כיום, אנו עדים לריבוי המקרים שישראלים בוחרים לחלוק את חייהם עם בני זוג זרים ממדינות שונות בעולם. היכרויות אלו נפוצות בקרב אלה הנוהגים לטייל בעולם ועקב הריכוז הגדול של זרים בישראל. עם הזמן, לאחר שהקשר רוקם עור וגידים, ניתנת לזוג אפשרות להסדרת מעמד לבן הזוג הזר בישראל ולאפשר לבני הזוג להקים כאן את ביתם, הן לזוגות נשואים והן לידועים בציבור, אם כי יש שינויים מינוריים בהליך לגבי ידועים בציבור.

 

הליך הסדרת מעמד הינו הליך מדורג, נמשך מספר שנים, כרוך בהצגת רשימת מסמכים ובפגישות במשרד הפנים. מטרת הפגישות היא בדיקת אמיתות וכנות הקשר. מבחינה רעיונית, הנהלים המסדירים את ההליך הם ראויים וליברליים, שכן ההליך מוצע גם לבני זוג בני אותו מין.

 

יחד עם זאת, בחינה לעומק של ההליך וההבדלים שבין ההליך המוצע לזוגות נשואים לבין זה המופעל במקרים של ידועים בציבור, מציג חוסר שוויון לגבי בני זוג בעלי אותו מין. לצורך השוואה בין ההליכים ובחינת חוסר השוויון, נבחן בקצרה את ההליך החל על בני זוג נשואים לעומת ההליך החל על בני זוג ידועים בציבור.

 

הסדרת מעמד בני זוג נשואים


בני זוג נשואים המבקשים להסדיר מעמדו של בן זוג זר בישראל ולהעניק לו אזרחות ישראלית, יעברו הליך שאורכו כ-5 שנים, לצורך השגת האזרחות הישראלית. עליהם לפתוח תיק להסדרת מעמד במשרד הפנים במקום מגוריהם ולצרף מסמכים רבים, שביניהם גם מסמכים אישיים, מסמכים המוכיחים את כנות הקשר, ומסמכים של בן הזוג הישראלי. בעת פתיחת התיק, אם נמסרו כל המסמכים והתרשמות פקיד משרד הפנים היתה חיובית תוענק אשרת עבודה עד לקביעת מועד שימוע – לרוב תוך מספר חודשים.

 

מטרת ה"שימוע" היא לבחון לעומק את היחסים בין בני הזוג ולשלול אפשרות של קשר פיקטיבי. לאחר השימוע יקבל בן זוג הזר רשיון לתושבות ארעית (א/5) שיאפשר לו לעבוד ולשהות בישראל באופן חוקי. מעמד זה ניתן לשנה, ויוארך כל שנה עד ל-4 שנים.

 

בתום 4 שנים יוכל בן הזוג הזר להחליט בין בקשה לאזרחות או לחילופין בקשה לתושבות קבע. כל מקרה יבחן לגופו, אך במידה ואין מניע ועל פי הנוהל, אזרחות/תושבות קבע ינתנו בהתאם לבקשה.

 

הסדרת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין


בדומה להליך הסדרת מעמד לבני זוג נשואים, גם לבני זוג ידועים בציבור ניתנת אפשרות להסדרת מעמד בישראל. עליהם לפתוח תיק במשרד הפנים ולהציג רשימת מסמכים דומה (פרט לתעודת הנישואין יתר המסמכים זהים). ההליך לבני זוג ידועים בציבור יארך 7 שנים.

 

בעת פתיחת התיק, ובמידה ולבן הזוג הזר יש אשרה בתוקף, תוארך האשרה עד למועד השימוע. לאחר השימוע, ובמידה והזוג עבר את הראיון בהצלחה, תינתן אשרת עבודה ב/1 למשך שנה. האשרה תוארך כל שנה עד לתקופה מצטברת של 3 שנים. בתום 3 השנים תוגש בקשה לתושבות ארעית א/5 אשר ניתנת להארכה לתקופה מצטברת של 4 שנים. בתום 4 השנים, ולאחר סך כולל מצטבר של 7 שנים, בן הזוג הזר יהיה רשאי לעתור לקבלת תושבות קבע.

