מאת עו"ד רועי ורשבסקי
כידוע, חברה בע"מ הינה יישות משפטית נפרדת לחלוטין מבעלי המניות שלה, ועל פי עקרון זה, הכלל הוא כי אין אפשרות להשית את חובה החברה על בעלי המניות באופן אישי, למעט במקרים חריגים.
רבים האנשים אשר נתקלים במצב בו התקשרו הם בעסקה עם חברה בע"מ, אך בה בעת כשמגיע מועד הפירעון המיוחל, החברה נהיית חדלת פירעון, ואין באפשרותם לגבות את החוב מן החברה, אף על פי שבעלי מניותיה בעלי כושר פירעון, ולעיתים בעלי הון עצמי גבוה.
נשאלת השאלה, באילו מקרים נוכל להשית את חוב החברה על בעלי המניות באופן אישי? וחשוב מכך, כיצד ניתן למנוע, מבעוד מועד, ולבטח את עצמנו כך שלא נמצא את עצמנו במצב זה?
המלצות טרם התקשרות עם חברה בע"מ
ראשית, אמליץ לכל אדם אשר מתקשר עם חברה בע"מ, לדרוש ערבויות ובטחונות. ביחס ישיר, ככל שהאספקה גדולה יותר, והסיכון גבוה יותר, כך לדרוש יותר בטחונות ו/או ערבויות בהתאם.
ככל שמדובר בחברה פרטית, אמליץ על ערבות אישית של בעלי המניות בחברה, כעזרה ראשונה. כמו כן, כמובן אמליץ על שטר חוב להבטחת תשלום חובות החברה (שטר לביטחון בלבד). אציין כי שטר חוב ניתן למימוש ישירות בלשכת ההוצאה לפועל, ללא כל פנייה לערכאה שיפוטית קודמת.
ישנה אפשרות לבדוק אודות חסינות החברה אף מול חברת דירוג האשראי BDI ולבחון מתי החברה התאגדה.
אין עוררין כי במקרים רבים לא תהיה מוכנה החברה להעמיד ערבות אישית של בעלי המניות, כך לדוגמה, בחברות ציבוריות, ההסתברות שבעלי המניות יעמידו ערבות אישית הוא נמוך ביותר. במקרה זה, ככל והסיכון של החברה גבוהה יותר, אמליץ על בטחונות אחרים ושעבודים, במידת הצורך.
הליך של הרמת מסך ההתאגדות
במידה ובכל זאת מצאתם עצמכם במצב בו חברה בע"מ חבה כלפיכם סכומי כסף לא מבוטלים, ואינכם מצליחים לגבות את החוב, יש לבחון האם ניתן להשית את החוב ישירות על בעלי המניות בחברה. הליך כמעין זה נקרא "הרמת מסך ההתאגדות", שכן, בית המשפט מרים את מסך ההתאגדות של החברה כלפי בעל המניות באופן אישי.
בימים עברו, בתי המשפט היו מבצעים הליך של הרמת מסך על סמך הפסיקה בלבד, ללא כל מקור ואסמכתאות לכך בחוק. בשלהי שנת 2000 נחקק חוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן "חוק החברות"). בשנת 2005, לאור העיקרון של חברה כישות משפטית נפרדת, תוקן חוק החברות, כך שצומצמו האפשרויות של הרמת מסך ההתאגדות.
במאמר זה, נסקור את האפשרויות להרמת מסך ההתאגדות, בהתאם למצב הנוכחי כיום.
חוק החברות מסדיר במפורש בס' 6 לחוק החברות את המקרים בהם ניתן להרים את מסך ההתאגדות, כאשר המקרים הוגדרו כמקרים חריגים כאשר בית המשפט מצא בנסיבות העניין כצודק ונכון לפעול כך. כך לדוגמה:
1. שימוש במסך ההתאגדות באופן שיש בו כדי להונות אדם או נושה של החברה
פעולות מעין אלו מהוות עילה להרמת מסך ההתאגדות, כאשר נטל ההוכחה לפעולות אלו מונחות על הטוען, קרי, על התובע.
