האם אפשר לבטל מתנה בתוך המשפחה? בין אם תופתעו לשמוע ובין אם הדברים נראים לכם ברורים, בתי המשפט לענייני משפחה דנים לא אחת בתביעות הורים כנגד ילדיהם.


דוגמה אפשר לראות בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. בית המשפט קיבל עתירת אב לביטול מתנה בדמות משק חקלאי לבתו לאחר שזו התנהגה כלפיו בצורה "מחפירה". בכתב התביעה האב טען כי הבת נהגה כלפיו בחוצפה, הפנתה לו עורף, ניבלה את פיה כלפיו וכלפי בת זוגו, השליכה לעברו חפצים והפרה התחייבות לסייע לו או להיעתר לבקשותיו מעת לעת.


הדברים הגיעו לכדי פיצוץ סופי כאשר הבת סירבה לארח באירוע יום העצמאות במשק החקלאי את אחותו החוסה של האב תוך שהיא מתנהגת ב"אלימות מילולית של ממש", מגדפת, צועקת ומביכה את אביה בפני אורחים ובני משפחה. בית המשפט קיבל את טענות האב ולאחר שנבחן הסכם המתנה הוחלט כי הוא בטל ומבוטל.

 

המסגרת המשפטית


מבחינה משפטית עסקת מתנה היא עסקה שחלים עליה הוראות חוק המתנה, התשכ"ח-1968. חוק המתנה קובע בסעיף 2 שעסקת מתנה מתגבשת ומסתיימת באופן מיידי כאשר המתנה עוברת לידיו של המקבל או שנמסר מסמך מזכה. במידה שעסקינן במתנה שהיא נכס מקרקעין (כמו דירה, מגרש או משק חקלאי כפי שראינו קודם לכן) גם סעיף 7 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 נכנס לפעולה. סעיף שקובע כי כל עסקה במקרקעין טעונה רישום וכל עוד לא בוצע רישום כאמור אזי אין כאן עסקה אלא רק "התחייבות לעשות עסקה".


חיבור שני החוקים הללו יוצר מצב לפיו כשהורה מבקש לתת לילד נכס מקרקעין במתנה, כל עוד הבעלות על הנכס לא נרשמה מדובר "רק" בהתחייבות לתת מתנה. כלומר, עסקת המתנה לא הסתיימה בפועל. שימו לב, אם עסקת המתנה הושלמה עם רישום, ההורה לא יוכל לבקש את הנכס תוך השבת הגלגל לאחור. חזרה מעסקת מתנה אפשרית אם כן רק במידה שמדובר בהתחייבות לתת מתנה בלבד. על פי חוק המתנה, התנאים לחזרה מהתחייבות זו הם שלושה:


1. מקבל המתנה לא שינה את מצבו תוך כדי שהוא מסתמך על ההתחייבות (וככל שבמסמך ההתחייבות למתנה הוא לא ויתר על רשות זו).


2. התנהגות מחפירה – נותן מתנה יכול לבקש לחזור בו מהתחייבות לתת מתנה אם הדבר מוצדק בשל התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או בני משפחתו.


3. הרעה במצב כלכלי – החוק מתיר לנותן המתנה לחזור בו מחמת הרעה במצבו הכלכלי.


קיימת קשת רחבה של מקרים בהם נותן המתנה רשאי לחזור בו מהתחייבות כל עוד הנתינה לא הושלמה. עליו להוכיח תום לב ונקבע שאין לראות מסמך התחייבות לנתינת מתנה כחוזה מכר בין קונה ורוכש (שבו יכולת הנסיגה מצומצמת). כל אימת שהמתנה לא ניתנה, זכות החזרה מההתחייבות עומדת לנותן לתקופה בלתי מוגבלת והיא אפילו לא מחייבת מסירת הודעה בכתב. כמו כן, נותן ההתחייבות לא יחויב בשום סנקציה כמו פיצוי או אכיפה.

 

מהי התנהגות מחפירה?


מהו הפירוש הנכון שיש לצקת בביטוי "התנהגות מחפירה"? מה זה בעצם מעשה "מחפיר" ואיך בית המשפט יכול לפרש תואר זה? התשובה נמצאת אך ורק בניתוח פסקי דין שניתנו בעניין. ניתוח שמעלה כי לביטוי "התנהגות מחפירה" פרשנות רחבה תוך הקלה משמעותית על נותן המתנה.


הלכה פסוקה היא שאם נותן המתנה התנהג בתום לב ומקבל המתנה "לא נהג בו כראוי", עסקת המתנה יכולה להתבטל. כפי שנאמר על ידי בית המשפט העליון, "לנהוג כלפי נותן המתנה בהכרת תודה, כבוד ודרך ארץ". עם זאת, חשוב להדגיש כי בית המשפט בוחן את הדברים ולא מקבל את טענות נותן ההתחייבות כתורה למשה מסיני. לא אחת נקבע כי התנהגות מחפירה איננה נובעת מכל "התערערות מערכת יחסים". הנטל להוכיח את ההתנהגות המחפירה מונח לפתחו של הטוען לה. כלומר, נותן המתנה.

 

מקבל המתנה שינה את מצבו


אם ניתנה לילד התחייבות למתנה והאחרון שינה בעקבותיה את מצבו, ייתכן וגם הוכחת התנהגות מחפירה לא תועיל לנותן המתנה. הנטל להוכחת שינוי מצב מונח לפתחו של הטוען. היינו, מקבל המתנה. יודגש כי השינוי לא חייב להיות לרעה ודי בהוכחת שינוי בכדי להביא לכך שלא יהיה ניתן לחזור מהתחייבות לתת מתנה. לאור העובדה שהמחוקק השתמש במונח "הסתמך" יש להוכיח כי שינוי המצב היה תוצאה של ההתחייבות. מעבר לזה ברור כמובן שלא כל טענה בדבר שינוי תתקבל מיד והדברים נבחנים בהתאם לנסיבות ולפי טיבם ועוצמתם.

 

הרעה כלכלית במצבו של הנותן


סיבה נוספת שיכולה לאפשר חזרה מנתינת מתנה היא הרעה משמעותית במצבו של הנותן. דוגמה מובהקת ניתן לראות בפסק דין שהתקבל בבית המשפט בירושלים ביוני 2014. מדובר במקרה שבו מצבו הכלכלי של נותן המתנה (אדם בן 80) הורע עד כדי כך שהוא איבד את קורת הגג היחידה שלו ונאלץ אפילו לישון על ספסלים ציבוריים. זאת בעוד שיש דירה בבעלותו שניתנה לגביה התחייבות לתתה לבן. בית המשפט קבע כי זהו מקרה מובהק שבו נותן המתנה רשאי לחזור בו מהתחייבותו. הרעה כלכלית במצבו של הנותן צריכה להיות משמעותית וההחלטה של בית המשפט תלויה בנסיבות הרלבנטיות.

 

לסיכום


בדומה לסוגיות רבות בדיני משפחה, השיקולים המרכזיים נובעים מנסיבות כל מקרה לגופו ועל פי הדברים כמות שהם. על כן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה הבקיא בנושא זה.


מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני