.jpg)
לאחר כמה שבועות או חודשים מאז שנחקרתם באזהרה במשטרה, בחשד שביצעתם עבירה מסוג פשע, קיבלתם לפתע בדואר רשום, מכתב מהפרקליטות או מהתביעה המשטרתית, אשר מיידע אתכם, כי תיק החקירה בו נחקרתם, הועבר לעיונה של הרשות התובעת.
שלב ראשון: קבלת מכתב היידוע
במכתב, אשר מכונה "מכתב יידוע" מצויין, כי יש לכם את הזכות לפנות בכתב לרשות התובעת, ששלחה לכם את מכתב היידוע, ולנמק מדוע לדעתכם יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדכם.
פעולה זאת של הרשות התובעת הינה לאור סעיף 60א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, המחייב את הרשות התובעת לשלוח לחשוד בעבירת פשע, קרי עבירה שהעונש בצידה עולה על 3 שנים, הודעה כי הועבר אליה חומר חקירה מהגוף החוקר. במידה והרשות התובעת מתרשלת בתפקידה ואיננה שולחת את מכתב היידוע, הרי שנוצרת עילה ממשית ומוצדקת לבקש את ביטול כתב האישום, במידה ויוגש, מבלי שניתנה לחשוד בעבירת פשע הזכות להשמיע את טענותיו.
שלב שני: ניסוח בקשת השימוע בכתב
מרגע קבלת מכתב היידוע, לחשוד בעבירת פשע ישנם שלושים ימים "להשמיע" את נימוקיו בפני הרשות התובעת, מדוע אין להגיש כתב אישום נגדו, למרות החשדות הקיימים. מדובר בזכות ולא בחובה. לא חייבים לכתוב בקשת שימוע וישנם מקרים רבים בהם דווקא עדיף שלא לפנות בכתב לרשות התובעת, על מנת לא לחזק את החשדות הקיימים בתיק החקירה.
על מנת שכתיבת הנימוקים תהיה אפקטיבית, עורך דין פלילי מיומן יבקש, בראש ובראשונה, את חומר החקירה הקיים בתיק המשטרה, על מנת לדעת בפני אילו חשדות עומד הלקוח שלו.
לאחר קבלת חומר החקירה, או לפחות עיקר חומר החקירה, וכן לאחר קבלת מסמכים אישיים מאת החשוד, מתחילה מלאכת כתיבת "בקשת השימוע".
הנימוקים שיכולים להעלות בבקשת השימוע הם מגוונים. הם יכולים להיות ממוקדים בנושא הראייתי ולהפנות את התביעה לכשלים בעבודת המשטרה, ולעיתים הם יכולים להיות ממוקדים דווקא בנימוקים אישיים, מהם יעלה שהגשת כתב אישום תגרום לחשוד נזק שבלתי ניתן לתקנו. ברוב המקרים, בקשת השימוע תכלול גם נימוקים שקשורים לראיות שבתיק וגם לנימוקים אישיים.
יודגש, כי הרשות התובעת יכולה לעשות שימוש בטיעונים שעולים בבקשת השימוע לצרכיה שלה ואף אם אינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים של החשוד, שהוא זה כאמור ששלח את הבקשה. לכן, בטרם פונים בבקשת שימוע לרשות התובעת, צריך לחשוב טוב טוב, אילו נימוקים וטענות אנו בוחרים להעלות על הכתב ואילו נימוקים אנחנו מחליטים להשאיר קרוב לחזה.
שלב שלישי: בקשה לקיום שימוע בעל פה
לאור סעיף 60א (ח) לחוק סדר הדין הפלילי, הרשות התובעת, ששלחה את מכתב היידוע ואשר אליה נשלחה בקשת השימוע, רשאית לזמן את החשוד, או את עורך דינו לפגישת שימוע בעל פה במשרדיה. כמובן שגם עורך הדין יכול לבקש, שבנוסף לפניית השימוע בכתב, תתקיים פגישה "פנים מול פנים" במשרדי הרשות התובעת, בכדי לנסות ולשכנע בדרך נוספת, מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגד הלקוח.
יש לך שאלה?
שלב רביעי: החלטת הרשות התובעת
כעת, בשלב זה, על הרשות התובעת להחליט, האם להגיש כתב אישום או לקבל את הטיעונים שהועלו בבקשת השימוע ולהימנע מהגשת כתב אישום. גם אם הרשות התובעת מחליטה להימנע מהגשת כתב אישום, חשובה מאוד העילה בגינה נסגר התיק. בעוד שסגירת התיק בעילה של חוסר אשמה תוביל למחיקה של כל רישום מכל מאגר, הרי שסגירת תיק בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור תוביל לכך, שהרישום של התיק יישאר ברישום המשטרתי. על כן, כבר בבקשת השימוע יש לבקש מהרשות התובעת, שהתיק ייסגר בעילה של חוסר אשמה.
.JPG)
