רבות דובר ואלפי מאמרים כבר נכתבו על מטרות ההליך הפלילי. בצד האחד ניתן למצוא את אלו שלדעתם ההליך הפלילי, מטרתו לגמול לנאשם על מעשהו האסור. מן הצד האחר יש את אלו שלדידם מטרת ההליך הפלילי צריכה להיות דווקא שיקומו של הנאשם, על מנת להוציאו ממעגל הפשיעה.
לא מעט מהנאשמים בתיקים הפליליים, בוחרים בדרך הפשע, על מנת לממן את צריכת הסמים והאלכוהול, להם הם מכורים לאורך תקופה ארוכה ולעיתים אף מתקופת הילדות. לכן, אין זה מפתיע כלל, שעורכי הדין הפליליים, המייצגים את הנאשמים המכורים לסמים ולאלכוהול, מבקשים ל"נצל" את ההליך הפלילי על מנת לעזור ללקוחותיהם להיגמל. בל נטעה, אין המדובר רק באינטרס של הנאשמים המכורים או של עורכי דינם. ברוב המקרים של נאשמים מכורים, מדובר ב"שחקנים חוזרים", כאלו שרק מסיימים מאסר וכבר חוזרים לבצע פשעים על לממן את התמכרותם. ברי, כי ההליכים המשפטיים בעניינם של אלה עולים למדינה ולמשלם המיסים הישראלי הון תועפות. על כן, גמילתם של הנאשמים המכורים יכולה להועיל לא רק לנאשמים עצמם, אלא גם לאזרח הישראלי מן השורה.
לכאורה, הכלל המשפטי השולט הוא, שבית המשפט ישקול את האפשרות להפנות את הנאשם המכור להליכי טיפול וגמילה רק בשלב גזירת העונש וריצויו, כלומר בסיום ההליך שיפוטי. מכאן, שבשלב מעצרו של הנאשם, כל עוד המשפט מתנהל, אין זה ראוי לבחון את אפשרות השתלבותו של הנאשם בתהליך טיפול וגמילה אלא בנסיבות חריגות.
נסיבות חריגות להפנייה לגמילה כבר בשלב המעצר
בהתאם להלכה שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון, אשר נודעת בקרב המשפטנים הפליליים כ"הלכת סוויסה", נקבעו החריגים, אשר בהתקיימם, בתי המשפט יהיו רשאים להפנות נאשמים להליך גמילה כבר בשלב המעצר וזאת עוד בטרם יינתן גזר הדין.
בהתאם לחריג הראשון, על בית המשפט לבחון, האם הנאשם התחיל כבר בהליך גמילה עוד לפני מעצרו. כלומר, על בית המשפט לבחון, האם הנאשם הביע, בין אם במעשה ובין אם בהתנהגות, את רצונו הכן, להתחיל בהליך גמילה עוד לפני המעצר. כך למשל, אם התאשפז או עבר בדיקות על מנת להתקבל לקהילה טיפולית.
בהתאם לחריג השני, על בית המשפט לבחון, מהם סיכויי הצלחת הטיפול והגמילה של הנאשם וכן מהי מידת התאמתו ומוכנותו של הנאשם להליך הגמילה. על בית המשפט לבחון, האם רצונו של הנאשם להתחיל בגמילה הוא אמיתי או שחלילה הוא נובע רק בכדי להימנע מהמשך שהייה במתקן מעצר. בחינה זאת תיעשה בעיקרה בהתאם להמלצת שירות מבחן, שהוא הגוף המקצועי המרכז את המידע הנדרש לקבלת ההחלטה, האם הנאשם מתאים להליך הגמילה.
החריג השלישי יתקיים, כאשר בית המשפט יהיה סבור, כי הליך הגמילה עשוי לתת מענה ראוי למסוכנות של הנאשם. במסגרת חריג זה, על בית המשפט לבחון, בין השאר, את עברו הפלילי של הנאשם, האם הנאשם הפר בעבר חלופת מעצר, מהו גילו של הנאשם, באילו עבירות הוא מואשם ומהי חומרתן וכו'.
יש לך שאלה?
בית המשפט העליון קבע בעניין סוויסה, שמספיקה הצטברותם של שניים מהחריגים לעיל, על מנת שבית המשפט יסטה מהכלל המשפטי, לפיו השלב המשפטי הנכון להתחיל בו בהליך הגמילה, הוא בשלב שלאחר גזר הדין.
.JPG)
