חתנים נרגשים ביום חופתם שנלקחים אחר כבוד לחתום על הכתובה אינם תמיד מבינים שהסכום שאותו הם רושמים יכול לחייב אותם בגירושין. לא לחינם (תרתי משמע) הכתובה היהודית נקראת בעגה המקצועית "שטר כתובה". ככל שטר ושטר, גם כתובה היא מסמך משפטי מחייב. יודגש אפילו שהיא איננה נחתמת במחשכים אלא מול שני "עדים כשרים" לפחות.

 

סמכות בלעדית לבית הדין הרבני


כתובה היא מסמך דתי שלבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בתביעות הנוגעות לו. במאמר מוסגר נציין כי במקרים מסויימים, גם לבתי המשפט האזרחיים יש סמכות לדון בכתובה, למשל, כאשר מדובר על כתובה מן העיזבון. עוד יצוין כי, אישה יכולה להגיש תביעה לתשלום כתובה רק לאחר שהחל כבר הליך גירושין מקדים.

 

כתובה בסכומים גבוהים


על פי הדין העברי וחז"ל, החתן יכול לצאת ידי חובתו עם כתובה בתשלום של "200 זוז". זהו גם החלק הראשון של הכתובה הקרוי "עיקר הכתובה". החלק השני הוא סכום התוספת שהחתן מוסיף לכלה מעבר ל-200 זוז והוא קרוי "תוספת הכתובה".


חתנים רבים חותמים בתוספת על סכומים גבוהים ו/או "סמליים" ללא קשר ליכולתם ו/או לחוסר יכולתם הכלכלית. לכתובה יש גם חלק שלישי והוא הנדוניה (נכסי האישה) אך בתביעות לתשלום כתובה בית הדין עוסק רק בשני החלקים הראשונים – "עיקר הכתובה" ו"תוספת כתובה".

 

כאשר החתן נוקב בסכומים מוגזמים בכתובה שמגיעים לכדי מיליוני שקלים, בית הדין לא יפסוק בהכרח את מלוא הסכום. הדין העברי מאפשר לראות בכתובה מוגזמת כחיוב מופרך ולהטיל על הבעל המתגרש תשלום ריאלי שמניח את הדעת. עם זאת ישנם מקרים בהם נפסקו כתובות בסכומים משמעותיים או סכומים מופחתים אך עדיין גבוהים. לדוגמה, במרץ 2009 בית הדין הרבני הגדול אישר כתובה על סך מיליון שקלים ובמאי אותה השנה בית הדין הרבני בחיפה הרחיק לכדי אישור כתובה של מיליון דולרים.


ניתן אפוא לסכם ולומר כי: המושג "כתובה מוגזמת" נתון לפרשנות וכל תיק נבחן לגופו. אדם בעל אמצעים יכול למצוא עצמו מחויב בכתובה גם כשמדובר על מיליוני שקלים.


מעמדם הכלכלי של בני הזוג הוא שיקול בפסיקת כתובה לרבות רמת השתכרות, שווי נכסים וכדומה. המעמד הכלכלי נבחן גם במועד עריכת הכתובה וגם במועד חיובה.

 

מתי אישה לא תהיה זכאית לכתובתה?


למרות כל האמור לעיל כתובה היא לא זכות שאין בלתה. ישנן סיטואציות בהן בית הדין הרבני לא יפסוק לאישה את כתובתה למרות הגירושין וזאת מחמת הוכחת עילה המצדיקה שלילת כתובה.


חשוב לציין שכשהבעל טוען להתקיימות עילות לשלילת כתובה עליו להוכיח טענותיו. לדוגמה - אם הבעל מבקש לשלול את הזכות לכתובה מחמת עזיבת הבית עליו להוכיח שהעזיבה נעשתה ללא סיבה מוצדקת וככל שהוא מעלה טענות בדבר "התרועעות" עם גברים זרים הוא יידרש להציג ראיות.


העילות המרכזיות לשלילת כתובה:


האישה עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת – אישה אשר עזבה את הבית המשותף לא תהיה זכאית לכתובתה אלא אם יוכח שלא הייתה לה ברירה אלא לעזוב (יש לה עילת גירושין מוצדקת או שהיא עזבה מחמת אלימות, התעללות, מצב בריאותי וכדומה).


האישה הגישה את תביעת הגירושין - אם האישה הגישה את תביעת הגירושין מיוזמתה והתביעה לא מבוססת על אחת העילות המוכרות לגירושין לפי ההלכה היהודית בית הדין יכול שלא לפסוק לה את כתובתה. יודגש כי בשורה ארוכה של פסקי דין בבתי הדין הרבניים נקבע כי אין בהגשת תביעת גירושין לכשעצמה בכדי להביא לשלילת כתובה ויש לבחון את הסוגיה באופן ספציפי על פי ההלכות המנחות בעניין.


סירוב האישה לשלום בית - במקרים בהם בית הדין מבקש מהאישה לשוב ולקיים שלום בית עם בעלה והיא מסרבת לכך ללא סיבה מוצדקת ייתכן ותישלל הזכות לפסיקת הכתובה.


מומים של האישה אשר הוסתרו מהבעל - במקרים בהם הבעל מצליח להוכיח כי לאישה קיימים מומים מלפני הנישואין אשר האישה הסתירה מבעלה, הוא יהיה רשאי להתגרש מאשתו מבלי שיחויב בתשלום כתובה.


אישה מורדת - בית הדין הרבני יכול להגדיר אישה כ"אישה מורדת" ובכך להביא לשלילת הכתובה. הסיטואציות הן מגוונות ולהלן העיקריות שבהן. עזיבת הבית המשותף ללא סיבה מוצדקת, סירוב לקיים יחסי אישות עם הבעל (או רק בקבלת תמורה או אתנן), התרועעות עם גברים זרים, עבירה על חוקים יהודיים, חירוף הבעל ובני משפחתו, גידוף הבעל ובני משפחתו ועוד. יודגש כי גם אישה שמתנהגת בחוסר צניעות יכולה לאבד את כתובתה אך במקרים אלה הבעל צריך להראות שהוא התרה על התנהגותה וביקש ממנה לחדול מכך.

 

התנהגותה של אישה מורדת נבחנת גם ביחס לבעל. לדוגמה, אם הבעל טוען שהאישה היא מורדת מכיוון שאיננה שומרת כשרות, אך הוא בעצמו נוהג לסעוד פירות ים להנאתו, לא יהיה בכך עילה לשלילת כתובה.


שלילת כתובה בהסכם גירושין - זוגות רבים מחליטים להסדיר את ענייניהם במסגרת הסכם גירושין ובו הם יכולים להתייחס גם לשלילת הכתובה או לתשלומה באופן מוסכם.


לסיכום


כמו שכבר נכתב בתחילת המאמר, כתובה היא שטר לכל דבר ועניין. שטר שניתן לתבוע בעת הגירושין כפי שנחתם בשמחה ביום הנישואין. מנגד ישנן עילות שונות שמאפשרות לבעל לדרוש את שלילת הכתובה. תביעה לתשלום כתובה נדונה בבתי הדין הרבניים ובכל הליך גירושין שמתנהל מחוץ לכותלי הערכאות (כמו לדוגמה במו"מ להסכם גירושין או הליכי גישור) ויש להתייחס אליה כחלק מזכויות האישה.


מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני