האם רשות ציבורית היא ישות נפרדת מהציבור?

בפסק דין שנתן לאחרונה בית המשפט העליון בערעור על תביעה ייצוגית, עיריית תל אביב נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקות בע"מ, נקבעה הלכה חדשה המבוססת בין היתר על הנחת יסוד בלתי מוכחת שנוטה לחזור ולהופיע בפסיקה, אשר לפיה רשות ציבורית משתמשת בכספים שגבתה רק לטובת הציבור שאותו היא משרתת.

הנחה זו מובילה למסקנה כי כל סכום שתידרש הרשות להשיב, בהכרח ייגרע מהציבור שאותה רשות משרתת, ולכן החלטה המחייבת רשות ציבורית להשיב כספים שגבתה פוגעת בציבור הזכאי לשירותיה.

אנו סבורים כי במציאות של ימינו במדינת ישראל, ולאור מקרים רבים שבהם לא ניתן כל שיפור בשירות חרף עלייה תלולה בשיעורי ההכנסות של הרשויות, הנחה זו שגויה לחלוטין ואף נאיבית למדי.

אף אם במקרים מסוימים הציבור אכן נפגע מירידה בהכנסותיה של הרשות, ישנן מספר דוגמאות המוכיחות שאי אפשר להתייחס למקרים כאלה כאל הנחת יסוד אשר נכונה תמיד, בוודאי לא בגדר "ידיעה שיפוטית", ולכל הפחות יש לבסס קביעה משפטית כזו, כמו כל קביעה שיפוטית אחרת, על ראיות מתאימות. 

מעולם לא הוצגה ראיה הממחישה כי תמיד קיים קשר ישיר בין הכספים שרשות מקומית גובה לבין השירות שהיא נותנת לציבור

את הנחת היסוד שכל הכנסה של הרשות בהכרח שווה לשירות שיינתן לציבור נבקש לסתור בדוגמה: מקרה שבו הכנסותיה של רשות מקומית עלו משמעותית מבלי שלאחר מכן חל שיפור כלשהו בשירותים הניתנים לציבור.

בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון נדונו עשרות תביעות של רשויות מקומיות במרכז הארץ נגד רשות מקרקעי ישראל, שנקראה בזמנו מינהל מקרקעי ישראל, לתשלום "חלף היטל השבחה". בפסק הדין ניתן תוקף להסכם פשרה המחייב את המינהל לשלם כספים בהיקף של מיליארדי שקלים לרשויות מקומיות רבות, לרבות מועצות אזוריות.

פסק הדין ניתן כבר בפברואר 2013, וההסכם עצמו נחתם עוד לפני כן, אך מאז לא הורגש כל שינוי חיובי ברמת החינוך, הביטחון או הניקיון באותן רשויות מקומיות. לא פותחו פרויקטים חדשים לטובת הציבור שלא תוכננו קודם לכן, לא דווח על הקלה כלשהי במצוקת הדיור ואין כל ראיה כי הגדלת הכנסות הרשויות שיפרה את חייהם של התושבים אותן רשויות.

דוגמה זו, שכמותה ניתן למצוא רבות נוספות, ממחישה כי אין תמיד קשר ישיר בין כמות הכספים שגובה רשות מקומית לבין טיב השירות הניתן לציבור על ידי אותה רשות.

למעשה, לא נתקלנו אף לא פעם אחת בהצהרה של רשות מקומית כי בכוונתה לקצץ או להרע את השירות שהיא מספקת לתושבים, רק בגלל שהיא נדרשה להשיב כספים לפי החלטה שיפוטית כלשהי, או להיפך.

עם זאת, בתי המשפט נוהגים להמשיך ולהתייחס להנחה האמורה כאל אמת מוחלטת, שאפילו לא מצריכה ראיות. לכן, חשוב לדעת כיצד לסתור את ההנחה הזו כשמגישים תביעה נגד רשות ציבורית, אם תביעה ייצוגית ואם תביעה מסוג אחר.

נכתב על ידי מיכאל רוזן, עו"ד (רו"ח) וענבל פרברי, עו"ד