נפילה ברחוב: תאונת מדרכה

המקור להטלת אחריות על העירייה/ רשות מקומית

בהתאם להוראות סעיף 235 לפקודת העיריות, מוטלת על עירייה / רשות מקומית החובה למנוע ולהסיר מכשולים ברחובות שבתחום שיפוטה.

בע"א 176/59 עיריית תל אביב-יפו נ' ראש חודש, נקבע כי מדובר בתפקיד שהעירייה מחויבת למלאו, ולפיכך בכל מקום שקיים פגם כלשהו בדרך ציבורית שבתחומי העירייה / רשות מקומית, אשר מהווים סכנה למשתמשים בדרך, תהיה העירייה חייבת כלפיהם לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת להרחיק את המפגע. בהמשך פסק הדין נאמר ע"י כב' השופט אגרנט: "נוכח אופיו זה של התפקיד האמור, מחייב ההיגיון לקבוע כי, מקום שקיימים שקע, בור או פגם אחר בכביש הציבורי שבתחומי העירייה, אשר מהווים סכנה למשתמשים בו, תהא העירייה חייבת כלפיהם לנקוט אמצעי זהירות סבירים".

נוכח האמור לעיל, הרי שעל העירייה מוטלת החובה לדאוג לתקינות הרחובות שבתחום שיפוטה. קיומו של מפגע ברחוב מהווה סכנה למשתמשים ברחוב, והעירייה יכולה לצפות באופן סביר לנפילתם של עוברים ושבים כתוצאה ממפגע זה. לפיכך קיימת חובת זהירות של העירייה כלפיהם, ובמסגרתה עליה לדאוג לסילוק המפגע. משנפגע מישהו כתוצאה מאותו מפגע, על העירייה, שנמנעה מסילוק המפגע, לפצות את הנפגע בגין נזקיו.

עם זאת יש לציין, כי אחריות העירייה אינה מוחלטת וכפי שבית המשפט הטיב לציין: "סיכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו בכל עת" ולא כל נזק שניתן לצפותו באופן תיאורטי מטיל אחריות בגינו. כלומר כאשר מדובר בסיכון סביר לא תוטל על העירייה אחריות לתאונה ולנזקיה.

מתי תוטל אחריות על העירייה/ רשות מקומית?

על הנפגע להוכיח כי הרשות המקומית התרשלה וכתוצאה מכך נגרמה לו הפגיעה בגוף.

באופן כללי ניתן לומר כי כאשר עסקינן במפגע בולט לעין שגרם לנזק גוף, תוטל אחריות על העירייה/רשות מקומית ואילו כאשר עסקינן במפגע מינורי העירייה תהיה פטורה מאחריות.

התשובה לשאלה מהו מפגע בולט בגינו תוטל אחריות ומהו מפגע מינורי איננה פשוטה כלל ואין עליה תשובה חד משמעית.

דוגמאות ממקרים אשר התבררו בבית המשפט

בת.א 2294/04 דוד זהבה נ' עיריית פתח תקווה דובר על תובעת שניסתה לחצות את הכביש ורגלה נכנסה לבור שהיה בכביש. בית המשפט קיבל תביעתה וציין כי על העירייה החובה למנוע ולהסיר מכשולים ברחובות שבתחום שיפוטה. במקרה דנן קבע בית המשפט, מדובר במפגע קשה שאותו היה על העירייה לתקן בהקדם.

בת.א 3051/05 סול לוי נ' עיריית יבנה דובר על תובעת שמעדה כתוצאה ממרצפות בולטות ועקומות במדרכה. בית המשפט קיבל את תביעתה וציין כי המכשולים שבדרך היו רבים ובלתי סבירים.

בת.א 63986/03 עטאס שרה נ' עיריית תל אביב דובר על תובעת שבמהלך הליכתה ברחוב נתקע שפיץ הנעל שלה במדרכה שבורה והיא נפלה ושברה את ידה. בית המשפט עיין בתמונות המפגע ודחה את תביעתה בקובעו: "רחובות ומדרכות אינן משטח סטרילי כאשר יכול ויהיו בהם שיפועים, בליטות ו"גלים". זוהי מציאות מוכרת ואין לאמר כי כל סטיה "מיושר מתמטי" של מפלסי דרכים הינה מפגע, אשר יש לחייב בגינו את הרשות בגין רשלנותה".

בת.א 3716/03 קרתי אנט נ' עיריית נתניה דובר על תובעת שהלכה במדרכה ונתקלה במרצפה בולטת. בית המשפט דחה את תביעתה תוך שהוא מציין כי הפרשי גובה זעומים של עד סנטימטר וחצי לא יהוו מפגע בשלו ניתן יהיה להטיל חבות על העירייה בגין נזק שנגרם עקב הפרשי גובה כאלה.

פגיעה ברחוב כתוצאה ממפגע, מה לעשות?

1. ראשית יש לפנות בהקדם לקבלת טיפול רפואי ולציין את העובדה כי הפגיעה אירעה כתוצאה ממפגע ברחוב.
2. ישנה חשיבות גדולה לאתר עדים לתאונה אשר יעידו כי הפגיעה אכן אירעה כתוצאה מהמפגע.
3. יש לצלם בהקדם האפשרי את המפגע במצלמה וזאת בטרם יתוקן המפגע.
4. מומלץ לדווח מיידית למקוד העירוני אודות המפגע.
5. יש לשמור את כל המסמכים הרפואיים/ קבלות אשר הוצאו בעקבות התאונה.
6. מומלץ שלא לשוחח עם חוקרים מטעם חב' הביטוח.
7. מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין על מנת שעורך הדין ידריך את הנפגע לגבי דרכי הפעולה בתיק.

אין באמור לעיל ייעוץ משפטי ו/או תחליף לו וכן אינם מהווים המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.