המדובר בתופעה רחבה בה נהגים רבים נתפסים עת יצאו ממקומות בילוי או אף מבילוי משפחתי ביום שישי בערב כאשר הם נוהגים בשכרות קרי תחת השפעת אלכוהול.


אדגיש כי לעיתים די בשתייה של כמות משקה קטנה ואף מעבר לכך כדי לקבוע על פי החוק כי הנהג עבר עבירה של נהיגה בשכרות הגוררת העמדה לדין בבית המשפט לתעבורה וניהול משפט פלילי על כל המשתמע בכך הגם שמדובר בהרשעת תעבורה בלבד.


לא בכדי קבע המחוקק עונש מינימום בגין נהיגה בשכרות העומד על פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים (כאשר לבית המשפט לתעבורה קיימת סמכות לסטות מעונש זה).


חשוב להבהיר, כי על אף שהמשטרה ורשויות האכיפה עושות מאמצים כבירים ומקדישות משאבים רבים וכוח אדם מיומן העוסק באכיפת התופעה, עדיין נתפסים נהגים רבים ובעיקר צעירים שנהגו בשכרות ובעיקר המספרים גדולים בסופי השבוע עת המשטרה מבצעת מבצעי אכיפה ומקימה מחסומי פתע בריכוזי הבילויים והמועדונים ברחבי הארץ.


אציין כי נהג הנתפס נוהג בשכרות ומורשע בבית המשפט לתעבורה בעבירה "יזכה" לרוב לעונשים נוספים עת ייגזר דינו ובכלל זאת: קנס, פסילה על תנאי ולעיתים אף מאסר על תנאי.


לא זאת אף זאת, בכך לא יסתיימו הליכי התיקון של הנהג השיכור ובמקרה ורישיונו יפסל לתקופת פסילה העולה על שנה יחויב הנהג לעבור את אמצעי התיקון הבאים: מבחן נהיגה עיוני "תיאוריה", מבחן נהיגה מעשי "טסט" ואף בדיקות רפואיות שונות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים הבאות לבחון מחדש את כושר נהיגתו של הנהג שמעד ונהג כאמור בשכרות.


חשוב להדגיש כי למשטרה סמכויות רחבות באכיפת בעבירה זו וניתן לפסול נהג מלנהוג מיד לאחר ביצוע העבירה עוד בזירה וזאת לתקופה של חודש ימים וכמו כן ניתן אף להשבית את הרכב ששימש את הנהג לתקופה של 30 ימים.


יתרה מכך, אם הנהג נתפס נוהג בשכרות ובגופו נמצא ריכוז גבוה מאוד של אלכוהול – תזדרז התביעה המשטרתית ותגיש לבית המשפט המוסמך בקשה לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג העומד לדין עד לתום ההליכים. ויודגש כי בעומס התיקים האדיר שבהם מתמודדים בתי המשפט לתעבורה בשנים האחרונות – לא מן הנמנע כי משפטו של הנהג שנתפס יתחיל שנה לאחר שנתפס עובר את העבירה או אף מעבר לכך.


אז מה הופך נהג לשיכור על פי החוק?


ההגדרה בפקודת התעבורה היא פשוטה וקובעת כי מי שנמצא נוהג, כאשר בתוצאת בדיקת נשיפה כמות ריכוז האלכוהול בדמו עולה של 240 מיקרו גרם אחד של אוויר נשוף – נחשב לשיכור.


ניתן אף לבסס אינדיקציה לנהיגה בשכרות גם אם יימצא בדמו של הנהג מעל 50 מיקרו גרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.


אולם חשוב להדגיש כי נהגים חדשים, נהגים צעירים שטרם מלאו להם 24 שנים, נהגים מקצועיים ונהגים על רכב ציבורי ייחשבו לשיכורים באם יימצא בגופם ריכוז אלכוהול נמוך הרבה יותר ועל פי הפקודה די אם יימצא ריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם בריכוז העולה של 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.

 

 

כיצד מתבצעת אכיפת העבירה על קצה המזלג?


הנהג שנחשד בנהיגה בשכרות נדרש למעשה לעבור מספר "תחנות" בעת שהוא מעוכב לבדיקת שכרות שגרתית:


ראשית הנהג נושף ב"נשיפון" – המדובר במכשיר דיגיטאלי לבדיקת אינדיקציה ראשונית להיות הנהג שתוי, כאשר המכשיר נותן שתי חלופות בלבד: עבר או נכשל.


היה ובבדיקה מופיעה התוצאה נכשל, יועבר הנהג הנבדק לבדיקות מקיפות יותר שעליהן ניתן לבסס הרשעה בבית המשפט לתעבורה והמדובר בבדיקת מאפיינים הבוחנת מאפיינים שונים בהתנהגותו של הנהג בזירה (מבחן הליכה על קו, מבחן הבאת אצבע לאף ועוד) וכן נשיפה במכשיר "הינשוף" שהינו מכשיר מדידה אמין המצוי בשירותה של משטרת ישראל מזה שנים רבות ועל פי ניתן לרוב לקבוע את כמות האלכוהול שנמדדה בגופו של האדם כאשר רק שוטר שהינו מפעיל ינשוף מיומן ועבר הכשרה מתאימה מוסמך לבצע את הבדיקה האמורה.

 

מה ניתן לעשות כדי למגר את נגע השתייה והנהיגה בשכרות?


לדעתי, לא די באכיפה מוגברת בכבישים ובמקומות הבילוי ואף תוספת של כוח אדם למשטרה ורכישת ציוד יקר ערך לאכיפת התופעה לא בטוח שיביא את הפתרון המיוחל שיביא למיגור השתייה בקרב נהגים.


יש להטמיע ראשית כל את הסיכון האדיר הקיים בנהיגה בשכרות כבר בגיל צעיר וזאת באמצעות הסברה מקיפה במערכת החינוך ואף בתנועות הנוער וכן בצבא וזאת כדי להעלות את המודעות לסכנות החמורות העלולות להתרחש בעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול, סכנות שלדאבון הלב הובילו לא פעם לתאונות דרכים קטלניות שבהם נהגים ומשתמשי הדרך קיפחו את חייהם.


מאת: עו"ד מוריס סידי