אצל ג'ולייטה ז"ל, אישה בשנות הארבעים לחייה, אובחנה מחלת הסרטן. ג'ולייטה הוכרה על ידי חברת הביטוח - מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ כבעלת אי כושר מעבודה ושולמה לה קצבה חודשית במהלך טיפוליה.


למרבה הצער, ביום 23.1.2014 נפטרה ג'ולייטה ממחלתה, ובהתאם לתנאי תקנון הפנסיה ביום פטירתה, שולמה לבעלה, ניקולאי, קצבה חודשית, קצבת שארים, בסך 2,178 שקלים, החל מיום הפטירה וכך במשך עשרה חודשים.


באחד מן הימים, באופן מפתיע, מקבל ניקולאי מכתב מחברת הביטוח, ובו מודיעים לו שעקב שינוי שנעשה לאחרונה בתקנון מנורה מבטחים, הקצבה החודשית שלו מופחתת, וניקולאי, אשר זכאי לקצבה חודשית בסך 2,178 שקלים אותה קיבל מעת פטירת אשתו, יקבל מעתה קצבה חודשית בסך 548 שקלים בלבד.


בנוסף הודיעה מנורה מבטחים לאלמן, כי השינוי ייעשה באופן רטרואקטיבי, כך שלמעשה מלבד ההפחתה בקצבה, יהיה על ניקולאי להשיב למנורה מבטחים סך של 11,500 שקלים בגלל כספים שקיבל ממנה 'בטעות'.


ניקולאי פנה לבית הדין לעבודה - הוא בית המשפט המוסמך לדון בתביעות מבוטחים כנגד קרן הפנסיה והגיש תביעה כנגד מנורה מבטחים, ובו הוא מבקש מבית הדין להורות למנורה להשיב לו את הקצבה שנלקחה ממנו, ולהורות למנורה מבטחים לשלם לו את הקצבה המקורית לה הוא זכאי.


מנורה מבטחים שינתה את התקנון לאחר הפטירה


בכתב ההגנה מטעמה טענה חברת הביטוח, כי עקב שינוי בתקנון שחל בשנת 2015, כשנה לאחר פטירתה של המנוחה, יש לערוך קיזוז מכספים שכבר קיבל ניקולאי ולהחיל עליו את הוראות התקנון החדש, ולא את התקנון הישן אשר חל בעת פטירת המנוחה.


ניקולאי טען מנגד, כי התקנון החשוב בעניינו הוא התקנון משנת 2013, אשר היה התקנון היחיד בתוקף בעת פטירת אשתו, ולכן התקנון החדש והשינויים בו לא יכולים להשפיע על הקצבה לה הוא זכאי.


מאחר והעובדות היו מוסכמות על הצדדים, נדרש בית הדין להכריע, האם מנורה מבטחים יכולה לבצע שינוי בתקנון שיחול באופן רטרואקטיבי על מבוטחים והאם התאריך בו בוצע השינוי הוא חוקי.


בית הדין קבע כי השינוי בתקנון אינו חוקי


בית הדין סקר את המסמכים שהציגה חברת הביטוח ומצא, כי בתקנון החדש משנת 2015, אשר נכתב לאחר פטירת המנוחה, נערך שינוי והוספה תקנה חדשה, אשר לא כתובה בתקנון הקודם.


תוספת זו, שנכתבה לאחר פטירת המנוחה, היא אשר הביאה את חברת הביטוח לפנות לניקולאי ולקזז ממנו באופן חד צדדי את קצבתו.


התובע טען, כי יש לקבוע את גובה הקצבה לפי התקנון שהיה ביום פטירתה של אשתו, וזהו התקנון הרלוונטי בעניין זה. לטענת התובע, מנורה מבטחים החליטה לשנות באופן חד צדדי את היום הקובע על מנת שתוכל לחסוך בתשלומים. החלטה זו אינה חוקית ואין כל פרשנות בה תוכל הנתבעת להיתלות על מנת להצדיק את מעשיה.


מנורה מבטחים טענה שהתוספת בתקנון החדש אינו תוספת אלא הבהרה לתקנון הישן, ולכן יש לדחות את התביעה.


בית הדין קיבל את טענות התובעים ופסק, כי יש לבחון את הוראות התקנון אשר חל ביום פטירתה של המנוחה ולא לפי הוראות התקנון החדש. בית הדין קבע שבמועד הפטירה לא הייתה הוראה מפורשת הנוגעת למנוחה, והוראה כזו נוספה, לראשונה, בתקנון החדש משנת 2015.


לניסיונות מנורה מבטחים להוסיף תוכן "חדש" לתקנון הישן העיר בית הדין, כי אינו רואה "בעין יפה את הניסיון לקרוא את התקנה כאילו היא אומרת דבר שלא רצוי בה", וצודקים התובעים בטענותיהם שבכל מקרה יש לפרש את ניסוח התקנון לרעת המנסח- חברת הביטוח.


לבסוף קבע בית הדין, כי לחברת הביטוח לא הייתה זכות לקזז כספים מן התובע, ועליה להשיב לתובע כספים אלו. חשוב מכך הורה בית הדין לחברת הביטוח לחזור ולשלם לתובע את הקצבה המקורית, מדי חודש בחודשו. כן חייב בית הדין את מנורה מבטחים בשכר טרחת עורך דין בסך 6,000 שקלים.


יש לדעת, בכל מקרה של קבלת הודעה מחברת הביטוח או מקרן הפנסיה, לאחר תאונה, מחלה או כל שינוי בתנאי הפוליסה, אשר גורמת נזק למבוטח, לא לקבל הודעה זו מבלי לבדוק, לפנות ולהתייעץ עם מומחה בתחום הביטוח, על מנת לבחון את חוקיות פעולות חברת הביטוח ובמקרה הצורך, לפנות לבית המשפט.