מטרת מדריך זה הינה לתת לקורא ידע ראשוני בתחום של תביעות כנגד קצין התגמולים- אגף השיקום. המדריך אינו נועד להוות תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין אלא לעזור לקורא בהבנת המושגים הבסיסיים בתחום.
תביעות קצין תגמולים
תחום זה עניינו בתביעות המוגשות כנגד אגף השיקום בגין פגיעות, ליקויים ומחלות אשר אירעו תוך כדי ועקב שירות. החוק המסדיר תביעות אלו הוא חוק הנכים תגמולים ושיקום כאשר החוק חל על חיילים שנפגעו בשירות הסדיר, הקבע והמילואים. בנוסף, החוק חל אף על פגיעות של שוטרים, אנשי מוסד, שב"כ וסוהרים.
הכרה בתאונה-מחלה על ידי קצין התגמולים
על מנת להיות זכאי לתגמול מאגף השיקום יש להוכיח, כי נגרמה נכות תוך ועקב השירות. כלומר קיימים 2 תנאים. הראשון- האירוע בגינו אנו תובעים התרחש במסגרת השירות. השני – האירוע התרחש בגלל השירות.
השלב הראשון מתחיל בהגשת תביעה לקצין התגמולים על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין הליקוי הנטען ובין השירות. קצין התגמולים יבחן את המקרה, יבקש פרטים הנדרשים לו לצורך קבלת החלטה ולעיתים אף יזמן לבדיקה על ידי מומחה רפואי מטעמו לקבלת ייעוץ באשר לשאלת ההכרה. בסיכומו של דבר תתקבל החלטת קצין התגמולים לפיה הינו "מכיר" באירוע או שלא.
וועדות רפואיות
במידה וקצין התגמולים מכיר בליקוי הגופני ככזה שנגרם במהלך ועקב השירות הצבאי, מזומן התובע לדיון בפני ועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכותו. הוועדה הרפואית תעיין בחומר הרפואי שיועבר לידיה ואשר יוצג בפניה על ידי התובע. הוועדה תשמע את טיעוניו של התובע ותבצע בדיקה גופנית בהתאם לתלונות.
בסופו של יום תקבע הוועדה הרפואית את הנכות שנותרה לתובע בשל הליקוי הרפואי כאשר התובע יקבל לידיו את ההחלטה בצירוף פרוטוקול הוועדה הקובע את דרגת הנכות שנקבעה. דרגת הנכות הינה הבסיס לקביעת הפיצוי שיינתן בסופו של יום על ידי אגף השיקום.
הפיצוי
הפיצוי לו זכאי התובע נובע משיעור הנכות הרפואית הצמיתה שתיקבע לו על ידי הוועדה הרפואית בפניה התייצב. סכום הפיצוי הינו שיקלול של דרגת הנכות מצד אחד ושל סכום בסיס קבוע מצד שני. כל 1% נכות שווה ערך באופן לא מדוייק לכ- 40 ש"ח.
בנוסף, מנגנון הפיצוי מתחלק לשלושה קטגוריות. קטגוריה ראשונה הינה נכות צמיתה של עד 9%. תובע שנקבע לו נכות של עד 9% לא יהיה זכאי לפיצוי כלל מקצין התגמולים.
קטגוריה שנייה הינה נכות צמיתה של 10% ועד 19%. תובע שתיקבע לו נכות שכזו יהיה זכאי לתשלום חד פעמי מאגף השיקום כאשר הפיצוי הינו מכפלה של אחוזי הנכות שנקבעו בסכום הבסיסי כפול מספר גמלאות חד פעמי שקבוע בחוק. כך לדוגמא, 10% נכות מהווים שווי ערך לכ-400 ₪. סכום זה יש לכפול ב-108 גמלאות כקבוע בחוק והתוצאה הינה סכום חד פעמי של 43,200 ₪.
קטגוריה שלישית הינה תובעים שתיקבע להם נכות צמיתה בשיעור של 20% ומעלה. תובעים אלו זכאים למעשה לקצבה חודשית לכל החיים בשיעור של מכפלת הנכות בסכום הבסיס.
החוק קובע פיצויים ותגמולים נוספים במקרים מיוחדים כגון למחוסרי פרנסה ויש לבחון כל מקרה לגופו.
ערעור על החלטות
כאשר מתקבלת החלטה במסגרת התביעה כנגד קצין התגמולים יש לבחון מי קיבל את ההחלטה על מנת להחליט אם להגיש ערעור ואיזה ערעור להגיש.
השאלה הראשונה שנבחנת היא כאמור שאלת ההכרה באירוע. במידה וקצין התגמולים קובע כבר בשלב הראשוני, כי הליקוי הגופני אינו קשור לשירות הרי שהתובע לא יזומן כלל לדיון בפני ועדות רפואיות ותביעתו נדחתה כבר בשלב המקדמי. ערעור על החלטת קצין התגמולים בשאלת ההכרה מוגש לועדת הערעורים שמקום מושבה הוא בית משפט השלום שלו הסמכות המקומית לדון בעניין. את הערעור יש להגיש תוך 30 ימים מיום קבלת החלטת קצין התגמולים.