2. שימוש במסך ההתאגדות באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר
במקרים אלו, מדובר לרוב על "מימון דק", כאשר בעלי המניות נוטלים בשם החברה סיכון בלתי סביר, קרי, מתחייבים בשם החברה על התחייבויות בלתי סבירות, אשר יודעים הם מראש כי אין החברה תוכל לעמוד בכך. יודגש כי מדובר אך ורק כאשר אין לאותם סיכונים עסקיים כל בסיס עסקי ממשי, מבחינתה של החברה. מכאן, שכאשר נוטלים בעלי מניות החברה סיכונים עסקיים מרחיקי לכת, מתוך ניסיון כן להציל את העסק בקשיים, לא יהווה הדבר בסיס או עילה להרמת המסך.
כמובן שכאשר פעולות האורגנים ובעלי המניות החברה ממושכים ונמשכים זמן רב, תוך כדי אי גילוי הקשיים הפיננסים לנושי החברה, הדבר יכול לשמש לעילה להרמת מסך.
3. מקרים נוספים בהם ישנה עילה להרמת מסך ההתאגדות
סעיף 6(ב) לחוק החברות קובע במפורש כי במקרים מסוימים רשאי ביהמ"ש לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה.
מכאן, ניתנת לבית המשפט האפשרות להרים מסך אף אל עבר אשכול חברות, אל עבר חברת האם. לדוגמה, כאשר בעלי המניות בחברה בע"מ הינם חברות בע"מ אחרות. כמו כן, ישנם מקרים נוספים בהם בתי המשפט יטו להרים את מסך ההתאגדות, לדוגמה כאשר: החברות אינן אלא "קליפות ריקות", כנגד מקימי חברות סדרתיים, שימוש מלאכותי בחברה, וכו'.
הדרישה למודעות
יודגש כי המחוקק שם את דגשו על נושא מודעות בעל המניות לפעולות מעין אלו. באם בעל המניות לא היה מודע ו/או לכל הפחות חשד בפעולות אלו, לא יהיה ניתן להרים את מסך ההתאגדות לעברו. כך, לדוגמה, בעל מניות פסיבי, אשר לא ידע דבר, לרוב יהיה מוגן כלפי נושי החברה.
כמו כן, הרמת מסך אל עבר בעלי המניות תתבצע, במרבית המקרים, אך ורק כאשר מוצו הליכי הגבייה כנגד החברה וללא הועיל.
אבחנה בין נושים רצוניים לנושים לא רצוניים
אציין כי נושים רצוניים, קרי, נושים שהתקשרו עם החברה מרצונם החופשי (כגון ספקי החברה), אשר היו מודעים מראש ל"בעיית החברה בע"מ", ולא דרשו את ערבותו האישית של בעל המניות, יצטרכו לחלוף על פני קשיים רבים בטרם ירים בית המשפט את מסך ההתאגדות אל עבר בעלי המניות, מכיוון שבחרו הם להתקשר עם חברה חרף מוגבלות החברה בע"מ. לעומת זאת, כאשר הנושים הם נושים בלתי רצוניים, כגון עובדי החברה, נושים נזיקיים ועוד, אשר חשופים לסיכוני חדלות הפירעון, מבלי שתהיה להם כל שליטה על כך, ומבלי שיוכלו לפצות עצמם כנגד אותם הסיכונים; בתי המשפט יגלו נכונות רבה יותר להרים את מסך ההתאגדות במקרים אלו.
חשיבות היוועצות עם עורך דין
ישנם עוד מקרים רבים נוספים בהם בתי המשפט יטו להרים את מסך ההתאגדות אל עבר בעלי המניות, ואף ישנם מקרים בהם בתי המשפט יחייבו באופן אישי את נציג החברה (עובד החברה ו/או דירקטור). אין די במאמר זה כדי לסקור את מלוא האפשרויות, הן על פי חוק, נוהג, ופסיקות בתי המשפט. יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו בעין מקצועית על ידי עורך דין הבקיא ברזי דיני החברות, שכן, במקרים רבים, החובות הינם גבוהים וישנה חשיבות רבה לאופן נקיטת ההליכים והצגת הטיעונים המשפטיים להכרעת בתי המשפט בנידון.
עודכן ב: 04/08/2015