את החלטתו.


לרוב, כאשר לתאונת הדרכים נלווית עבירה חמורה כמו נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים, נוקטת התביעה בהליך נוסף בו היא מבקשת מבית המשפט לפסול את הנהג הפוגע מלנהוג וזאת עד לתום ההליך המשפטי שמתקיים בעניינו.


כתב אישום בגין תאונת דרכים הינו הליך פלילי המלווה בהליכים שונים וסנקציות משמעותיות. כאשר נאשם מתמודד עם כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בכלל ובמצב של תאונת דרכים בפרט, הוא עומד בצומת בה קיים איום ממשי לשלול את רישיונו ולעיתים אף את חירותו. ניהול נכון של התיק המשפטי יכול להוביל לזיכוי הנאשם או לכל הפחות לצמצום נזקים עבורו, דבר אשר יש בו להשפיע באופן ישיר על הסנקציות שיוטלו על הנאשם בסופו של יום אם יורשע.


ניהול תיק תאונת דרכים הינו עניין רציני וסבוך, יש להיוועץ בעורך דין תעבורה כבר משלביו הראשונים של ההליך בכדי למנוע עוגמת נפש ונזק מיותר בהמשך.