תאונות עבודה: כיצד ניתן להימנע מהן?

מידי שנה נהרגים מאות אזרחים בתאונות שונות ואלפים רבים נוספים נשארים עם פציעות ונכויות ברמות שונות לכל חייהם. הצער והכאב אינו משפיע רק על הנפגע כי אם גם על סביבתו הקרובה ובראיה מערכתית, המשק מפסיד כל שנה מיליארדים של שקלים עבור אובדן ימי עבודה, פיצויים לנפגע, הוצאות רפואיות, שיקום ועוד.

מגוון הפציעות והנזקים הינם רחבים מאוד וכוללים תאונות עבודה, תאונות בית ופנאי, מחלות מקצוע ועוד. ממעקב שביצע כותב מאמר זה וממחקרים שבוצעו בארץ ובעולם, מסתבר כי את רובם של התאונות ניתן למנוע בעזרת הקפדה והיצמדות לחוקים, תקנות, תקנים, נהלים והנחיות, הפעלה ושימוש בהוראות בטיחות, ניהול סיכונים משפטי ובטיחותי, הימנעות מ"עצימת עיניים" והפעלת היגיון בריא בכל פעולה שאנו מבצעים.

מאמר קצר זה נועד לתת כלים בידי כל אחד מאיתנו כיצד למנוע תאונה, להימנע מחשיפה לרשלנות מקצועית ומחשיפה לתביעה משפטית אזרחית או אישום פלילי כתוצאה מפגיעה בנפש וגרימת נזק.

בניגוד מוחלט להנחה הרווחת כי כדי למנוע פגיעות, יש להשקיע כספים רבים באמצעים טכנולוגים או באמצעי מיגון, פעמים רבות מידי מניעת התאונה אינה קשורה כלל להשקעת כספים. תאונות רבות הן טיפשיות ומיותרות שדי אם המעסיק היה דואג ומקפיד שהעובד יחבוש את קסדת המגן או היה מדריך את עובדיו הדרכת בטיחות לפני כל פעולה שהם מבצעים, הרי תאונות רבות היו נמנעות ובעקבותיהן צער רב, כאב וכסף רב למשק.

מגוון החוקים והוראות הבטיחות החלות על מעסיק בתעשייה, במסחר, במקצועות חופשיים ובכל מקום עבודה הינן מגוונות ורבות ביותר. במקרים רבים למעסיק נוח "להקטין ראש" ו"לעצום עיניים" נוכח אי הקפדה על שמירת הוראות הבטיחות של עובדיו ובמקרים אחרים המעסיק כלל אינו מודע למגוון החיקוקים שעליו לקיים על מנת להבטיח את בטיחות מקום העבודה ושלומם של עובדיו בכל הרמות.

האחריות מונחת על כתפינו 

כלל לא משנה היכן כל אחד מאיתנו נמצא בשרשרת הניהול והעבודה ובאיזה תחום או ענף מקצועי אנחנו פועלים - בין אם אני מעסיק המעסיק עובד אחד, בין אם אני אחרון הפועלים, מנהל צוות עובדים או מחלקה, מנכ"ל אשר מפעיל עשרות צוותים, או יו"ר הדירקטוריון - על כל אחד מאיתנו מוטלת אחריות משפטית לשלומם של הסובבים אותנו והכפופים לנו.

האחריות יכולה להיות ישירה או עקיפה, אחריות מלאה או חלקית, אחריות אשר מתבטאת בפעולה לא נכונה, במניעה של פעולה אחרת, באי הפעלת אמצעים מסוימים וב"עצימת עיניים" אשר נועדה לחסוך כספים, או כדי שהעבודה תתבצע בלוח זמנים מהיר יותר או אולי רק בגלל שזה פשוט נוח יותר.

אם כל אחד מאיתנו, כל אחד בתחומו, ישקיע קצת יותר תשומת לב בניסיון לדעת מה האחריות המשפטית המוטלת עליו לבטיחות הסובבים ולכפופים אליו, מה עליו לעשות וממה להימנע, אילו חוקים עליו לקיים ולאכוף, הרי רק אז נמנע תאונות ונפגעים רבים. המשק יחסוך מיליארדים של שקלים מידי שנה וכמובן אין סוף עוגמת נפש, צער וכאב מהנפגע ובני משפחתו.

לקובעי המדיניות, משרד ראש הממשלה, משרד תמ"ת, משרד הבריאות, מפקח עבודה ראשי. בואו אתם תגדילו ראש, תהיו אחראים יותר, תהפכו עולמות, תילחמו עבור הדברים החשובים לחברה, בואו תעשו הכל כדי למנוע את תאונות העבודה בעתיד וכל כך הרבה צער וכאב לנפגע ובני משפחתו.

בהשקעה של 25 מיליון שקלים בשנה יהיה ניתן להעסיק 50 מפקחי עבודה נוספים אשר יסתובבו בין אתרי העבודה והמפעלים השונים, יבדקו ויפקחו על אמצעי הבטיחות בתהליכי העבודה, ידריכו את המעסיקים והעובדים, יפרסמו דוחות, יוציאו צווי בטיחות, צווי שיפור, יטילו קנסות מנהליים, יגישו כתבי אישום ועוד. כך יהיו פחות תאונות, פחות נפגעים, פחות צער וכאב לנפגע ובני משפחתו ולמשק ייחסך סכום כסף שעולה עשרות מונים מעל סכום ההשקעה שבמניעת התאונות.

הילדים של היום הם העובדים והמנהלים של מחר 

גם באמצעות החינוך ניתן להשפיע על הבטיחות, שכן הילדים של היום הם אלו שיהיו בעתיד העובדים, המנהלים ואנשי העסקים אשר ינהלו, ייזמו, ייבנו ויפעילו מערכות בהם השמירה על הבטיחות הינה חלק מתהליך העבודה ובהם יש לשמור על בטיחות העובדים והסביבה.

על כן, משרד החינוך צריך אף הוא להירתם למשימה ולחנך את ילדינו לעבודה בטוחה. רק חינוך מהגיל הרך באופן עקבי לשמירת הבטיחות ולימוד ניהול סיכונים בטיחותיים, יהפוך את הילדים של היום לאנשים אחראיים יותר לעצמם ולסביבה בעתיד.

ולבסוף, גם חברות הביטוח יכולות לקחת חלק במאבק למניעת תאונות עבודה. הן יכולות לדרוש מהלקוחות אותם הן מבטחות דוחות תקופתיים בענייני בטיחות, לעשות ביקורות, לפקח, להדריך ולהיות שותפות למניעת תאונות עבודה. בכך, הן גם יחסכו הוצאות כל כך יקרות עבור הנפגעים דבר שבסופו של דבר יגדיל את רווחיהן.

אין ספק בלבי כי רק התגייסות מערכתית כוללת, תהפוך את המקום הזה שאנו חיים בו למקום בטוח וטוב יותר בעתיד.