סמים ואשפוז כפוי

 אנשים רבים נוטים ליטול סמים שונים בכדי לשפר את מצב רוחם, לתפוס ראש, בנסיבות חברתיות ולעיתים אף בגפם. נטילת סמים נפוצה בעיקר בקרב בליינים אשר משלבים כחלק אינטגרלי מהבילוי שלהם גם נטילת סמים מסוג כזה או אחר בהתאם לסוג הבילוי. כך למשל במועדוני הלילה התל אביבים האפלוליים סביר להניח שימצא המחפש תור ארוך לשירותי הבנים וזאת למרות שכל המשתנות פנויות ואילו במסיבות המוגדרות כמסיבות טבע ניתן יהיה למצוא יותר ממקומות אחרים סמי הזייה כאלו ואחרים.

הסמים הנפוצים ביותר בקרב קהל הבליינים אחרי האלכוהול והמריחואנה הם הקוקאין, mdma וה-lsd. לאחרונה למרבה הצער נכנסו גם הסמים הסינתטים לתודעת ציבור הבליינים ובכלל. הקלות בהשגת הסמים הסינטתים והשפעת ההיי החזקה הפכו אותם גם כן לאחד הסמים הפופולאריים בישראל ובעולם בכלל. מחקרים רפואיים רבים מראים שכלל הסמים ובכלל זה גם האלכוהול יש בהם בכדי לגרום לאדם להתקף פסיכוטי אשר בעקבותיו הוא יאבד את צלילות דעתו לפרק זמן מסוים (לרוב עד התפוגגות השפעת הסם) אך לעיתים יש גם מי שזמן ההתאוששות שלו אורך ימים ואף חודשים.

אדם אשר נמצא בהתקף פסיכוטי עלול להוות סיכון לעצמו ולאחרים. ישנה חשיבות מכרעת בזיהוי מצוקתו של אדם הנקלע למצב פסיכוטי ומתן טיפול נכון בהקדם האפשרי. לעיתים הפתרון היחידי לטיפול בהתקף פסיכוטי הוא על ידי מתן טיפול תרופתי של תרופות אנטי פסיכוטיות כאשר גם כאן ישנה חשיבות מכרעת לסוג התרופה שאותה מקבל האדם שכן ישנם תרופות שונות בעלות תופעות לוואי בדרגות שונות אשר יש בהן להשפיע באופן החלטי על יכולתו של האדם לשקם את עצמו.

במקרים קיצוניים שבהם אדם מהווה סכנה מידית לעצמו ו/ או לאחרים הוא עלול להיות מאושפז בכפייה בהוראת הפסיכיאטר המחוזי או מנהל בי״ח. אשפוז בכפייה הוא צעד מנהלי כלפי אדם אשר נוגד לכאורה את זכותו המעוגנת בחוקי היסוד לחירות ולכן צעד קיצוני זה ינקט באופן מיידי רק בנסיבות שתוארו לעיל. לאחר שאושפז אדם בכפייה הוא יעמוד בפני וועדה פסיכיאטרית, שהיא וועדה משפטית לכל עניין ודבר, ויצטרך לשכנע אותה שהנסיבות בגינם אושפז בכפייה אינן חלות עליו יותר וכי אין הוא מהווה יותר סכנה לעצמו ו/ או לאחרים.

למאושפזים בכפייה מגיע להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמם בפני הוועדה המחוזית. במסגרת החוק מגיע לכל אדם המאושפז בכפייה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי ללא תשלום. למרבה הצער העומס הרב שמוטל על כתפי עורכי הדין של הסיוע המשפטי אינו מאפשר להם לתת לכל מאושפז את היחס האישי המגיע לו ולעיתים רבות אף אינם נפגשים עם המאושפז מבעוד מועד. הדבר מקביל לאדם אשר פוגש לראשונה את עורך דינו לאחר תחילת דיון בעניינו, דיון שיקבע את גורל חירותו.
ככל שהוועדה המחוזית אינה רואה לנכון לשחרר אדם מאשפוזו הכפוי הרי ניתן לערער על החלטת הוועדה לבית המשפט המחוזי. מכיוון שמדובר בשלילת חירותו של אדם ההליך המשפטי הוא מהיר מאוד ולרוב ניתן לסיימו תוך מספר ימים. כיום במדינת ישראל מאושפזים בכפייה כ-5,000 איש בשנה. למרבה הצער ידועיים על מקרים בהם אושפזו בכפייה אנשים לפרק זמן ארוך מעבר לנדרש ובכלל וזאת למרות שלא הייתה עילה חוקית לאשפוזם אך מכיוון שלא קיבלו ייצוג משפטי ראוי ואישי חירותם נגזלה מהם מעבר לנדרש כאשר דין כל יום לעיתים הוא כדין שנה.