במידה וקצין התגמולים הכיר בליקוי כנובע מהשירות, התובע התייצב בפני ועדה רפואית וזו קבעה את נכותו. עדיין בפני התובע הזכות לערער על החלטת הוועדה הרפואית. ערעור על החלטת ועדה רפואית מוגש לועדה עליונה. בפועל, מדובר בדיון בפני ועדה רפואית חדשה שלה סמכות לשנות ולתקן את החלטות הוועדה הרפואית שקדמה לה. החלטת הוועדה הרפואית העליונה תבוא במקום החלטת הוועדה הרפואית הראשונה. גם לדיון בפני הועדה העליונה יזומן התובע והוא יוכל לטעון בפניה ולהציג את התיעוד הרפואי.
ערעור על החלטת הועדה העליונה יוגש ישירות לבית המשפט המחוזי וזאת בשאלה משפטית בלבד. לא ניתן לערער על קביעות רפואיות של הוועדה העליונה אלא רק על טעויות משפטיות.
החמרת מצב
מרגע שקצין התגמולים הכיר באירוע או בליקוי כנובע מהשירות הרי שתמיד עומדת לתובע האפשרות להגיש בעתיד תביעה להחמרת מצב. מדובר בסיטואציה בה התייצב התובע לדיון בפני ועדה רפואית אשר קבעה את נכותו כאשר בעתיד הינו סבור שמצבו החמיר. במצב דברים זה שמורה לתובע הזכות לשוב ולבקש בדיקה חוזרת על ידי הוועדה הרפואית שתדון במצבו הרפואי העדכני.
במידה והוועדה תמצא שחלה החמרה במצב ותקבע נכות בהתאם, יהא זכאי התובע לפיצויים כמפורט לעיל.
התיישנות
ההתיישנות לגבי הגשת תביעה לקצין התגמולים קבועה בחוק הנכים תגמולים ושיקום. החוק קובע, כי התביעה תתיישן תוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכות. החוק קובע למעשה תקופת התיישנות מיוחדת ששונה במהותה מזו המקובלת בחוקים אחרים.
בנוסף, החוק קובע מקרים בהם ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות כגון במקרים של "חבלה רשומה" או "מחלת נפש" ויש לבחון כל מקרה לגופו של עניין.
זכות הברירה
כאשר אדם נפגע תוך כדי ועקב שירותו הצבאי הרי שעומדת לו הזכות להגיש תביעה על פי חוק הנכים. כאשר האירוע התרחש והאשמה הינה של הגוף הצבאי או המוסד הצבאי, הרי שלא עומדת לתובע אפשרות להגיש תביעה אחרת, לדוגמא תביעת נזיקין, כנגד המדינה והדרך היחידה העומדת בפניו היא הגשת תביעה על פי חוק הנכים.
נניח לדוגמא חייל שנפגע בעת השירות עת נפל בשל מכשול בבסיס הצבאי. אותו חייל אינו יכול להגיש תביעת נזיקין כנגד המדינה והדרך שעומדת לו היא רק תביעה על פי חוק הנכים. היתרון הגלום בחוק הנכים הוא, כי אין צורך להוכיח את אשמת המדינה ורשלנותה לצורך קבלת פיצויים. מאידך, החוק אינו מתחשב בעת חישוב הפיצוי בנזקים הממשיים שנגרמו לנפגע אלא קובע נוסחת חישוב אריתמטית שווה לכולם באופן שיכול להביא למצב בו הנפגע אינו מפוצה באופן מלא על נזקיו.
מאידך, קיימת אפשרות נוספת והיא, כי לנפגע עומדת האפשרות לתבוע בגין נזקיו צד שלישי שאינו המדינה. כך לדוגמא, יהא המצב במקרה בו אותו חייל ייפול בדרכו לבסיס בשל מכשול במדרכה. המכשול במקרה זה הינו באחריות העירייה שבתחום שטחה אירעה התאונה ולחייל עומדת הזכות לתבוע את העירייה בגין רשלנותה.
הנפגע במקרה הנדון יכול לתבוע הן את הצד השלישי (העירייה) והן את קצין התגמולים בתביעה על פי חוק הנכים.
עם זאת, הנפגע לא יוכל לקבל פיצוי משני הגורמים. במידה והנפגע יבחר לקבל פיצויים בהתאם לחוק הנכים הרי שהוא יצטרך לוותר על הפיצויים הנזיקיים מאת המזיק. במידה ויבחר לקבל פיצויים מאת המזיק, לא יוכל הנפגע לקבל פיצויים על פי חוק.
בנסיבות אלו, חשוב מאוד להכיר את ההטבות שמקנה חוק הנכים ולבחון את ההבדלים שיינתנו לנפגע בכל אחת מהתביעות על מנת לבצע החלטה מושכלת באשר לזכות העדיפה מבין השתיים.
נכתב על ידי עו"ד ניר אבישר ממשרד אבישר, הר-צבי, משרד עורכי דין
עודכן ב: 09/12/2013
.jpg)
.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
