נהיגה בשכרות: לי זה לא יקרה? כדאי שתחשבו שוב

כולנו נתקלים במחסומים של משטרת התנועה שמבצעים פעולת אכיפה כנגד נהגים שיכורים. האם הם סתם ככה יכולים לבקש מאיתנו להציג רישיונות ולבצע בדיקת אלכוהול? התשובה היא בהחלט כן. לשוטר ישנה סמכות מוקנית בחוק להורות לנהג לבצע בדיקת שכרות אקראית מבלי שהוא יצטרך להצביע על כל חשד לביצוע עבירה.

מהי נהיגה בשכרות?

עפ"י חוק, נהיגה בשכרות הינה מצב בו אדם נוהג כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאו לפחות 240 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף או לחלופין בדמו נמצאו לפחות 50 מ"ג אלכוהול ביחס ל-100 מ"ל דם. בית המשפט המחוזי הרחיב את הרף לבדיקת נשיפה הקבוע בחוק והעמיד את רף השכרות בבדיקת נשיפה ל- 290 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

מהי בדיקת ינשוף?

על מנת להוכיח כי נהג עבר עבירה מסוג נהיגה בשכרות, על גורמי אכיפת החוק להביא ראיה בפני בית המשפט אשר תעיד כי בליטר אוויר נשוף נמצאו לפחות 290 מק"ג אלכוהול. האמצעי בעזרתו גורמי אכיפת החוק מוכיחים זאת הוא מכשיר "הינשוף".

לאור העובדה שמדובר בהליך פלילי המתנהל בפני בתי המשפט לתעבורה, על בדיקת הינשוף להיות מדויקת ומהימנה בכדי שבית המשפט יוכל לסמוך ולתת אמון בממצאי הבדיקה לצורך קביעת הרשעה במשפט פלילי.

על מנת לשמור על מהימנות הבדיקה, נקבעו כללים ברורים לדרך בה יש להפעיל ולבדוק עם מכשיר הינשוף, חריגה מהכללים עלולה להטיל ספק בקבילות הבדיקה או לחלופין במשקלה כראיה בהליך פלילי. פגמים בהפעלת המכשיר יכולים להוות עילה לזיכוי או לחלופין כלי עזר בידי ההגנה להגיע להסדר מקל לנאשם.

הורשעתי בנהיגה בשכרות, מה מחכה לי?

לאור העובדה שבחלק נכבד מתאונות הדרכים בכלל ובתאונות דרכים עם נפגעים בפרט מעורבים נהגים שיכורים, ראה המחוקק לנכון לקבוע פסילה מינימאלית של שנתיים לפחות למי שהורשע בעבירת נהיגה בשכרות. לבית המשפט שדן בתיק ישנה סמכות לרדת מפסילת המינימום שקבע המחוקק, אך יש לדעת שסטייה ממתחם הפסילה המינימאלי של עבירת נהיגה בשכרות נעשה במקרים נדירים ומיוחדים.

שנתיים פסילה?! אז אולי כדאי לי לסרב להיבדק?

ישנה טעות נפוצה בציבור לפיה סירוב לביצוע בדיקת שכרות תסייע להינצל מפסילה ארוכה ומשמעותית.

חשוב להבין שמדובר בטעות חמורה. מבחינת החוק, סירוב לביצוע בדיקת שכרות יוצר חזקה לפיה הנהג ביצע עבירה מסוג נהיגה בשכרות.
מבחינה פרקטית, כאשר מגיע לבית המשפט "תיק סירוב" לביצוע בדיקת שכרות, בית המשפט רואה נאשם כזה כמי שנהג בשכרות ברף הגבוה של העבירה, עובדה הגורמת הלכה למעשה לפסילות קשות וארוכות.

למרות האמור לעיל, גם בסירוב לעבור בדיקת שכרות יש לעמוד על כללים שנקבעו בפסיקה, כגון:

1. יש לבקש בצורה מפורשת מהנהג להיבדק.
2. יש להסביר לנהג על הבדיקה ומטרתה.
3. יש להסביר לנהג את משמעות הסירוב וכן את העונש הצפוי לנהג בעקבות הסירוב.
4. יש לבדוק כי הסירוב לא נבע כתוצאה ממצב בריאותי לקוי של הנהג שכן במקרים מסוימים מצב בריאותי עלול להוות הצדקה לסירוב לבדיקת נשיפה.

הליכים נלווים

במסגרת הלחימה בתופעת הנהיגה בשכרות, נתן המחוקק כלי עזר בידי גורמי אכיפת החוק בדמות סמכות לפסילת רישיון ו/או החרמת הרכב בו בוצעה לכאורה העבירה. לקצין המשטרה יש סמכות מוקנית בחוק לפסול את רישיונו ו/או להחרים את רכבו של מי שנהג לכאורה בשכרות למשך שלושים ימים וזאת בכפוף להליך שימוע בו תינתן אפשרות לנהג לנסות לשכנע את קצין המשטרה לשנות את רוע הגזירה.

עבירת הנהיגה בשכרות מלווה בהליכים שונים וסנקציות חמורות. כאשר נאשם מתמודד עם כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בכלל ובעבירת נהיגה בשכרות בפרט עליו להסתייע בעורך דין הבקיא ברזי דיני התעבורה שכן הוא עומד בצומת בה מרחפת מעל ראשו חרב המאיימת לשלול את רישיונו לפרק זמן לא מבוטל, עובדה היכולה להוביל את הנאשם בבוא היום להוציא רישיון מחדש באמצעות הצורך לעבור תאוריה וטסט וכן בנוסף יהיה עליו לעבור ביקורת ומבחני כשירות נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הליך שניתן למנוע במידה ופועלים בתיק בצורה נכונה ומושכלת.