הרבה אנשים נוטים לחשוב כי מי שזכאי לשחרור מוקדם הוא אדם המרצה את מאסרו הראשון, עם התנהגות טובה אשר נמצא בסבב חופשות.
אך אפשר גם אחרת, להלן מקרה של שחרור מוקדם של אסיר שיוצג על ידי משרדנו.
האסיר מרצה מאסר 10, בעבר זכה לשני שחרורים מוקדמים והפר את תנאיהם. כיום מרצה 6 שנות מאסר בגין מספר עבירות שוד.
האסיר מכור לסמים קשים, דר רחוב ללא עורף משפחתי, עבר טיפול בבית הסוהר.
לאסיר הנ"ל הוכנה תכנית שיקומית מטעם רש"א (הרשות לשיקום האסיר) הכוללת שהייה בקהילה ולאחר מכן דירת מעבר (תקופת שליש שנתיים).
האם האסיר ראוי לשחרור?
האסיר עלה לוועדת השחרורים, אנחנו הצגנו את התכנית השיקומית ואת הטיפול שעבר בין כתלי בית הסוהר, הפרקליטות טענו שהאסיר לא עבר טיפול משמעותי, הציגו מידעים מודיעיניים חסויים המדברים על התנהגות שלילית בין כתלי בית הסוהר ועל כן טענו כ האסיר אינו ראוי לשחרור.
הוועדה החליטה לא לשחרר את האסיר, והמליצה לו לעבור טיפול אינטנסיבי ולהגיש בקשה נוספת לוועדת השחרורים.
אנחנו לא וויתרו על השחרור המוקדם והגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ההרכב שדן בעתירה קיבל את העתירה באופן חלקי והחזיר את הדיון לוועדה על מנת לבדוק את ההחלטה בשנית.
בוועדה השנייה שוב הוחלט לא לשחררו, לאור הטיפול הלא אינטנסיבי שעבר, ולאור כי החל להתנהג באופן חיובי רק לקראת הוועדה.
הגשנו עתירה נוספת בה טענו כי יש להתחשב בנסיבות חייו של האסיר ויש לתת לו הזדמנות אחרונה לאור השיקום והטיפול שעבר בבית הסוהר. העתירה התקבלה והאסיר שוחרר בהתאם לתכנית הטיפול של רש"א!
גם אם הסיכויים נראים קלושים, לא כדאי לוותר, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום שיעזור בשחרור המוקדם.
