בני זוג היו נשואים במשך 18 שנה. במרוצת הזמן נולדו להם שישה ילדים ועיקר רכושם היה דירת מגורים משותפת. עם הזמן, האישה והאיש החליטו להתגרש. אולם, כאשר האישה ביקשה לקבל את זכויותיה על הדירה, בעלה טען כי הוא כלל איננו הבעלים של הנכס.
"למעשה", אמר הבעל, "עלייך לפנות לאחי שכן העברתי לו את זכויותיי". האישה, אשר ידעה היטב שההעברה לאח הייתה בכדי למנוע ממנה לקבל את חלקה, פנתה לבית המשפט. לאחר דיון מעמיק בטענות הצדדים, ותוך כדי התייחסות לחוק יחסי ממון בין בני זוג, בית המשפט קבע כי הדירה שייכת לבעל ויש לקבל את התביעה. כמו כן, הבעל ואחיו חויבו בתשלום הוצאות משפט לאישה בסך 20,000 ₪.
מדובר במקרה אחד מיני רבים של הברחת רכוש בין בני זוג גירושין.
רב הנסתר על הגלוי?
חלוקת רכוש בהליכי גירושין ופרידה מלווה פעמים רבות במאבקים משפטיים לא פשוטים. זאת, בעיקר (אך לא רק) כאשר הקשר בין הצדדים נמשך תקופה ארוכה ומצבת הרכוש המשותפת רחבה ומסועפת. כמו כן, לא אחת, הרכוש של הצדדים כולל הן נכסים ברי איזון והן נכסים אשר אינם חלק מ"הרכוש המשותף". לכך ניתן להוסיף כמובן הסכמי ממון אשר נחתמו לפני ובמהלך החיים המשותפים. בקיצור - אתגר משפטי.
כעת, הבה נבחן את הנושא מנקודת מבט קשה נוספת – הברחת רכוש. היינו, מצב שבו אחד מבני הזוג יודע שהגירושין עומדים בפתח והוא פועל להעלים נכסים ולמנוע את חלוקתם העתידית. גירושין ופרידה אינם אירועים חד פעמיים והתמוטטות הקשר יכולה להימשך תקופה ארוכה (ואף שנים). על כן, הזדמנויות להברחת רכוש הן רבות וכמעט כל עורך דין אשר עוסק בדיני משפחה התמודד עם סיטואציה שבה נכנסה למשרדו אישה אשר גוללה את סיפור הגירושין, אך כאשר נשאלה אודות הרכוש התברר כי רב הנסתר על הגלוי.
השיטות הנפוצות להברחת רכוש
הברחת רכוש בין בני זוג יכולה להתבצע בשורה ארוכה של פעולות, ולהלן מספר דרכים נפוצות אשר נחשבות ל"פופולאריות" במיוחד בקרב מבריחי רכוש:
• העברת כספים לחשבונות בנק על שם אחד מבני הזוג, ובעיקר חשבונות בנק בחו"ל.
• רישום נכסים על שמו של אחד מבני הזוג במהלך החיים המשותפים (למשל, נכס מגורים).
• העברת רכוש במתנה לצד שלישי ללא הסכמתו ו/או ללא ידיעתו של בן הזוג השני. בדרך כלל, הרכוש מועבר לחבר קרוב או בן משפחה.
• העברת פעילות עסקית או מניות בחברות על שם גורמים שלישיים.
• יצירת הסכמים פיקטיביים להלוואות והברחת רכוש כנגד תמורתן.
• יצירת מצג שווא של חובות שיש לפרוע במועד הגירושין (ואשר יחויבו לכאורה מהנכסים המשותפים).
• ניהול פעילות מורכבת של מספר חברות לרבות חברות בחו"ל והעברת כספים ללא ידיעת הצד השני.
• הפחתה מכוונת של רווחיות עסק ודחיית קבלת רווחים למועד מאוחר לגירושין.
בין עורך דין ובלש
ככל שאחד מבני הזוג איננו מעורב במלוא העניינים הכספיים של המשפחה, כך קטנה יכולתו לדעת באופן מלא וברור מהו היקף הרכוש המשותף. כלומר, מהו סך כל הנכסים והכספים אשר בני המשפחה צברו ביחד במרוצת החיים המשותפים.
סוגיה זו של הברחת רכוש בגירושין עלולה להתגלות במלוא חומרתה במקרים שבהם אחד מבני הזוג מנצל את העובדה שבן זוגו נותן בו את מבטחו ודואג אט אט להעלים את הרכוש ו"להכין את השטח". זאת, מתוך שאיפה להציג במועד הגירושין מצג שווא לגבי היקף הנכסים.
