איך נתמודד עם תביעות עובדים זרים נגד מעסיקיהם?

בשנים האחרונות נפוצה תופעה של ריבוי תביעות מצד עובדים זרים כנגד מעסיקיהם החקלאים. ציבור החקלאים, מלח הארץ, נתפש לא מוכן לתופעה הנרחבת וצוברת תאוצה ומעדיף להרכין ראש ולשלם סכומי עתק.

התביעות על פי רב מוגשות שנים לאחר שהעובד שב לארצו, ולעתים למרות שיחסי הצדדים הסתיימו עם חיוך, לחיצת יד חמה ותשלום נדיב לכיסוי מכלול זכויות העובד הזר. למרות האמור, התופעה הולכת ורווחת, עד כי התפתחה תעשייה שלמה של מייצגים אשר הורגלו לפשרות מהירות וקלות, מה שמגדיל את היקף התופעה ואת התמריץ לעסוק בתחום.

הגם שהסברה הרווחת אצל מעסיקים היא שלא ניתן לצאת מהיכל בית הדין לעבודה ללא תשלום כספי, הרי שבתביעות מסוג זה מדובר לעתים בתביעות מופרכות שניתן לסלקן ככל שבוחנים את הדברים לעומקם.

דרכי הפעולה של המייצגים של עובדים זרים

שיטת הפעולה הרווחת היא הגשת תביעות מנופחות תוך יצירת מצג של ריבוי פרטים וביסוס התביעה על אדנים איתנים, אלא שבפועל תביעות אלה מוגשות על פי רוב תוך התעלמות מוחלטת מתקופות התיישנות הקבועות בדין, נגועות בהעלמת עובדות מהותיות מכתב התביעה, למשל בנוגע לנסיבות סיום העסקה.

לעתים אך מתברר כי התביעה מוגשת כנגד חקלאי שמעולם לא העסיק את העובד ב'שיטת מצליח'. לאחרונה נתגלתה תופעה מעניינת של עובדים שברחו ממקום עבודתם, מתוך מטרה לתור אחר תנאי העסקה נוחים יותר. במקרה זה הנזק שנגרם לחקלאי הוא עצום, שכן משרד החקלאות לא ינפיק אשרת עבודה נוספת עד שאותו עובד 'ברחן' לא יצא את גבולות המדינה, ודיווח מתאים יתקבל משלטונות משטרת הגבולות או ההגירה.

למרות כל אלה, חקלאי ממוצע העמל מבוקר ועד ליל לפרנסתו, אינו מעוניין להשחית את זמנו בנסיעות תכופות לבתי הדין, ומכאן שהדרך לפשרה בלתי הוגנת היא קצרה ביותר.

כיצד ניתן להתמודד עם התופעה?

המונע הזול הוא כמובן מניעת התקלה המשפטית מבעוד מועד, לרבות עריכת מסמך מסודר ומלא המפרט את כל רכיבי השכר אותם מקבל העובד במסגרת סיום יחסי העבודה, אך עוד קודם לכן ערכו רישום מסודר של שעות העבודה, רכיב משמעותי מהתביעות מורכב מדרישה לשעות נוספות שלגביהן נטל ההוכחה עד לתקרה של 60 שעות חודשיות הינו באחריות המעסיק, תלוש המפרט את כל הרכיבים מהם מורכב שכר העובד לרבות כלכלה, הוצאות לינה, הפרשות לפנסיה יסייע לכם.

ככל שניתן להצביע על נזק שנגרם לכם מהעובד כגון עובד 'ברחן' יש להגיש תביעה כנגד העובד ובכך בכל מקרה שהנסיבות מצביעות על נזק שנגרם עקב מצד העובד.

בניגוד לבתי משפט אזרחיים, שם ניתן לעתור בבקשה להורות לתובע תושב חוץ להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע, ככל שהתביעה מסתמנת כבעלת סיכויים נמוכים, במקרה של בתי הדין, השימוש בכלי זה נעשה במשורה שכן בתי הדין נזהרים שלא לחסום דרכו של תובע.

יוצא אם כן, כי מנוהל קרב מאסף בעל סיכויים נמוכים, אך לא אם בודקים את העובדות ואת הנתונים שאז ניתן להפוך את הקערה על פיה.

לפיכך על המעסיק להיערך מבעוד מועד ליום פקודה, ולהתנהל בצורה מפוכחת ומסודרת שתחסוך לו ממון רב בעתיד. יש להתמודד בבטחה ובנחישות. רק העמידה האיתנה של ציבור החקלאים תביא לצמצום התופעה שפוגעת בלא אחרים מאשר בעובדים הזרים עצמם, שעה שכיום, במניין השיקולים בטרם העסקת העובד, בהחלט נשקל השיקול של ההתמודדות המשפטית הבלתי נמנעת לאחר מכן.

לא תזכו לאמפתיה על יחס חם ואנושי שהענקתם לעובד בשנות עבודתו, שכן בבית הדין הדברים נבחנים דרך משקפי הדין והפסיקה – האם מגיע? מה שולם? הפתרון: עיבדו מסודר, שימרו תיעוד, שלמו כחוק, החתימו את העובד, התייעצו בטרם תתפשרו.