 

בחינת ההליך בעיון ראשוני לא חושפת הבדלים ניכרים, שכן בשני ההליכים מוסדרת השהיה כבר מתחילת ההליך, ובתום ההליכים מוענקת שהות קבע לבן הזוג הזר. הבדלים אלה אולי מתבקשים נוכח "מיסוד" הקשר מחד, המראה על מערכת יחסים רצינית וארוכת טווח, ומאידך מערכת יחסים שלא מוסדה על פי חוק. יחד עם זאת, הדברים מקבלים משמעות אחרת כאשר לבני הזוג אין כלל אופציה למיסוד היחסים ביניהם, למשל במקרים של בני זוג בני אותו מין.

 

ההבדלים הבולטים בין ההליכים הם:


1. בן זוג זר נשוי יקבל אשרת עבודה עם פתיחת התיק במשרד הפנים. בן זוג זר שאינו נשוי יקבל אשרת עבודה רק לאחר שימוע, כלומר רק לאחר כחצי שנה. בזמן זה אומנם תוארך אשרתו אך אשרת התייר לא תאפשר לו מציאת תעסוקה, או לחילופין, תאלץ אותו לעבוד בניגוד לחוק.


2. בן זוג זר נשוי, בתום השימוע, מקבל מעמד של תושבות ארעית. מעמד זה מקנה לו אפשרות לעבוד, וכן זכויות סוציאליות שונות כגון ביטוח בריאות. אין כך הדבר ככל הנוגע לבן זוג זר שאינו נשוי, שבמשך 3 שנים יקבל אשרת עבודה בלבד ללא זכויות סוציאליות. בנוסף לכך, בתקופה זו, יהיה על בן הזוג הזר לממן בעצמו ביטוח בריאות עבור עצמו.


3. הליך מדורג של בני זוג נשואים אורך כ-4 וחצי שנים בעוד שבמקרה של בני זוג שאינם נשואים ההליך יארך 7 שנים.


4. בן זוג זר, נשוי לאזרח ישראלי, יקבל בסופו של ההליך אזרחות ישראלית, אולם בן זוג זר שאינו נשוי, יהיה חייב להסתפק בתושבות קבע בלבד.

 

נשאלת השאלה מדוע בני זוג בני אותו מין נאלצים, בעל כורחם, לקבל את ההבדלים המשמעותיים בין ההליכים לבני זוג נשואים לעומת בני זוג שאינם נשואים - למשל, שהות בן זוג זר בחסות אשרת תייר במשך מספר חודשים עד למועד שימוע שיקבע, מימון עצמי של ביטוח בריאות למשך שלוש וחצי השנים שבהם ישהה תחת אשרת עבודה מסוג ב/1, וקבלת תושבות קבע במקום אזרחות. הבדלים אלה הינם ברי שליטה עבור בני זוג הטרוסקסואלים, אך אין הדבר כך כשמדובר בבני זוג בני אותו מין שאין ביכולתם להינשא. בני זוג בני אותו מין כפופים לנוהל שאינו מחיל את זכויות בן הזוג באופן שוויוני, ונדמה שהסיבה היחידה לכך הינה העדפתם המינית.

 

סיכום


כמדינה דמוקרטית וליברלית אשר דוגלת בשוויון זכויות לכל תושבי המדינה, מן הראוי היה כי כלל החוקים, התקנות והנהלים ידאגו לשוויון זכויות לכל. נוהל הסדרת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים שאינם נשואים, בין אם במתכוון או שלא במתכוון, אינו מחיל שוויון זכויות עבור בני זוג בני אותו מין. לטעמנו, יש מקום לבחון את חוקיות הנוהל, ובכל מקרה לשנותו בכדי לאפשר לבני זוג בני אותו מין לקבל את אותם התנאים המוענקים לבני זוג נשואים.

 

האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.