התיישנות הרשעות ומחיקת רישום פלילי

התיישנות הרשעות

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, מסדיר את ניהולו של מאגר המידע הפלילי. בין השאר קובע החוק כללים לגבי תקופות התיישנות ומחיקה החלות על סוגי המרשם השונים.

המשמעות המעשית של תקנת השבים היא שהחוק קובע איזה גורמים יהיו רשאים לקבל מידע פלילי אודות אדם, ובמשך כמה זמן לאחר שהסתיימו ההליכים נגדו. כל עוד מידע לא התיישן הוא גלוי בפני גורמים רבים יותר.

לאחר שהתיישן, ובמהלך תקופת המחיקה, המידע גלוי בפני מספר גורמים מצומצם יותר.

תקופת ההתיישנות החלה על הרשעות, ואורך התקופה נגזר מן העונש שהושת על ידי בית המשפט.

אם המורשע היה בגיר בעת ביצוע העבירה והעונש שהושת הוא עד שנה מאסר בפועל - תקופת ההתיישנות תהא 7 שנים בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה עליו.

אם המורשע היה קטין בעת ביצוע העבירה והעונש שהושת הוא עד 3 שנות מאסר בפועל - תקופת ההתיישנות תהא 5 שנים בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה עליו.

אם המורשע - בגיר או קטין בעת ביצוע העבירה - והעונש שהושת הוא עד 5 שנות מאסר בפועל - תקופת ההתיישנות תהא 7 שנים לקטין ו-10 שנים לבגיר, בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה עליו.

אם המורשע - בין אם בגיר ובין אם קטין בעת ביצוע העבירה - העונש שהושת הוא למעלה מ-5 שנות מאסר בפועל - תקופת ההתיישנות תהא 10 שנים לקטין וכפל התקופה ומקסימום 15 שנים לבגיר, בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה עליו.

בכל עונש אחר - קנס, פסילה, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מביצוע עבירה - תקופת ההתיישנות לקטין תהא 3 שנים ולבגיר 7 שנים.

מחיקת רישום פלילי

תקופת מחיקת רישום פלילי היא תקופה הנמנית עם תום תקופת ההתיישנות, ובמהלכה המידע הפלילי אינו חשוף עוד בפני גורמים רבים, אך נותר לעיונם של מספר מצומצם של גופים.

מחיקת הרישום הפלילי אין משמעותה כי הרישום נמחק כליל ואיננו עוד, שכן המידע אודות הרישום נשאר במאגרי המידע המשטרתיים אף לאחר תום תקופת המחיקה על פי החוק.

המשמעות של "המחיקה" היא כי המידע אינו מועבר עוד לגורמים שהיו רשאים לעיין בו טרם המחיקה, אלא רק לעשרה גורמים, בהם משטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, ממשלת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה, והוועדה לבחירת שופטים.

תקופת המחיקה

הכלל - 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות.

חריגים - במקרים מסוימים לא חלה על הרישום הפלילי תקופת התיישנות אלא רק תקופת מחיקה קצרה מן הרגיל:

רישום בגין עבירה שבוצעה על ידי קטין שטרם מלאו לו 14 שנה - 5 שנים מיום פסק הדין.

רישום בגין עבירה מסוג עוון שעבר קטין בן 16-14 - 3 שנים מיום פסק הדין.

במקרה שהוטל רק עונש של פיקוח קצין מבחן - 5 שנים מיום פסק הדין.

הליכים שנסתיימו בהימנעות מהרשעה והוטל עונש של שירות למען הציבור והתחייבות להימנע מביצוע עבירה - 5 שנים מיום פסק הדין.
הליך בו ניתן צו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (דרכי טיפול) - 5 שנים מיום פסק הדין.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

משרד עו"ד אנטון קלי