מזונות ילדים מרדנים

בני וציפי, הורים לשלושה בנים בני 4, 8 ו-16, החליטו להתגרש זה מזו. במסגרת הגירושין נקבע כי בני ישלם לילדיו מזונות בסכום של כ-6,000 ₪ בחודש. אולם, כשנתיים לאחר הגירושין נתגלע סכסוך בין בני לילדים ונוצר מצב שבו הקטינים אינם מוכנים להיפגש עם אביהם.

לא להסדרי ראיה, לא ללינה בביתו וכמובן שלא לחופשות ארוכות. בני ניסה לחדש את הקשר, ביקש לקיים טיפולים משפחתיים, התמודד עם עלבונות לא קלים אך ללא הואיל. במקביל, הוא גילה שהמשקעים מהגירושין הביאו לכך שציפי, אשתו לשעבר, מסיתה את ילדיו כנגדו.

סיטואציה זו מעלה שאלות רבות. האם בני רשאי להפסיק לשלם מזונות? האם קיים דין שווה מבחינה זו לגבי הילד הגדול בן ה-16 והקטין בן ה-4? האם ביטול מזונות יפגע בניסיונות להחיות את הקשר בעתיד? האם שלילת מזונות תשפיע על צרכיהם הבסיסיים של הקטינים? האם בני עשה כל שניתן מבחינתו?

עתירות לביטול מזונות ילדים "מרדנים" מונחות לא אחת לפתחן של הערכאות המשפטיות. הרשימה הקצרה שלפניכם תבחן מהם השיקולים המרכזיים שמנחים את בתי המשפט בבואם לדון בתיקים אלה.

הסעיף שמתיר ביטול מזונות בחוק

כב' השופט אליקים רובינשטיין התווה בפסיקת בית המשפט העליון את השיקולים אשר עומדים על הפרק בדיון אודות מזונות ילדים מרדנים. בפסק דין אשר ניתן על ידו בקיץ 2010, כב' השופט רובינשטיין בחן את הנושא באופן מעמיק וניסה לצקת פרשנות ותוכן לסעיף 9 בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. זהו הסעיף אשר קובע שבית המשפט רשאי לבטל מזונות במידה שהוכחה בפניו התנהגות מחפירה מצד הזכאי (הילד).

ביטול מזונות ילדים מרדנים במקרים קיצונים בלבד

בשלב ראשון, יש להבין כי האפשרות העקרונית להפחית ולבטל מזונות ילדים קיימת לא רק בחוק. במשפט העברי, אשר מהווה את המקור לתשלום המזונות בישראל, מדובר על זכות חובה מוחלטת עד גיל שש בלבד (ובמילים "מקצועיות" – קטני קטינים). כב' השופט רובינשטיין הדגיש בפסיקתו שהרשות שנתונה לבית המשפט להפחית או לשלול מזונות ילדים סרבנים משקפת "תפיסות ערכיות בדבר מערכת היחסים בין הורים לילדיהם". עם זאת, באותה נשימה צוין כי הזכות למזונות היא הכלל והשלילה היא החריג. היינו, בית המשפט מכיר בכך שילדים אינם אחראיים להתנהגות הוריהם בגירושין ולא לתוצאות וההשלכות של הפרידה שלהם על חייהם.

שלילת מזונות תעשה בזהירות ויפים לכך דבריו של כב' השופט שמגר אשר פסק כי זהו "צעד קיצוני וחריף" אשר יש להימנע ממנו אלא בנסיבות יוצאות דופן בלבד. אגב, לא אחת, גם כאשר נמצא שהילדים הם אכן מרדנים וגם כאשר האב מוכיח תום לב וניסיון כן לתקן את הקשר בטרם הגשת העתירה לביטול המזונות, בית המשפט ינסה ללכת בדרך ביניים. למשל, להפחית את המזונות, להקפיא אותם לתקופה מוגבלת וכדומה.

מה בין ביטול מזונות לעיקרון טובת הילד?

הלכה פסוקה שהיא שיש להעמיד שלילת מזונות מול עיקרון העל של טובת הילד. ההתייחסות לעיקרון טובת הילד בוחנת לא רק את מערכת היחסים בין הקטינים לאביהם אלא גם את ההשפעה שעלולה להיות לביטול המזונות בראיה עתידית על אפשרות לתיקון הקשר. כמו כן, במידה שבית המשפט מוצא שהילדים מתנהגים בצורה "מחפירה" ואפילו אם הוא סבור שאין כל תקווה לשקם את היחסים, מזונות ילדים לא יבוטלו אם הדבר יסכן את צרכיהם הבסיסיים של הקטינים. במקביל, בית המשפט מתייחס גם להתנהגותו של האב תוך כדי ניסיון להתחקות אחר המניעים שעומדים מאחורי עתירתו.

השיקולים לביטול מזונות אצל ילדים מרדנים

ניתן לסכם ולומר שהשיקולים המרכזיים אשר מנחים את בית המשפט בעתירה לביטול מזונות ילדים מרדנים הם כדלקמן (זו לא רשימה סגורה אך בהחלט רשימה מקיפה):

האם התנהגות הילדים כלפי האב היא מחפירה וניתן להגדירה כ"קיצונית ונדירה"?

האם לא קיימת חלופה מתונה יותר לטיפול במקרה (למשל, הפחתת מזונות או הקפאתם)?

האם ניתן לייחס את האשמה לסרבנות הקשר אל רצונו העצמאי והאמיתי של הקטין, או שמא קיימת גם אשמה לכך מצד האב או האם?
האם האב עשה ככל שבידו בכדי לחדש את הקשר? למשל, השתתף בפגישות למיתון הלהבות, מימן טיפול פסיכולוגי מתאים וכדומה.
האם ביטול מזונות עלול לסתום את הגולל על סיכוי עתידי לחידוש הקשר בין האב לילדיו?

האם ביטול המזונות עלול לגרום לפגיעה בקיומם הסביר של הילדים?

ואסיים שוב בדבריו של כב' השופט שמגר אשר פסק כי ביטול מזונות לילד מורד הינו "צעד קיצוני וחריף" אשר יש להימנע ממנו אלא בנסיבות יוצאות דופן בלבד.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני