"המצאה כדין" לתחומי הרשות הפלסטינית, הכיצד?

לאחרונה, עלתה סוגיה באחד מהתיקים עליהם אמון משרדנו העוסקת בשאלה- מה היא 'דרך המלך' להמצאת כתבי בי-דין לשטחי הרשות הפלסטינאית (להלן: "הרשות")?

לצורך המחשה, אדם נוסע בשטחי מדינת ישראל במונית (להלן: "המונית") הנהוגה על-ידי נהג מונית פלסטיני, הנושאת מספר רישוי פלסטיני ובהתאמה מבוטחת בפוליסת ביטוח חובה אשר נעשתה בחברת ביטוח פלסטינית. בעודו נוסע במונית, הוא נפגע בתאונת דרכים, פגיעה קשה וכתוצאה ממנה נותר עם נכות משמעותית.

בטרם נענה על השאלה מושא מאמרנו ולצורך הבנת המטריה בה אנו עוסקים, יוטעם, כי באופן כללי, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ופקודת הביטוח פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל-1970 (להלן: "פקודת הביטוח") הינם הוראות חוק טריטוריאליות. היינו, חלים רק על נהיגה ו/או שימוש ברכב בשטחי מדינת ישראל. זאת ועוד, על-מנת שחוק הפיצויים יחול יש לבטח את הרכב בפוליסת ביטוח שהוצאה על-ידי מורשה כהגדרתו בפקודת הביטוח והוא, ברובם המכריע של המקרים, חברות ביטוח המבטחות רכב מנועי בשטחי ישראל.

ובחזרה לנסיבות המקרה

עסקינן במונית הנושאת מספר רישוי פלסטיני ומדובר בחברת ביטוח פלסטינית, אשר לכאורה חוק הפיצויים ופקודת הביטוח אינם אמורים לחול עליהן ומשכך לא ניתן יהיה לדרוש מהן פיצוי עקב הנזק שנגרם.

ברם, בעקבות הסכמים שנחתמו בין ישראל לרשות, הוספה הוראת חוק, הקובעת חריג לתחולתם הטריטוריאליות של חוק הפיצויים ופקודת הביטוח.

הוראות הסעיף הרלוונטיות קובעות, הלכה למעשה, כי נהג רכב מן השטחים אשר ביטח את רכבו בפוליסת ביטוח פלסטינית, ראשי לנהוג ברכבו בשטחי מדינת ישראל. נובע מכך, כי הנפגעים בתאונת דרכים מאותו הרכב, לרבות המונית המאוזכרת לעיל, יפוצו על-פי הוראות חוק הפיצויים.

כעת ולאחר שהוסבר מהו הדין החל בנסיבות המקרה, כל שנותר הוא להשיב על השאלה מושא מאמר זה- כיצד ניתן להמציא את כתבי בי-הדין, בנסיבותיו של המקרה המובא לעיל, לתחומי הרשות? 'דרך המלך' אשר נקבעה לכך מופיעה בצו לשעת חרום, הקובע, כי כל מסמך המבקשים להמציאו למי שנמצא בשטחי המועצה הפלסטינית, לרבות חברות ביטוח, יימסר לממונה וזה יפעל להמצאתו בשטחי המועצה הפלסטינית.

הממונה הינו עו"ד במקצועו היושב במשרד המשפטים בירושלים. ראוי לציין בנוסף, כי על המסמך להיות מתורגם לשפה הערבית וכמו-כן יש לצרף תצהיר עו"ד ישראלי המאמת את התרגום.

לאור האמור, נוכחנו לדעת, כי מדובר בהוראה מסוימת. קרי, הדין מסדיר באופן מפורש באיזו דרך יש להמציא את כתבי בי-דין לשטחי הרשות. על-כן השאלה המתבקשת, הינה, האם מדובר בהסדר שלילי המונע מלעשות שימוש בהוראות חוק נוספות? האם ניתן, לצורך העניין, לחילופין ו/או בנוסף לפנייה לממונה לעשות שימוש בתקנה מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לצורך המצאת כתב בי-הדין?

התשובה לכך תהיה - תלוי

תלוי באיזו תקנה מבקשים לעשות שימוש. כבוד בית המשפט העליון בפסק דינו, בהרכב בראשותו של כב' השופט ע' פוגלמן בברע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית, המועצה הפלסטינית ליאורה גולדמן (פורסם בנבו, 02.05.10) קבע, כי התקנה המאפשרת לבקש המצאה מחוץ לתחומי המדינה, מבית המשפט הנכבד, לא תחול וכי הוראת החוק המסוימת חוסמת את האפשרות לעשות שימוש בה.

ומה באשר להמצאת כתב בי-הדין לעורך-הדין, אשר משרדו מצוי בתחומי הארץ ומייצג את בעל הדין הפלסטיני. אם ניקח לדוגמה את חברת הביטוח הפלסטינית, המוצגת בנסיבות המופיעות לעיל, האם ניתן להמציא כדין את כתב בי-הדין באמצעות עורך דינה ו/או המורשה להמצאת כתבי בי-דין מטעמה הנמצא בארץ? או שמא הוראת החוק הספציפית גוברת וקיימת חובה לתרגם המסמך, לצרף תצהיר ולפנות לממונה?

כבוד בית המשפט העליון קבע, ברחל בתך הקטנה, כי במקרה שכזה ניתן יהיה להמציא כתב בי-דין לעו"ד המייצג את בעל הדין הפלסטיני ו/או למורשה להמצאת כתבי בי-דין ולא זו בלבד אף לא קמה החובה לתרגמו לשפה הערבית.

יוער, כי ההלכה שנקבעה בפסק דין ליאורה גולדמן קיבלה משנה תוקף בהחלטתו של כבוד בית המשפט העליון, על-אף שלא נדרש באותו מקרה להכריע בעניין, מהעת האחרונה, מפי כבוד השופט י' עמית בברע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם בנבו, 16.02.17).

מאמר זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור בו מבלי להיוועץ עם עו"ד העוסק ובקיא בתחום.
עידו פן, עו"ד - נתנאל בירן משרד עורכי דין.