פיטורי עובדת בהריון ללא היתר

בית הדין הארצי לעבודה - ע"ע 285-09 - פרופ' אריאל בן עמר שירותי רפואת שיניים והשקעות בע"מ
המערערת

עדה פלדמן באמצעות ב"כ עו"ד שי טל
המשיבה

בית הדין הארצי לעבודה, בראשות כב' הנשיא אדלר, השופטים פליטמן, דוידוב-מוטולה, נ.ע. ויץ ונ.מ. בלומברג, דחה את הערעור, בקובעו כדלקמן:

במסגרת עקרון השוויון הושמה תשומת לב מיוחדת להפלייתן של נשים, מתוך הכרה כי האפליה המגדרית היא מהקשות בעוצמתה ובחומרתה. השאיפה להבטיח שוויון זכויות לנשים בשוק העבודה באה לידי ביטוי בהוראות חקיקה מפורשות, דוגמת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק שכר שווה לעובדת ולעובד. החוק מחייב מעסיק לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון גם במצב בו לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון.

סעיף 13 א'(ב) לחוק קובע את גובה הפיצוי שייפסק לעובדת אשר פוטרה בניגוד לסעיף 9 לחוק. מטרת הסעיף היא להביא לפיצוי אזרחי עונשי שמטרתו הרתעתית וחינוכית.

החובה לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון תקפה גם במצב בו המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. בהקשר זה הזכיר בית הדין, כי עובדת בהריון, או מועמדת לעבודה, אינה מחויבת לגלות למעסיק דבר הריונה עד לחודש החמישי להריון, למעט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בהן הגילוי מתחייב מאופיים או מהותם של התפקיד או המשרה.

זהו הכלל אף במצב בו העובדת נשאלת שאלה מפורשת לגבי הריונה ובוחרת, מטעמיה, להשיב בשלילה. שאלה מסוג זה כלל אינה אמורה להישאל על ידי המעסיק או מי מטעמו שכן יש בכך חדירה אסורה לפרטיותה של העובדת.

בית הדין הבהיר, כי הצבת שאלה מעין זו על ידי המעסיק או מי מטעמו אף מעלה חשש ללקיחתו בחשבון של ההיריון על ידי המעסיק בעת קבלת החלטות שונות הנוגעות לאותה עובדת, בניגוד לעקרון השוויון.

חובת הקטנת הנזק החלה על עובדת אשר פוטרה בניגוד לדין כאמור, הינה מצומצמת. המשמעות הינה כי ככל שהעובדת עבדה בפועל בתקופה המוגנת לאחר פיטוריה – יש לנכות את הסכומים אותם השתכרה מהפיצוי הממוני שייפסק לזכותה בגין תקופה זו, אך בהתחשב בקושי המובנה במציאת עבודה תוך כדי הריון – אין לצפות ממנה להוכיח כי עשתה מאמץ אינטנסיבי למצוא עבודה חלופית.