בהתאם לס' 60א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, על רשויות התביעה מוטלת החובה לשלוח לחשוד בעבירת פשע הודעה כי הועבר אליה חומר חקירה מהגוף החוקר. אולם, לכלל זה ישנם חריגים כגון אם פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות המשטרתית, החליטו כי קיימת מניעה לשליחת מכתב היידוע או אם החשוד היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח וכן כאשר מדובר בחשוד בעבירות של תקיפת בת זוג.
זכות החשוד לבקש להימנע מכתב אישום
לחשוד עומדת זכות בהתאם, לכתוב לרשות התביעה שכאמור יידעה אותו בדבר העברת חומר החקירה אליה מהגוף החוקר, בקשה בה ינמק החשוד בעבירת פשע מדוע אין להגיש בעניינו כתב אישום. למרות שהחשוד יכול לכתוב מכתב זה בעצמו, כדאי ואף מומלץ, לשכור את שירותיו של עו"ד פלילי, שיכתוב עבורו את הבקשה.
לחשוד בעבירת פשע ישנם שלושים ימים מיום שקיבל את מכתב היידוע מרשויות התביעה בכדי להגיש בקשה להימנע מכתב אישום כנגדו. ברם, קיימים בעלי משרה שונים הרשאים להאריך תקופה זו.
למרות האמור לעיל, בהתאם לסעיף נוסף לחוק סדר הדין הפלילי, ראש יחידת התביעות המשטרתית או פרקליט מחוז רשאים להחליט על הגשת כתב אישום בטרם חלפו שלושים ימים מיום שליחת מכתב היידוע לחשוד וזאת בתנאי שיירשמו הנימוקים לכך.
לפי סעיף 60א(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, הפרקליטות או התביעה המשטרתית רשאים לזמן את החשוד בעבירת פשע (שמיוצג באופן כללי על ידי עורך דין פלילי) לשימוע בעל פה במשרדי גוף התביעה ששלח לחשוד את מכתב היידוע.
כיצד ניתן להתכונן לשימוע מבלי לעיין בחומר החקירה?
בהקשר זה עולה השאלה כיצד יכולים החשוד ועוה"ד הפלילי המייצג אותו, להתכונן לשימוע בכתב, שכן הם זכאים לפי חוק, לעיין בחומר החקירה הקיים רק לאחר כתב האישום, ואילו כל מטרתו של הליך השימוע הוא להימנע מהגשת כתב אישום, קרי הליך השימוע חל בטרם הוגש כתב אישום. כפתרון לכך, בית המשפט העליון הוציא תחת ידו את ההלכה לפיה על רשות התביעה להעביר לחשוד או לבא כוחו, את "עיקר חומר הראיות" הקיים בתיק החקירה המשטרתי.
שאלה נוספת העולה לגבי הליך השימוע בכתב או בעל פה הינה, מהו הפועל היוצא של אי עמידת רשויות התביעה השונות במחויבותן לשלוח מכתב יידוע לחשוד בעבירת פשע או באי קיום הליך של שימוע בעל פה לחשוד בעבירת פשע. כלומר, מתקיים מצב בו רשות התביעה הגישה כתב אישום בעבירת פשע מבלי לקיים את חובת היידוע או השימוע.
האפשרויות לפתרון על פי בתי המשפט בישראל
בפני בתי המשפט בישראל עומדות מספר אפשרויות במקרים אלו. אפשרות אחת היא לזכות את הנאשם, אחרת היא לבטל את כתב האישום והנוספת היא מתן אפשרות לחשוד להעביר בקשה בכתב או קיום הליך של שימוע לאחר הגשת כתב האישום. בית המשפט העליון קבע במספר החלטות כי אין דומה שימוע ביחס לכתב אישום שטרם הוגש, לשימוע הנערך לאחר הגשתו.
עוד נקבע כי ראוי שהשימוע יהווה הליך טיעון ממשי שיביא להערכה מחודשת של מלוא השיקולים הרלבנטיים בידי התביעה, תוך נכונות להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך פתיחות לקלוט ואף להשתכנע, מקום שיש בדברים ממש.
בעיה משפטית נוספת הינה כיצד יש להתייחס למכתב השימוע שנכתב על ידי החשוד או על ידי בא כוחו, שהינו עו"ד פלילי. האם כאל חומר חקירה אשר ניתן יהיה לתביעה להסתמך עליו בעת בירור המשפט או לא? לצערי, עניין זה טרם הובא בשערי בית המשפט העליון ולכן הדעות כיום חלוקות בנושא זה.
עו"ד פלילי אלון ארז, הבקיא בחוק ובפסיקה הנוגעים להליכי שימוע, מייצג במקצועיות הגבוהה ביותר ובמסירות, לקוחות החשודים בעבירות פשע בהליכי שימוע.
.JPG)