בסיטואציות אלה, מלאכתו של עורך הדין היא מסובכת ומורכבת. היות שעליו להוכיח בבית המשפט כי נעשו הברחות רכוש בלתי חוקיות, עליו להיות מסוגל להציג ראיות לטענותיו. לא אחת, איתור הנכסים המוברחים דורש התמודדות עם שורה ארוכה של גורמים וכן עבודה יסודית ומקיפה הדומה לעבודת בילוש. עורך הדין נדרש להצליב מסמכים, לברר מול מקורות, להתחקות אחר תנועות חשודות בחשבונות הבנק, לבחון גופים שונים בארץ ובחו"ל ולמעשה להרכיב פאזל לא פשוט. במקביל, עליו לפעול להוצאת צווים רלבנטיים להקפאת הליכים ו/או השבת רכוש שהוברח.
אומר החוק?
חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר עוסק בין השאר בסוגיית חלוקת הרכוש בגירושין, מעמיד לרשותו של בן הזוג שטוען להברחה מספר כלים. ראשית, על פי סעיף 7 לחוק, בית המשפט רשאי לקבוע כי יש לראות נכס מסוים כאילו הוא עדיין בידיו של בן הזוג המבריח, וזאת למרות שהאחרון הוציא אותו מרשותו או התחייב לעשות כן מתוך כוונה לסכל את זכויותיו של בן זוגו. היינו, במידה ואחד הצדדים העביר נכסים לבעלות אחרת במטרה להוציא אותם ממצבת הרכוש המשותפת, בית המשפט רשאי לקבוע כי לצורך איזון משאבים הנכס כאילו עדיין בידיו של אותו בן הזוג.
סעיף 8 מוסיף וקובע כי לבית המשפט סמכויות להחליט שאיזון המשאבים לא יהיה בדרך של מחצה על מחצה (בין השאר בגין הברחת רכוש), לקבוע שאיזון משאבים לגבי נכסים מסוימים לא יהיה כפי שווים במועד האיזון אלא כפי שווים במועד מוקדם יותר, ואף לקבוע שיש לבצע את איזון המשאבים שלא בהתאם לנכסים במועד האיזון אלא בהתאם לנכסים שהיו לבני הזוג במועד אחר שייקבע על ידו.
באשר לאמצעים לשמירת זכויות, סעיף 11 לחוק יחסי ממון קובע כי במידה שאחד מבני הזוג ביצע פעולה שמטרתה סיכול זכות (קיימת או עתידית) על פי הסדר איזון משאבים ו/או הסכם ממון וכן כאשר קיים חשש מפני פעולה מסוג זה, לבית המשפט ארגז כלים רחב. למשל, בית המשפט רשאי לצוות על קבלת מידע אודות הנכסים המדוברים, להורות על הפקדת ערובה כנגדם, לקבוע שפעולות מסוימות תהינה דרושות אישור של שני בני הזוג, ולרשום הערות רלבנטיות בפנקס רשמי (למשל – פנקס רישום מקרקעין).
פנו בהקדם לעורך דין
כפי שציינו בתחילת רשימה זו, הברחת רכוש בגירושין או פרידה היא תופעה שאיננה כה שכיחה. למעשה, ככל שפערי הידע בין הצדדים גדולים יותר, וככל שהגירושין רגשיים יותר, כך הסכנה מפני הברחת רכוש בגירושין צומחת בהתאמה. מהרגע הראשון שבו עולה חשש מפני הברחת רכוש, מומלץ לפנות בהקדם וללא שיהוי נוסף לעורך דין. זאת, הן לשם שקילת אמצעים להמשך הדרך, והן אם קיים צורך ממשי ודחוף לפנות לבית המשפט.
יודגש כי כאשר הנכסים מוברחים לחו"ל, משימת איתורם עלולה להיות קשה שבעתיים שכן ידיו של בית המשפט בישראל כבולות מעט ביחס לגופים זרים. כמו כן, במסגרת הייעוץ המשפטי ניתן גם לתת מענה לסוגיות משיקות כגון נכסים אשר אינם לכאורה חלק ממצבת הרכוש המשותף דוגמת ירושות, מתנות, נכסים מלפני הנישואין, נכסים מחוץ להסדר איזון לפי הסכם ממון וכיוצא בזה.
מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני