מועמדת לעבודה הנמצאת בהריון לפני החודש החמישי אינה חייבת לגלות למעסיק את דבר ההיריון אם אינו רלוונטי לתפקיד המוצע.
אישה התקבלה לעבודה כמזכירה בחברת סטארט אפ קטנה. בראיון העבודה עם אחד ממנהלי החברה, נמנעה האישה מלגלות את דבר הריונה. חודשיים לאחר תחילת העבודה, הודיעה למעסיקה כי היא בחודש החמישי להריונה. העובדת פוטרה.


פסק הדין עוסק בעיקר בשאלה – האם דבר הריונה של מועמדת לעבודה הינו בגדר עובדה רלוונטית ומהותית לעניין קבלתה לעבודה כמזכירה בחברה או מנהלת משרד. האם בכך שהעובדת נמנעה בעת ראיון העבודה מלגלות דבר הריונה, שהיה בשלבים מוקדמים ביותר, יש משום חוסר יושר או חוסר תום לב?


בית הדין הארצי פסק כי בשלב הראיון, בו מתנגשות שתי זכויות יסוד - מצד אחד, זכותו הקניינית של המעסיק במקום העבודה, הבאה לידי ביטוי בפררוגטיבה הניהולית שלו בבקשו לנהל את עסקו כפי שנראה טוב בעיניו, ומנגד, זכותו של העובד, לפרטיות שמקורה בכבוד האדם שלו.


האיזון הנכון בין חובת הגילוי המוגברת מחד לבין זכותו של המועמד לעבודה מאידך נמצא ברלוונטיות של המידע שבגילויו מדובר. עד כמה אם בכלל הוא רלוונטי לעבודה או למשרה שבה מדובר רלוונטיות המידע מהווה פרמטר מכריע לעניין קביעת חובת הגילוי בראיון העבודה. במרבית המקרים, עובדת היותה של המועמדת בהריון אינה רלוונטית להעסקתה ועובדה זו מצויה במתחם פרטיותה, אך קיימים חריגים בהם הגילוי מתחייב מאופיים או מהותם של התפקיד או המשרה.


מקום בו מדובר בעבודה המחייבת חשיפה לחומרים המסוכנים לאישה בהריון או בהעסקה הקשורה "לפרויקט" שנסמך במידה רבה על עבודתה של המועמדת בתקופה שלאחר תחילת עבודתה, כך שיציאתה לחופשת לידה תגרום למעסיק נזק חריג, או בעובדת שנשכרת על מנת למלא מקומו של עובד אחר לתקופה קצובה – תחייב גילוי עובדת הריונה בעת ראיון העבודה.

 


עודכן ב: 05/06/2014